אחד הדברים שציפיתי אליהם לקראת פתיחתה של העונה החדשה היה לראות איך יתמודדו היוצרים עם ההחלטה לשרוף את אגרסטיק בסוף העונה הקודמת. התשובה הפתיעה אותי. מעבר לפתיח החמוד בפרק שפתח את העונה, השריפה שינתה לחלוטין את הלוקיישן המרכזי של הסדרה. אין יותר אגרסטיק, לפחות כרגע. והחל מהפרק הקודם, אין יותר את הפתיח הכל כך ייחודי של "העשב". לטוב ולרע.

הדמות החדשה שנכנסה לסדרה, לני, בגילומו של אלברט ברוקס הוותיק, מצליחה לעצבן אותי, אבל מובילה לכמה פרטי מידע מעניינים מאוד על המשפחה של ננסי מצד בעלה המנוח, ובפרק הנוכחי קיבלנו דיאלוג אחד מופתי - השיחה אם להרוג או לא להרוג את באבי (אנדי היה פשוט גאוני בסצנה הזאת). בדיוק סוג הדברים שגרמו לנו להתאהב בסדרה הזאת מלכתחילה. עוד קטע חמוד מאוד בפרק הזה: הניסיון הכושל של סיליה לצלם את ננסי, שפשוט היה רגע קומי מופלא (בעיקר בגלל אליזבת פרקינס הנהדרת).



על שני עניינים נוספים צריך לדבר, שניהם קשורים לננסי, שניהם קשורים לעניינים מוסריים. 1. ננסי מקבלת בשלוות נפש את המשימה שלה לנתק את באבי מהמכשירים. מה זה אומר עליה? האם רמת הרגישות שלה כל כך נמוכה? או שהיא באמת עושה את זה ממניעים טובים? כי לי בעיקר נראה שפשוט לא איכפת לה. 2. ננסי סוחרת סמים. "רק גראס" כדבריה. אם בעונות הראשונות אמרנו לעצמנו שזה בסדר, היא בסך הכל עושה עסקים קטנים במסגרת השכונה שלה (עסקים שרק גדלו עם השנים, נכון), הרי שבעונה הזאת היא נכנסת עמוק יותר אל העולם הזה, ועכשיו היא כבר מבריחה סמים ממכסיקו. דבר שמגדיל כמויות הגראס בהם היא עוסקת בצורה משמעותית, מן הסתם. האם אנחנו עדיין "בעד" הדמות הזאת? האם זה הופך את הרצון שלנו שלא תיתפס (האיום הנוכחי הוא מסיליה) לחלש יותר? לפחות אצלי עלו השאלות הללו בזמן הצפייה בפרק.

בסך הכל, אפשר לומר שנהניתי משלושת הפרקים הראשונים של העונה החדשה. גם מקווי העלילה וגם מההתפתחות של הדמויות, ומהדברים שעוברים עליהם (סיליה בבית הכלא, למשל).

ציון לפרק: 8.5.