הפרק נפתח בדקות ארוכות של סיכומי העונה, המגדירים את השורדים בסופרלטיבים שהכי לא מתאימים להם. רוצים דוגמא? דן: אסטרטג ובעל קסם אישי.

אחר כך גי"ז טס לקריביים, על אותו מסוק מצ'וקמק שמביא אותו אפילו אחרי השורדים, לאפולוניה, מכל המקומות שבעולם. אחרי ארבעה שבועות ללא פרק הדחה, אחרי 52 ימים על האי, שמים קץ לספקות, מגרשים את מרינה להצטרף לחבר המושבעים, ומיד עוברים למועצת השבט האחרונה, בה חבר המושבעים, וגם אנחנו, נכריע את הזוכה הגדול ב"הישרדות" (בהיסח הדעת כתבתי "כוכב נולד", וזה אומר הרבה).

אין מה לכתוב על השעתיים שארכה התוכנית. פשוט אין. שעתיים של מריחת זמן ללא כל סיבה.
בואו נעשה הפסקה לרגע:

בתחילת השבוע הסתיימה העונה הטובה ביותר בתולדות "הישרדות" (האמיתית). למה הכי טובה, אתם שואלים? ובכן, לא בגלל ההפקה. האתגרים היו די מעפנים. הטוויסטים - לא משהו לכתוב עליו הביתה. לא היתה התערבות לטובת מישהו או שינוי החוקים ברגע האחרון. הפקת "הישרדות" השקיעה בשלב הליהוק, ואז לקחה צעד אחורה. והליהוק הזה הוא מה שהחזיק את העונה והפך אותה לטובה ביותר בכל הזמנים.

בפרק שחתם את העונה הזו, פרק בן שלוש שעות, היו שני אתגרים, הודחו מתמודדים, היתה מועצת שבט מסכמת, הצבעה, ואיחוד בן שעה. בשום שלב לא היו SMSים, לא היו טיסות הליקופטר, לא הקרנת האודישנים ולא סרטוני נאצה על המתמודדים (כל אלו, כמובן, היו גם היו ב"הישרדות האיים הקריביים, הגמר, חלק ב': התוצאות").

אז אתם יכולים להבין למה כל כך קשה לי לצפות ב"הישרדות 10". למה כל דקה מיותרת, כל שעה שהיתה צריכה להתכווץ ל-10 דקות, כל נאום שלא היה במקומו גרם לי לרצות למות.

אז איכשהו, בשבילכם, העברתי את הזמן מול הטלוויזיה. להגיד לכם שיש לי מה לכתוב? לא. כי לא קרה כלום כל הגמר. כלום. כן, המושבעים שאלו שאלות, אבל אלו היו מוכתבות וחסרות כל תועלת. דו שיח מיותר בין השורדים ומי שגורלם בידיהם. כאילו, ברצינות - היתה הצבעת SMS! "משאל העם" של "הישרדות", הם קראו לזה. נועם זכה בו, אגב.

ורגע האמת, זה שעניין אותנו, נדחק לסוף התוכנית, עם פרסומת באמצע (ממש באמצע, אחרי שתי הצבעות ולפני השבע הנותרות). אבל לפחות זה היה המקום של השורדים והשורדים לבדם:

נעמה עם קולותיהם של מרינה, משה, מושיק, גיא ועידן במקום הראשון. נועם, עם קולותיהם של יעל, ורה, ליה ושחר, במקום השני (ומה עם קול הקהל? אה? למה 400,000 אנשים שלחו הודעות? המממ). דן, ללא קולות, ישב בצד וחייך את חיוכו הדן-י.

אחר כך נעמה שמחה, וחיבקה את תינוקה הזועק שהביט בה וחשב "מי את בכלל?". והיא בטח תלך הביתה ותהיה מאוד שמחה, ומגיע לה, כי היא שיחקה משחק נהדר. אם היא היתה במיקרונזיה היא היתה עפה בשבוע הראשון (או שלא, אבל זה כבר ספוילרים), אבל פה זה הספיק לה בשביל המיליון.

הדבר היחיד המיותר הוא נועם, שהיה מגיע רחוק אילולא היה אי המתים, רק אם לא היו מתערבים, אז מזמן, לטובתו של דן. שהייתו באי המתים עלתה לו במיליון דולר. מצד שני, לפחות דן לא זכה באף קול.

אל תטרחו בכלל עם עונה שניה.