10. "החיים על פי נד"

9. "דוקטור הו" (הפרק ששודר ב-yes). בדיוק כפי שאהבתי את החלק הראשון, כך גם החלק השני היה מצוין, אולי אפילו מעט יותר. הדילמה של ג'ון סמית, האדם שהדוקטור הפך אליו, אם לחזור חזרה אל זהותו האמיתית או להישאר אדם פשוט היתה נהדרת. נפלאה בעיניי היכולת של דיוויד טננט לשחק את שתי הדמויות הללו בצורה כל כך שונה זו מזו. הרגע בו הוא רואה את העתיד שלו כאדם רגיל ונאלץ לוותר עליו - מבריק. כך גם הרגע בו הוא נכנס אל החללית של אותה "משפחה של דם" וחוזר להיות הדוקטור. גם גורלה של אותה משפחה היה עשוי בצורה מעולה. עוד רגע טוב בפרק: הילדים נלחמים בדחלילים, הורגים אותם, נאלצים להתמודד - מוקדם מדי - עם תלאות המלחמה. לקראת סיומו של הפרק קיבלנו עוד שני רגעים יפים: אהובתו של סמית מבינה שכל האנשים שהכירה, מתו בגלל בחירה שרירותית של הדוקטור, והיא לא מסוגלת להביט בו יותר. והעובדה שטימי ניצל בסופו של דבר במלחמה, והציל גם את חברו, בזכות השעון של הדוקטור. אחלה פרק.

8.5. "הנובוריצ'ים" ממשיכה להיות מצוינת. הפעם בזכות דאג שמבין שהוא הופך להיות יו. למרות מדיניות הדלת הפתוחה שניסה להנהיג, הוא נכשל וצועק על כולם במשרד - בדיוק כמו יו. דאג מנסה לחיות עם הקונפליקט הזה, אבל לא ממש מסתדר. הוא מתכונן למשפט הצפוי לו, מספר לדליה מדוע יו בעצם צודק, אבל נימוקיו לא מצליחים לשכנע את דליה או אותו. סיום הפרק המחיש את הקונפליקט הזה בצורה הטובה ביותר האפשרית. דליה: "איך היה בבית המשפט היום?" דאג: "ניצחתי". דליה: "אני מצטערת". מבריק.

8. ספיישל סיום העונה של "ארץ נהדרת" היה מצוין, והכיל כמה מהרגעים הטובים ביותר העונה - בעיקר אותם רגעים שהיו, כביכול, גרסאות עתיקות ל"ארץ נהדרת" במשך 60 השנים שחלפו. החיקויים אולי לא היו הכי מדויקים בעולם, אבל הם היו עשויים נהדר

8. "על טבעי". אהבתי את הכיוון שהסדרה הלכה אליו - מאות שדים נתעבים ברחו מהגיהינום, ועכשיו צריך לטפל בהם; מישהי יפה ומיסתורית באה לסייע ברגע הכי קשה, ומחסלת שלושה שדים באמצעות סכין רגילה למראה. אהבתי גם את העלילה הפרקית - שבעה שדים המייצגים את שבעת החטאים. הפרק היה גם מלא הומור, כרגיל, ונחמד לראות את דין משוחרר ופורק עול בעקבות הידיעה שנותרה לו שנה לחיות. הדבר היחיד שקצת מטריד אותי, זה מה יקרה כשתסתיים השנה הזאת, ואיך יתמודדו קברניטי הסדרה עם המצב הזה, והאם לא נקבל איזשהו פיתרון מרגיז ולא הגיוני לדברים שאנחנו יודעים כרגע. בסך הכל, פרק פתיחה לא רע, ואפילו מהנה, עם סצנה מזוויעה אחת (השתייה בפאב).

7.5. "עקרות בית נואשות".

6.5. "האוס".

6. "סוכן מחוק". מצד אחד, היו בפרק ששודר השבוע כמה אלמנטים טובים: א. היחסים בין וירג'יל לאמו של מייקל. ב. השיחה בין פי למייקל. ג. הסיפור עם הכסף, השוטרים המושחתים והג'מייקנים היה סיפור טוב. ד. כניסתו של הסוכן בליי לתמונה. אלא שהיו בפרק גם כמה אלמנטים לא טובים: א. פעמיים במהלך הפרק ראינו קרב יריות מטווח קרוב, שבו איש לא נפצע או מת. זה היה עשוי בצורה כל כך לא אמינה, שמייד נזרקתי אל "צוות לעניין". ב. אם באמת היה GPS נוסף על היאכטה (כי אחרת איך הם מצאו אותם), למה הם חיכו כל כך הרבה זמן? עבר שם לילה שלם (ויותר) לפני שקרה משהו. ג. הם הרי תכננו לשרוף את הכסף, אז למה לא לקחת יותר? ולא, "לקחנו מה שהיינו צריכים", זו לא תשובה מספקת. אבל בסך הכל, מדובר בסדרה חמודה, ובפרק לא רע.



4. "מלך השכונה" עומדת לסיים את חייה. מחר בערב ישודר כאן הפרק האחרון. ארבעת הפרקים האחרונים בסדרה הכילו קשת עלילתית - הניסיון לעבור לדירה בניו יורק - בעלת נופך דרמטי, שלטעמי היה מיותר. שני הפרקים הראשונים עוד היו סבירים, יחסית, אבל הפרק הלפני אחרון בסדרה כבר הכיל כמה רגעים עצובים מדי, שהוציאו את כל הכיף שהיה בסדרה. "מלך השכונה" אף פעם לא היתה קומדיה גאונית במיוחד, אבל היו בה רגעים מאוד מצחיקים, וזה היה עיקר כוחה. להכניס את דאג וקארי לבעיות אמיתיות בחיי הנישואין שלהם - זו טעות. אז כן, ברור לי שבפרק הסיום הם יחזרו זה לזו בסופו של דבר, כי זה מה שהם תמיד עושים, אבל חבל שיוצרי הסדרה בחרו בדרך הזאת כדי לעשות מסיומה של הסדרה משהו מעבר למה שהיא היתה. לפעמים צריך להסתפק במה שגורם לתוכנית לעבוד.


בשולי הממיר
ב"האנטומיה של גריי" התארחו סת' גרין וגייל הרולד (אוז ובריאן קיני).

ב"חף מפשע" התארחו כריסטינה הנדריקס ("פיירפליי", "Mad Men"), שון ריבס (הריסון מ"טרו קולינג") ומקס גרינפילד ("ורוניקה מארס", "בטי").

ב"חוק וסדר מדור מיוחד" שחזרה מרלי מטלין (ג'ואי לוקס מ"הבית הלבן" למשל) את תפקידה מפרק מוקדם יותר בו השתתפה.