המסך המפוצל

הממיר 13/7/08

חמישי ימים הסתיימה, כסף דארלינג התחילה, גם פאפאדיזי, רוק 30 פתחה עונה. וגם: בטי, סרוגים, אנה, אחת שיודעת ואורות ליל שישי

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 13-07-2008
25 תגובות
10. "רוק 30". ג'רי סיינפלד חזר לטלוויזיה. אמנם מדובר אך ורק על תפקיד אורח, ועוד אחד כזה שנועד, גם, לקדם סרט בהשתתפותו, אבל התפקיד הזה היה כל כך מוצלח, שלמי אכפת? נתחיל מהחלק הפחות טוב דווקא - קו העלילה הבנאלי והקצת מעצבן של טרייסי. שוב יש לו צרות בבית, שוב קנת' מתפקד כמחליף לאישה. בו-רינג. שני קווי עלילה נוספים היו סבירים, ואפילו מעט משעשעים - ג'נה והעיבוד הבימתי ל"מיסטיק פיצה" ועלילותיה של ליז עם שמלת הכלה. אבל מה שבאמת היה היסטרי בפרק, היה פחות או יותר כל שניה בה היה ג'רי סיינפלד על המסך. החל מקנת' שמפזם את המוזיקה של "סיינפלד" במעלית, וג'רי ששואל אותו "ברצינות?", דרך ג'ק דונגהי (ענק, היסטרי, מעולה לחלוטין) והסיינפלד-וויז'ן המופלא שלו (גאוני), דרך הדיאלוגים המופתיים של ג'ק עם ג'רי (המדינה לעשירים באירופה, הבדיחה על קניית NBC, המחווה ההיסטרית ל"אבודים"), וכלה בחיקוי ("זה לא חיקוי! אני בוכה!") הנהדר של ליז לג'רי. תענוג אמיתי, כששיא קומי פשוט רדף שיא קומי בקצב מטורף. הציון מושלם, רק כי הרגעים המופתיים הצליחו להתעלות על הקטעים הפחות מוצלחים עם טרייסי ולקזז אותם.



9. "סרוגים" ממשיכה להיות מצוינת, גם בפרק השלישי שלה. אמרו את זה לפניי, אבל גם אני אגיד - כל הפרטים הקשורים לדת בסדרה הזאת, עשויים בצורה מבריקה. השחקנים נראים כאילו הם באמת דתיים, הם לבושים כמו שהם אמורים להיות לבושים, הם מדברים כמו שהם אמורים לדבר והעניינים בהם הם עוסקים הם בהחלט העניינים שהיית מצפה מסדרה כזאת. הפרק הנוכחי הכיל שלושה קווי עלילה, שניים מהם היו מאוד מוצלחים - ההיכרות בין אברי והודייה והעובדה שמחד, לא נעים לה להודות שהיא "דוסית", ומאידך, היא יוצאת בערב שבת כדי לנסות ולבחון מקרוב את החיים החילוניים אותם היא לא מכירה. גם ההתחזות של רעות לנעמה כדי למנוע את פיטוריו של אמירי היוו קו עלילה מרתק, בעיקר בגלל ההתנהגות של שניהם. דווקא העלילה השלישית - זו של יפעת ונתי, שעל שמה נקרא הפרק - היתה פחות מוצלחת, כי היא היתה קצת בנאלית וצפויה, אבל למרות זאת, גם שם קיבלנו כמה רגעים יפים.

