10. יש משהו ב"חמישה ימים" שגורם לה להצליח לחדור עמוק אל ליבו של הצופה. זה משהו בקצב האיטי של כל פרק, משהו באיפוק הזה של קרובי המשפחה, איפוק שנפרץ מדי פעם, נשבר לרסיסים ושוב מצליח לאסוף את עצמו כדי לשדר ייצוגיות. הרי המצב של המשפחה הזאת הוא בלתי נסבל, במיוחד כשעבר קרוב לחודש מאז ההיעלמות. לקראת סופו של הפרק השלישי עלה במעט קצב האירועים, כשגופה התגלתה ע"י מוליך כלבים, ואז קיבלנו סצנה אחת מקסימה, כשההורים של ליאן יושבים בשקט בשדה התעופה, כל אחד עם המחשבות של עצמו, ומחכים לבשורה המרה. הניגוד בין הסצנה הזאת לבין האושר העצום מהטלפון שבישר להם שהם יכולים לחזור אל התקווה הקלושה, אל חוסר הידיעה, הפך את הרגע הזה לעוצמתי מאוד. גם הסיפור הקטן של מאט על המילים האחרונות והקשות שאמר לאשתו היה מרגש, בפרט כשהוא הוביל למעצר שלו. אם יש משהו אחד שקצת מפריע לי בסדרה הזאת הוא הקצב האיטי של הדיאלוגים, של התנהלות הדמויות. זה לא דבר נורא כל כך, אבל מדי פעם זה יכול קצת להעיק. ובכל זאת, הפקה משובחת, מרגשת ומסקרנת עד מאוד.

9. "סרוגים" נפתחה השבוע, וגם היא פועלת לפי נוסחת האנשים-בני-30-גרים-בתל-אביב-ממורמרים-בוגדים-ליאוראשכנזי, אבל בצורה קצת שונה: הם דתיים. אז אמנם אין כאן את ת"א וגם לא את ליאור אשכנזי, אבל זה כמובן פועל רק לטובת הסדרה. הדמויות חינניות וחמודות, הדיאלוגים טובים, העלילה זורמת, והסדרה עצמה מאוד מעניינת לצפייה - אחרי הכל, אלה החיים של אנשים שגרים לא כל כך רחוק מאיתנו, שאנחנו רואים כל יום ברחוב. אנחנו אותו העם ואותה הדת, אז למה שלא נדע קצת איך החיים שלהם נראים? חמש הדמויות הראשיות מעניינות מאוד, יעל שרוני כרגיל כריזמטית וכיפית לצפייה ושרון פאוסטר נראית כמו שחקנית מבטיחה (שדומה לשמ"ג בצורה מחרידה! במיוחד כשהיה לה תירס תקוע בצוואר!). הבעיה היחידה שמצאתי בפרק היתה שהצגת כל אותם מנהגים דתיים שכל כך רחוקים מאיתנו, נראתה הרבה פעמים כאילו אנחנו צופים בתוכנית מערכונים - הנחת תפילין, אסור לדבר בטלפון בשבת וכו' - והם לא השתלבו בעלילה כמו שהיינו חושבים שיקרה אלה שימשו יותר כ"תפניות בסיפור". זה לא בהכרח רע כי אלה היו הקטעים המעניינים ביותר בפרק (במיוחד הקטע עם הבחור שלא רצה להניח תפילין של בחורה), ומצד שני משהו בזה נראה קצת מאולץ מדי (ג'וני).



9. "אורות ליל שישי".

9. "על טבעי".

8. "רובין הוד". אין ספק שכולנו שונאים את אלן. אין ספק שיהיה לכולנו, ובפרט לרובין ולחבורתו, קשה מאוד לסלוח לו על הבגידה המתמשכת שלו. אבל האקט שהוא מבצע בפרק הנוכחי - ויתור על הצעה להפוך ללורד, כדי להציל את רובין ואת המלך, תוך סכנת חיים אמיתית ומוחשית - יכול להוביל לסוג של מחילה. וזה יפה, כי זה הופך את הדמות הזאת ליותר מעניינת ממה שהיא היתה עד כה. עוד דבר יפה בפרק - הסיפורים של כולם, בלילה ה"אחרון" שלהם בחיים, ובפרט הצהרת האהבה. היתה סצנה טובה נוספת כשהשריף גילה על זהותו האמיתית של "שומר הלילה". בסך הכל, פרק טוב.

