התלוננתי כאן בעבר על התבנית שכל הזמן חוזרת על עצמה בסדרה הזאת, מה שגורם לסדרה לא להתקדם לשום מקום. בפרקים שקדמו לפרק זה, קיבלנו התקדמות (זעירה בלבד, אבל לפחות התקדמות) באמצעות כניסתם של צמד השדים ההומואים לתמונה - ועדיין המבנה נותר אותו מבנה, כשמה שחשוב כל פרק זה הנשמה המוצגת בו. הפעם קיבלנו פרק שעסק במרד השדים, שהחליטו לחתור תחת השטן, מה שהוביל לכמה רגעים חביבים: פגישת השדים הראשונה אליה הגיע סאם, שנראתה כמו פגישת AA, הסיפור עם החרב שיכולה לחסל את השטן (והתיאור הציורי של טוני איך זה אמור לקרות), והעובדה שהכל היה תרגיל - מגניב למדי - של השטן. אז נכון, זה לא שלרגע חשבתי שבאמת יצליחו לחסל את השטן, אבל קו העלילה הזה, למרות שהוא הסתיים כבר בפרק הזה, היה טוב, והוציא את הסדרה מהתבנית הכל כך מקוממת שבה. אפילו קיבלנו התקדמות ביחסיהם של סאם ואנדי (ואנדי יצאה אחלה, כשאמרה שהיא בסדר עם הסודות של סאם), התקדמות שלא האמנתי שתגיע בסדרה הזאת אי פעם, על סמך פרקי העבר. בגדול, אני עדיין אמביוולנטי לגבי הסדרה הזאת באופן כללי - כי כשהיא לא שוברת את התבנית (כפי שעשתה בפרק הזה) היא עדיין לא מספיק משעשעת, לא מספיק מקורית ובאופן כללי - סתמית. ציון לפרק: 8.