9. "בטי". הפרק הזה הצליח להחזיר את האווירה הקלילה שהיתה בפרקים בעונה הקודמת. יש המון דברים חשובים - אבל שום דבר הוא לא באמת עניין של חיים ומוות. אבא של בטי עדיין מטגן חביתות, בטי עושה לעצמה בושות, הנרי נראה מוכה אהבה באופן כללי, ודניאל והאחרים ממשיכים לעשות מה שהם עושים בדרך כלל... ובכל זאת, הפרק הזה מביא משהו "עמוק" יותר מהקלילות המאפיינת סדרות קומיות. כי השורה התחתונה היא שכולם מחפשים שם מי הוא ה"אני האמיתי" שלהם. אמנדה לא יודעת מי היא, כי היא לא יודעת מי זה האבא שלה, ואיכשהו היא בטוחה שכשתפענח תעלומה זו, תוכל לחיות יותר בשלווה עם עצמה. ג'סטין דווקא יודע מי האבא שלו, אבל הוא יודע שהוא לא הוא. ואם עד אתמול הוא התגאה במי שהוא, הרי שמעכשיו הוא כבר לא בטוח שמי שהוא ומי שהוא צריך להיות - זה אותו אדם. גם אלכס / אלכסיס לא יודע/ת בדיוק מיהי האישה הניבטת אליו/ה במראה. היא עדיין מסתובבת בשירותי הגברים ומתקשה לצעוד על עקבים, אבל היא יודעת שדניאל הוא אחיה ושהמשפחה חשובה לה, וגם זה משהו. ובטוויסט מדהים בסדרה, מסתבר שוונסה ויליאמס - לשעבר מלכת היופי של ארצות הברית, שכולנו יודעים שנולדה יפה, עברה מהפך בסדרה - מ"וונדה המכוערת" ל"ווילי המלכה". מי היה מאמין. וילהלמינה יודעת שכל מה שחשוב לה זה אופנה ויופי, במיוחד אם היא רוצה לערוך מגזין שעוסק ביופי. אבל האם הגילוי שלנו, כצופים, שהיא היתה מכוערת בעבר מצביע על כך שה"מסכה" שהיא מראה לציבור אינה מי שהיא באמת? או שאולי, כמו אלכס שהפך לאלכסיס, דווקא הניתוחים והשינויים הקוסמטיים שאדם עובר יכולים "להוציא את האני האמיתי" שלו? ובטי? היא מעוניינת להיות כותבת, אבל נוטלת את זהותה של כותבת אחרת וזוכה למחמאות שהיא אינה ראויה להן. בסוף הפרק היא מעדיפה להתוודות על האמת ולהישאר מגוחכת, לא מושלמת ולא כזו מדהימה, אבל להיות היא. והחיוך שמגניב אליה הבחור בכיתת הכתיבה שלה (יחסית למכוערת, היא די שוברת לבבות הבטי הזו) מראה שלא משנה כמה "לא מוצלחת את", אם תהיו אמיתיים, יהיה מי שיאהב אתכם כמו שאתם, אבל אם לא - לא תדעו אף פעם אם אוהבים אתכם או את המסכה שעטיתם... ורק בגלל המסר הזה, שאומר שצריך אומץ כדי להיות מי שאתה, וצריך כוחות כדי לנהוג כמו מי שאתה לא, אני נותנת לפרק הזה את הציון הזה (זלפה).

9. "אחת שיודעת".

8. הפרק השני של "לאהוב את אנה" הציג, לטעמי, שיפור משמעותי מהפרק הראשון. כל הבעיות הטכניות שהפריעו לי בפרק הפתיחה נעלמו כלא היו בפרק הנוכחי, כך שאני נוטה לייחס את הנפילה בשבוע שעבר למשהו מקרי בלבד. העלילה ממשיכה להראות את הפוטנציאל שהיא הראתה כבר בפרק הראשון הבעייתי, ובהחלט מסקרן לראות איך תיראה הדינמיקה בין המשפחה הקיבוצניקית לאורחת החדשה של האב.

7. "אורות ליל שישי".

6. עוד לא הצלחתי לגבש דעה מוחלטת על "כסף דארלינג" שנפתחה השבוע. מצד אחד, יש שם כמה דמויות מעניינות (ובכלל, כל המשפחה העשירה מעניינת בדינמיקה המשפחתית שלה), יש ניסיון ליצור עלילה עונתית (אם כי, היא גם לא מספיק מפותחת כרגע, וגם לא מספיק מושכת) ויש כמה שחקנים מוצלחים. מהצד השני, הפיילוט לא כבש אותי. לא היה בו משהו מסעיר, מרתק או חדשני. סתם, פרק ראשון בסדרת "צרות-של-עשירים" חדשה. אני בהחלט רוצה לצפות בפרקים הבאים כדי לראות לאיזה כיוונים הסדרה תתפתח.