7. השבוע הסתיימה העונה הראשונה של "סוכן מחוק". הפרק הוסיף לתערובת המאגניבות-כיף הרגילה של הסדרה הזאת גם טיפת מימד דרמטי, קצת יותר פיתוח של הדמויות הראשיות ולראשונה מאז הפתיחה גם הרגשה שפתאום לא ברור מה יהיה הלאה, ולא מובן מאליו שמייקל יודע בדיוק מה לעשות כדי לצאת מהתסבוכת התורנית. כמו כל העונה, גם כאן לא נשארים יותר מדי נושאים פתוחים בין פרק לפרק. אבל הפיתוח העדין של הדמויות לאורך כל העונה גרם לי להתמכר, ואני קצת מופתע לומר שאני מחכה לעונה הבאה (עדו"צ).

4. "שעות אפלות", סדרת הערפדים החדשה נפתחה השבוע, והיא היתה גרועה במיוחד. קודם כל, החקירה עצמה היתה צפויה עד דמעות. מעבר לזה, ניכר שהכותבים מנסים להיות מתוחכמים ולכתוב דיאלוגים שנונים ומשעשעים. התוצאה בפועל מתאמצת מדי. "אל תדאג, עוד תתרגל אליי", אומרת בת', העיתונאית הקשוחה. תרגום: "אנחנו עוד נהיה הצמד המגניב הזה שלא מסתדר, אבל בסוף נלמד להכיר ולאהוב אחד את השני. אין ברירה, אנחנו הדמויות הראשיות בסדרה הזאת". עוד דבר צפוי: היותה של בת' הילדה הקטנה שהציל מזמן. גם השימוש באלמנטים שחוקים לא מוסיף לסדרה: הרגע הוא היה שם, היא מסתובבת ו... הופס! הוא נעלם. שוקינג. מישהו פה ראה כנראה יותר מדי "סמולוויל". ואל תתנו לי להתחיל לדבר על שם הפרק, שחוזר על עצמו מספר פעמים במהלכו. נקודות האור: 1. לוגאן מ"ורוניקה מארס", גם בטקסטים וגם במשחק. 2. סצנת המרדף אחר המתרגל היתה עשויה יפה. 3. העובדה שיש אנשים שראו את ההמשך וטוענים שזה משתפר בחדות.



2. הופתעתי לרעה מהשעשועון החדש של קשת, "השעון". ההפקה נראית מאוד לא מושקעת, האולפן קטן ויש תחושה של עייפות ושעמום. גיורא חמיצר, המנחה, לא כריזמטי כמו עידו רוזנבלום או אברי גלעד והכימיה בינו לבין המתמודדים כמעט אף פעם לא עובדת. המשחק עצמו מאוד איטי, שזה די מפתיע בהתחשב בעובדה שהרעיון של המשחק הוא שעל המתמודד לענות על כמה שיותר שאלות תוך 15 שניות. הדבר היחיד שכיף בתוכנית הוא לצעוק את התשובות ולהראות, כמו תמיד, שאתה יודע יותר מהמתמודד, אבל אפילו זה נהרס בגלל ההקדמה של חמיצר בה הוא אומר לצופים שהם בטח יידעו יותר מהמתמודדים בגלל הלחץ בו הם שרויים. ייבוש! (ג'וני)


בשולי הממיר
בפרק הפתיחה של "שעות אפלות" התארח קווין וויזמן, לנצח מרשל מ"זהות בדויה", ורודולף מרטין, הלא הוא ניקי קרסניקוב מ"הקרב על הרייטינג", אבל גם דרקולה בפרק ההוא של "באפי".

בפרק סיום העונה של "סוכן מחוק" התארח טוד סטאשוויק, דייל המעצבן מ"הנובוריצ'ים", כסוחר סמים.

ב"חוק וסדר מדור מיוחד" התארחה CCH פאונדר, קלודט המופלאה מ"המגן", וביל סמיטרוביץ', הלא הוא עוזר התובע קנת' וולש מ"הפרקליטים".