הביקורת של איתן גשם (כפי שפורסמה בתנועת הצופים)
פרק טוב בסך הכל, אבל למה כולם נראים כל כך מדוכאים ואומללים? בעצם, כפי שהוכח בעונה שעברה - אולי זו הדרך הטובה לשמירה על האיכות, אז אני בעד. נתחיל מהטוב: קודם כל, צריך להזכיר שאות הפתיחה נראה אפילו מרגש ומפעים יותר מאשר בעונה שעברה. לא חשבתי שזה אפילו אפשרי. תמי בינתיים מעניינת אותי במיוחד. אין ספק שהדמות עוברת משבר והמשחק של קוני בריטון כל כך משובח. החיבור שלה עם הדמות של אותו מורה חביב שתחילה סבל קשות מההורמונים שלה נראה בעל פוטנציאל מעניין לעתיד. הסצנה שלה עם ג'ייסון היתה נפלאה ומרגשת, ושיקפה בדיוק מה שאני אוהב בסדרה הזאת. גם הוידוי הכן שלה על כך שהיא לא יודעת למה בחרה לחיות בנפרד מאריק היה מפעים. בגזרת אריק נראה שמתחילים להיזרע הזרעים לקראת חזרתו. הוא דווקא תפקד היטב כשהצליח לגרום לשחקן היהיר לקבל קצת שכל והציל אותו מעונש כבד, אבל המשפט שהמאמן זרק לו בסוף הפרק מוכיח שהמקום של אריק הוא עם בני נוער, כמחנך לא פחות מאשר מאמן, ופחות בקולג', שם העסק כבר הרבה יותר ציני וקשה לשליטה. קשה לי לראות את ג'ולי בינתיים. מחד, אפשר להבין אותה - היא בסה"כ נערה שמתבגרת, נדלקת על מישהו חתיך ורוצה להשתחרר ולברוח ממחויבות. מנגד, חבל שהיא מוותרת בכזאת קלות על בחור כמו מאט. למאט יש כל סיבה בעולם לכעוס עליה, וטוב היה לראות אותו מאבד סוף סוף (אבל רק קצת) משלוות הנפש שלו. מעניין האם הוא ימצא נחמה, כצפוי, אצל האחות החדשה והסקסית של סבתא שלו. ההתקרבות המחודשת בין ליילה לטים מעניינת ומטרידה בו זמנית. לכאורה, אין להם הרבה במשותף. היא בחרה להשתנות לכיוון שרחוק מטים כמו שאריק רחוק מתמי (גם פיזית וגם רוחנית), והאופי שלהם שונה מאוד, ובכל זאת נראה שהם נמשכים האחד לשניה ולהפך. יהיה מעניין בגזרה הזו. גם הסיפור של באדי בינתיים מוצלח, ויפה לראות איך הדמות שהיתה מן אתנחתא קומית ומוקד ללעג הופכת אט אט למורכבת וטראגית משהו. מי שחסר לי בינתיים בעונה הזו זה סמאש. האם התסריטאים לא מצאו לו סיפור מעניין או שזה סתם צירוף מקרים? אשר ללאנדרי וטיירה - אני חצוי. מחד, אני לא מת על קו העלילה הזה. אני לא חושב שהם מתאימים כזוג ושבמציאות אחת כמו טיירה היתה יוצאת עם מישהו כמו לאנדרי. מנגד, היו להם כמה סצנות מצוינות, המשחק של שניהם נהדר, והנשיקה בסוף הרגישה יותר כמו רחמים מצד טיירה מאשר תשוקה אמיתית, וזה באמת נראה מעניין מאוד. ובכל זאת, הייתי מעדיף שקו העלילה הזה ייפתר כמה שיותר מהר כבר. ציון: 9.