5. אני מאוד אמביוולנטי כלפי סיומה של "חמישה ימים". האמת שהתגלתה בסוף הפרק אמנם היתה מפתיעה יחסית, במיוחד כשהתברר שהיא היתה בחיים כשהושלכה לנהר (אבל גם העובדה שגארי היה אחראי לכל הסיפור, והוא אפילו ידע שהיא היתה בחיים). גם הרגע שבו רוזי מחבקת את קייל היה יפה. אז מה הבעיה? 40 הדקות הראשונות של הפרק, שהיוו, מבחינתי, מריחת זמן אחת גדולה. את מי מעניינת מסיבת הפרישה הביזארית של איימי? כמעט שום דבר שם לא עבד - זה היה רע, לא מעניין, משעמם, ולא התקדם לשום מקום. הדבר היחיד שהיה קצת מעניין באותן 40 דקות מייגעות ונוראיות, היה תהליך ההתפרקות של המשפחה, שהגיע במקביל להתפרקות של חוקרי המשטרה. היה שם משהו עצוב ויפה, אבל כבר ראינו אותו גם בארבעת הפרקים הקודמים, וזה היה ממש מיותר בפרק הזה, ובטח שלא היה צריך להימתח בחוסר-חינניות על פני (יותר מ)ארבעים דקות.

3. את הפרק הראשון של "פאפאדיזי" לא שרדתי עד תומו ולא רק בגלל יובל "צורח על אופניים בשפה שאינו מבין" שגב, שעצבן אותי אנושות, אלא בעיקר בגלל שהפרק הראשון היה פשוט משעמם מבחינה עלילתית. נכון, קרן ומנשה משחקים בה היטב, אבל כל יתר השחקנים, לרבות תיקי דיין, מצליחים בעיקר לייגע. דווקא ההתחלה של הפרק היתה חביבה-משהו, אבל זה הידרדר מהר מאוד, וחלקים מסוימים בפרק נראו כמו כמה מהמערכונים הפחות מוצלחים של "החמישייה הקאמרית" (כן, היו כאלה).

1. ושוב, לא כל ורוד בממלכת ה-Start Over של HOT, כשהפעם הבעיה היא לא בטכנולוגיה, אלא באנשים שתפעלו אותה (לדעתי). הצפייה ב"חמישה ימים" נקטעה כשתי דקות לפני סיום הפרק (התחלתי לצפות ב-22:30 במקום ה-22:00. בפועל הפרק הסתיים ב-23:02, ה-Start Over קטע את הפרק ב-23:30). למה זה קרה? כי בלוח השידורים היה כתוב "22:00 חמישה ימים, 23:00 דיוויד לטרמן". Xtra HOT שלום. יש לכם את האמצעים לגלות שאורך הפרק הוא כ-62 דקות. למה לא לעדכן את לוח השידורים בהתאם? בטכנולוגיה של היום, אי-דיוק משמעו פגיעה בצופה הטלוויזיה.


בשולי הממיר
ב"צה!ב" התארח קאלום בלו, מייסון מ"מתים במשרה חלקית".

ב"מחשבות פליליות" התארח אדי סיביריאן ("פלישה", ג'ימי מ"משמרת שלישית"), קריפי מאי פעם.

ב"חף מפשע" התארח ג'וד Ciccolella, מייק נוביק מ"24".

ב"בטי" התארחו ויקטור גארבר (ג'ק בריסטו מ"זהות בדויה"), ג'יימס ואן דר ביק (דוסון), ג'ון צ'ו (צ'ו מ"Off Centre") ואיליאנה דאגלס ("אקשן").