10. "שובר שורות" סגרה עונה בפרק מעולה נוסף, מכל הסיבות שכבר פורטו כאן בעבר. ובכל זאת, שווה לציין את הסצנה של סקיילר שמנסה להחזיר את המתנה שקיבלה, את הסצנה המעולה של וולטר וג'ס שגונבים את הדבר שהיה חסר להם, את הקטע עם היום הפתוח בדירה של ג'ס ואת סצנת הסיום, עם טוקו המטורף. אני כבר מחכה בקוצר רוח לעונה השנייה

9.5. "המשרד".

9. "סרוגים" של השבוע עסקה בעיקר, כמעט בלי משים, באנשים בודדים - הודיה, שמתגעגעת לאברי, יושבת ומחכה לו בבית שלו, אמיר מחכה ליפעת בפתח דירתה החדשה, יפעת שבכלל גרה שם לבד, נתי שממשיך להיות דביל, ומתנהג בצורה מחפירה אל מול ניסיונות החיזור (אחר כך הוא מכפר על ההתנהגות הזאת), ואפילו אבנר הנשוי+3, שבעצם מרגיש שזה לא מספיק לו ונוגע ביפעת ברגע של חוסר שימת-לב. גם הסיפור הנוגע ללב של הבחור הדתי שהיה עם נתי בטירונות ונפטר בלילה אחרי שסיפר לנתי שהוא עדיין רווק, ולפיכך אף פעם לא... (כי אפילו אסור להגיד את זה בצורה מפורשת) היה חלק מהתמה המרכזית של הפרק - אנשים בודדים. מאיפה הם מגיעים? איזו סדרה מקסימה. ורק הסיפור של יוחאי, רעות והאופנוע היה קצת פחות מוצלח מהרגיל בסדרה הזאת.

8.5. "ריפר" נפתחה השבוע בפרק מצחיק מאוד עם הומור שעבד בכל המובנים. מוריסון, כצפוי, מגלם את הבחור הטוב שבעל כורחו נגרר לכיוונים הלא רצויים ועושה זאת מצוין. לביין נראה כמו רפליקה של ג'ק בלאק וממלא את תפקיד הסייד קיק היטב, ומעל לכל - ווייז נראה כאילו נולד לגלם את השטן ועושה מטעמים מהדמות. אלא שנדמה שההומור כל כך דומיננטי שלפעמים הדרמה קצת נשכחת או שלפעמים חלק מהבדיחות הרגישו מתאמצות קצת יותר מדי. מעבר לכך, הדמיון בין לביין לבין ג'ק בלאק קצת התחיל להטריד בשלב מסוים ולעורר תהיה למה לא הביאו כבר פשוט את המקור וזהו. כמו כן, הכותבים יצטרכו להיות מאוד יצירתיים כדי שהעלילות השבועיות יעבדו באופן שיחזיק מעמד. ע"פ פרק הפתיחה נראית "ריפר" כסדרה כיפית ומהנה לאללה ולפחות בינתיים נראה שיש בה פוטנציאל לשילוב בין הצלחה לאיכות כתיבה לא רעה (איתן גשם).

8. "תפאורות קרטון" ו"אקו ביץ'" סיימו עונה - שתיהן בקליף-האנגר. "תפאורות" היתה מוצלחת יותר מבדרך כלל, בעיקר בזכות הניסיונות של ג'ונתן לפטר את אחד משלושת השחקנים הראשיים שלו ובגלל שלוש התגובות השונות והמשעשעות של כל אחד מהם. את התוצאות של ניסיונות הפיטורים הללו קיבלנו כקליף האנגר מרשים וחמוד לאללה ב"אקו ביץ'". דווקא הייתי רוצה לראות עונה שנייה לשתי הסדרות הללו.



7.5. "אורות ליל שישי" סיימה עונה.

6. "סמולוויל".

4. "המקום" היא סדרה ישראלית בינונית למדי, שהצליחה בשני הפרקים האחרונים ששודרו, להיות קצת מוצלחת יותר מהרגיל מבחינה תסריטאית. הסצנה של אנטואן כברמן היתה חביבה ביותר, כמו גם קו העלילה עם הבחור שאכל הכל, ואפילו אהבתי את העובדה שגם כשהפרק הסתיים אנחנו לא באמת יודעים מה גרם לו לאכול את כל התפריט (אנחנו יכולים רק לנחש שמדובר בסוג של ארוחה אחרונה או משהו דומה). אלא שכל הדברים הללו נהרסו במחי סצנה נוראית אחת - הסצנה שבה עודד מכניס מכות לבכרך, שהיתה עשויה בצורה כל כך גרועה, שזה היה פשוט בלתי נסבל, מה שגרם לכך, שסצנה שהיתה אמורה להיות מאוד דרמטית ואמוציונאלית הפכה למגוחכת ומשעשעת - ולא מהסיבות הנכונות. כל כך חבל.

