10. "אבא אמריקאי", למרות הפורמט הלא נוח של השידור היומי, ממשיכה להיות תענוג לצפייה. נכון, היה לי הרבה יותר קשה להתחבר אליה מאשר ל"איש משפחה", אבל ככל שהפרקים מתקדמים, אני מצליח להתחבר אליה יותר ויותר. הפרק ששודר השבוע, ובו סטן מוצא את עצמו בלימבו שבין גן עדן לגיהינום, היה מוצלח במיוחד. גם כי הוא היה מצחיק מאוד - הסצנה בחנות הגלידה עם גלידת הוניל, שפשוט קרע אותי; הקטע עם המלאך-תינוק, שככל שהוא זוכה ביותר תיקים הוא נהיה חמוד יותר; החלום של סטן, עליו ניסתה עורכת הדין הלא כשירה שלו להסתמך - אבל בעיקר כי הוא היה מאוד מרגש - סטן חסר הרגישות, שלא מצליח לעשות מעשה טוב אחד בחייו, מבין סוף סוף חמלה אנושית מהי, וזה מה שמחזיר אותו לחיים בסופו של דבר. מקסים, מצחיק ונפלא. ולתשומת לבכם - הפרק של היום מעולה. אל תחמיצו.

10. "אורות ליל שישי".

10. ב"שובר שורות" העניינים התחילו לצבור תאוצה השבוע, כשוולטר מבין סוף סוף שאין לו ברירה, ואם הוא רוצה לשלם בעצמו על הטיפולים שלו, הוא חייב להתחיל לבשל. מה שהיה יפה בפרק הזה בפרט (ובסדרה בכלל) זה הניגודים שמוצגים על המסך כמעט בכל רגע נתון. ניגוד ראשון: וולטר מבהיר לג'ס שהסמכויות שלהם נפרדות לגמרי - הוא היחיד שמבשל, וג'ס הוא זה שעושה את העסקים ברחוב. בפועל, אנחנו רואים תמונות מלחיצות-משהו של משהו מסתורי שהתרחש ב"רחוב". רק מאוחר יותר נלמד מה בעצם התרחש שם. דקות אחר כך, וולטר מבקש מג'ס שישלים עבורו את הבישול, כי הוא לא מסוגל יותר. ניגוד שני: וולטר מתפרק, הוא מקיא בשירותים, הוגו, השרת, עוזר לו בשעתו הקשה. "תודה, הוגו". כמה דקות אחר כך, וולטר לא ינקוף אצבע כשגיסו יעצור את השרת על לא עוול בכפו. הסצנה בסיום, עליה נרמזנו בהתחלה, היתה מדהימה בפני עצמה, כשטוקו - מופרע לא קטן - מגלה שיש מישהו מופרע ממנו, והוא לא מפחד מכלום, כי אחרי הכל - מה כבר יש לו להפסיד?

9.5. "על טבעי".

8. "סמולוויל".

7. "מחשבות פליליות". סוף הפרק שעבר עצבן אותי (הירי הקליף-האנגרי בפנלופי), תחילת הפרק הנוכחי קומם אותי (פנלופי מתה מוות קליני, אך הרופאים מחזירים אותה לחיים והיא חוזרת לתפקד פחות או יותר כרגיל), אבל בסיכומו של עניין - דווקא אהבתי את הפרק, שלמרות השימוש באלמנט השחוק הזה, היה עשוי מצוין. קודם כל, בגלל הופעת אורח חמודה של ניקולס ברנדון (והמשך ההופעה מהפרק הקודם של ביילי צ'ייס). אבל מעבר לזה, אהבתי את הפיתרון לירי בפנלופי - שוטר שהרג אנשים כחלק מתסביך גיבור שהיה לו, ואת חוסר האונים של כולם בפרשה, בשלביה הראשונים, כשלאף אחד לא היה ברור למה הוא רודף דווקא אחרי פנלופי, כמו גם את המתח שאחרי הרצח של השוטר ששמר עליה מחוץ לבית.



6. "עד החתונה". בסך הכל, היה פרק טוב, עם סצנה אחת טובה מאוד, ואירוע אחר שקצת פחות אהבתי. הסצנה הטובה התרחשה באירוע ה"על האש" (שעל שמו היה קרוי הפרק) כששני האחים נפגשו. בכלל, כל הדינמיקה במשפחה הזאת מצוינת עם הגעתו של האח החדש. וזה ממש מרתק לראות את השינויים ביחס של האבא, שקודם מנסה לחבק את הבן החדש, ואחר כך מוציא עליו את העצבים שלו. מעניין. מה שלא כל כך אהבתי זה את עלילת המתת הכלב החולה, שלא באמת הובילה לשום מקום, למרות שניסתה לטפל בהומופוביות של האב, אך עשתה זאת בצורה לא מספיק מעניינת.

4. "טורצ'ווד". בדיוק כמו שזה נראה ב"בפרק הבא" שבסיום הפרק המצוין של השבוע שעבר, הפרק הנוכחי היה גרוע, מטופש, מעצבן ואידיוטי ברמות-על. הדבר היחיד שהציל את המצב היה שתי הופעות אורח חביבות - האחת של מרת'ה ג'ונס, שנראה שהיא בסוג של ריבאונד אחרי הדוקטור, והשניה של השחקן שגילם את הפרופסור ארון קופלי - אלן דייל, שהיה גם כיילב ב"האו-סי", גם ברדפורד מיד ב"בטי" וגם צ'ארלס ווידמור ב"אבודים" (וזה רק בזמן האחרון).

בשולי הממיר
ב"רוק 30" התארחה אידי פאלקו (כרמלה סופרנו), שוב, אחרי הופעת האורח שלה לפני שבועיים, אותה שכחתי לציין.