הביקורת של ג'וני
למרות שההתעסקות במרחק בין תמי לאריק עשויה טוב וההוספה של היועץ החדש והלא-מבין-כלום היתה טובה, ולמרות שהמצב החדש של ליילה והאינטרקציה שלה עם ריגינס ועם אביה עשויים בצורה מעניינת וריאלית, ולמרות שגם העלילה על לנדרי שהרג מישהו לא יורדת לתהומות דביליים כרגע ומתעסקת רק עם ההתמודדות עם הרצח, ולמרות שבאופן כללי אי אפשר לומר הרבה דברים רעים על הפרק - עדיין היה משהו שהפריע לי מאוד להנות ממנו לכל אורכו: למה השמש זורחת כל הזמן? הרי בעונה הראשונה תמיד היו עננים קודרים ברקע, תמיד התאורה היתה חשוכה, ועכשיו פתאום השמש זורחת כל הזמן, כל סצנה מלאה באור, וכולם לובשים בגדים צבעוניים? מה קורה כאן?

חלק מהקסם של העונה הראשונה היה הדיכאוניות שלה, שבאה לידי ביטוי בתאורה, בתלבושות, בצילום, אפילו בפתיח. כל הקטעים שנראו היו מאוד קודרים. עכשיו פתאום הפתיח מראה כמה קטעים שטופי שמש, שבאים לסמל את איך שנראו שני הפרקים האחרונים - שמחים מדי. וזה עוד למרות ההתעסקות במצבים עצובים שעוברים על הדמויות.

מצד שני - גם על אותם "מצבים" יש מה לומר. מסיבה שלא ברורה לי, התסריט (בניגוד לעונה הראשונה) עוסק בהמון מצבים שהם מאוד לא ריאליים ושמאוד קשה להזדהות איתם, כשבראש אמנם עומד הרצח של לנדרי, אבל גם היחסים בין תמי לאריק נמצאים כרגע במצב לא טוב (ולא אחד עם השני, אלא עם הצופים. או לפחות איתי). מה שמשעשע אותי זה שבתסריט עצמו תמי אומרת שזו לא הפעם הראשונה שלה והיא יודעת מה לעשות, לכן נראה לי תמוה שהיא באמת משחקת אותה כל כך טיפשה שהיא עושה דברים כמו לצאת אל השמש וכו'. הרי אפשר לתרץ את זה בכך שזה בגלל שקשה לה, היא מבולגנת, היא לא יודעת מה קורה לה, אבל מצד שני אלה תירוצים דביליים למשהו שאנשים אחראיים כמו תמי פשוט לא עושים. על כך שהמשחק של קוני בריטון היה מוגזם אני לא אדבר.

גם העלילה של מאט עם ג'ולי לא מרתקת במיוחד, מרגיש קצת כאילו לכותבים קשה באמת להפריד ביניהם אז הם עושים את זה בתהליך ארוך ומייגע שבמהלכו הם הופכים את מאט לבחור פתטי במיוחד (יותר ממה שהוא כרגיל) ואת ג'ולי לטיפוס מעצבן ודי אידיוט. דווקא לעלילה של מאט עם העוזרת הסיעודית החדשה יש פוטנציאל לדעתי להפוך למעניינת אם היא תיעשה בצורה הנכונה. אחרי הכל יש משהו מאוד מוזר בלצאת עם בחורה שעוזרת לסבתא שלך לעשות את הצרכים שלה.

עדיין, אני לא אומר שהיה פרק גרוע. היו כמובן הדברים הקטנים והטובים (כמו הצילום של סמאש שומע את מאט עושה צחוק מעצמו עם ג'ולי בטלפון) אבל לצד כל אלה היה משהו שנראה כמו ניסיון נואש להפוך סדרה שמראה נעורים בצורה ריאלית וכואבת, לסוג-של "מגרש ביתי" הבאה.

ועוד משהו קטן: רק אותי ממש עצבן לראות את תמי מקרבת כל הזמן את הטלפון לבת הקטנה שלה? היא לא יודעת כמה הקרינה עלולה להזיק לתינוקת?

ציון: 7.