3. "האח הגדול" נפתחה השבוע בקול תרועה רמה וצורמת, עם כל מיני פאשלות קטנות ופאשלה אחת גדולה במיוחד - הספירה הלא נכונה של קולות המתמודדים והחזרת המועמד שכבר הודח. כי באמת קשה לספור 30 קולות, נכון? עוד דברים שעבדו לא טוב: השידור הישיר בערוץ 20 היה עם סאונד מזעזע וצורם ביום השידורים הראשון, וגם השמיע פסקול לא נכון (זה הפריע במיוחד כשעל המסך נראתה שיחה אינטימית בין שתי בנות ובפועל שמענו את שאר הדיירים בדירה). מי שניסה לראות את השידור באינטרנט נתקל בהודעות "נסו מאוחר יותר" (אם כי את הפרסומות דווקא ראו יופי), וגם כשכבר ניתן היה לראות, אז הסאונד היה דווקא בסדר, אבל גם כאן לא שמעו מה שראו. ראוי לציין שכל התקלות הטכניות הללו נפתרו כבר למחרת, ועדיין - ביום השקה של תוכנית לא אמורות להיות כל כך הרבה פאשלות ובכזה סדר גודל. עוד דבר מעצבן בזמן ההצבעה: כשארז טל הכריז על "10 דקות להדחה" זה היה בעצם 20 דקות, כשהוא הודיע שמדובר ב"שלוש דקות" חלפו דווקא שבע - נראה שהזמן פועל אחרת ביקום של "האח הגדול". אם מתעלמים מהפאשלות, יש גם כמה דברים חיוביים, כמו המתמודד יוסי בובליל, הדורבן שקולע בזמן, עם משפטים כמו "בת 23 ומתנהגת כמו אחת בת 22 וחצי" (על הבת שלו), שהוא סוג של הברקה - גם בדרך ההכנסה שלו לוילה, וגם בזכות האישיות שלו. אישית, אני לא חושב שאשאר לראות את מעלליהם של החבר'ה במאה הימים הקרובים.

2. אבל מה שאני אפילו עוד יותר לא מתכוון לראות, זה את השעשועים של החבר'ה מ"מפרץ האהבה". קודם כל, כי רמת המתמודדים שם נמוכה מאוד, ורוב האנשים שם נראים כאילו הם לא חושבים על הדבר החשוב מכל - איך להישאר במשחק? (שמוביל לשאלה החשובה מכולן "איך לנצח במשחק?") במקום זה הם מתעסקים בשטויות כמו "אני לא מאמינה - זה מה שהוא אמר עליי?" ו"הוא השפוט שלי. אני לא אוהבת כל כך שפוטים". היה שם מתמודד שהכריז שהוא מתכוון להיצמד אל אחת המתמודדות עד הסוף, וזה מה שיעזור לו לנצח, ובפועל הוא עשה - בצורה מודעת - דברים שמנוגדים לגמרי להכרזה הזאת. בקיצור - מדובר בתוכנית שהיא המיץ של הזבל.

1. אבל הפארסה הגדולה של השבוע שייכת כמובן ל-HOT עם ההכרזה על התרגום בסדרות מסוימות בסטאר וורלד, דבר שלא היה ולא נברא. כן, הכוונות היו טובות. כן, היה אמור להיות שם תרגום. אבל מישהו שם לא קרא את האותיות הקטנות, או סתם לא קרא - ובפועל: נאדה. לא תרגום ולא נעליים.


בשולי הממיר
הופעות אורח ב"ג'ורדן" השבוע - צ'ארלי או'קונל ("הרווק", "גולשים בזמן") הגיח, כרגיל, בתור אחיו של דמות אחיו במציאות ג'רי או'קונל (וזו לא היתה ההופעה הראשונה שלו ב"ג'ורדן"). השחקן הוותיק אדי ג'ונס, שגילם את ג'ונתן קנט ב"לואיס וקלארק" הופיע בדמות שוטר מושחת וממש לא ראוי להיות אבא של סופרמן (אסף רזון).