9.5. "האוס".

9.5. "עקרות בית נואשות".

9. "האנטומיה של גריי".

9. "קליפורניקיישן" (השם הזה ארוך מדי. צריך למצוא לו קיצור) נפתחה השבוע בפרק קצבי ומשעשע, שהיה מלא בכל טוב (גם בגלל הסקס, אבל לא רק). מאוד אהבתי את הסצנה בקולנוע, את הסיפור עם בקה והמסיבה, אבל טיפה פחות את ההתנהגות של האנק במהלך הדייט שסידרו לו מבלי שביקש (למרות המונולוג שלו שהיה כתוב בצורה טובה). בסך הכל, "קלי" (לא קיצור טוב) מסתמנת כסדרה כיפית.



8.5. "דוקטור הו". לטעמי, מדובר באחד הפרקים הטובים של העונה הזאת. הפתיח שלו היה מעולה, עם הדוקטור שמתחיל להסביר למרת'ה על השעון ופתאום מוצא את עצמו ללא זיכרונותיו הנכונים כמורה בפנימייה; הרעיון הכללי, שנחשף לאיטו במהלך הפרק, היה מבריק בעיניי; הקטע עם הדחלילים היה אפילו מעט מפחיד; והסיום המותח סגר פרק פשוט מצוין. בין לבין זכינו להופעת אורח של וויל מ"רובין הוד" (לקח לי זמן לזהות). כיף.

8. אחת מהתוכניות המיוחדות ליום העצמאות היתה תוכנית "המצעד" של HOT בידור ישראלי, שהציגה את "99 הפרסומות של כל הזמנים". אלו היו שעתיים מרתקות של מסע אל 60 שנות פרסומות בטלוויזיה שלנו, בהנחייה חביבה ומשעשעת של דן כנר, יחד עם ראיונות קצרצרים על כל פרסומת עם כמה אנשים שעוסקים (או עסקו) בתחום, כמו דידי הררי ויגאל שילון. היה כיף, אפילו שעד עכשיו אנחנו לא באמת יודעים למה (לקחת עוד תפוז).

7. "חף מפשע". פרק הפתיחה לא היה חף מבעיות (וסליחה על משחק המילים הלא משעשע בעליל), ולצד חקירת רצח שהתנהלה בצורה שגרתית למדי, הציגה דמות ראשית לא שגרתית בכלל, ששדרגה את רמת הפרק. מדובר על דמות שמנסה לרכב על גל ההצלחה של דמות כד"ר האוס, ולפחות בינתיים עושה זאת בצורה לא רעה, אם כי גם לא מבריקה במיוחד. דמיאן לואיס עושה עבודה טובה, כצ'ארלי קרוז, שוטר שגילה עצמו מחדש בעקבות 12 השנים האחרונות והלא פשוטות שעבר, אלא שלפחות בינתיים נראית העלילה המתמשכת (הנסיבות שהובילו להפללתו) קצת בנאלית. אשמח להתבדות.

6. גם ערוץ הספורט חגג את יום העצמאות עם תוכנית סיכום של "יציע העיתונות" שאירחה את אפי בירנבוים. רגע השיא של התוכנית היה ללא ספק, הרגע בו נתבקשו חברי הפאנל לבחור את שיר הספורט של השישים, ושלמה שרף בחר בנחישות את "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא". כשרסקין ניסה להזכיר לו שלא מדובר בשיר ספורט, הטיח בו שרף: "אתה תחליט בשבילי מה שיר השישים שלי?!"

5. "אבודים".

3. לפי פרק הפתיחה של "תגיד לי שאתה אוהב אותי", נראה שהבעיה הגדולה ביותר של הסדרה הוא השם שלה. כי אם יש בעיה שדווקא אין לאף אחד מהזוגות-עם-בעיות שיש בסדרה היא בעיית ה"למה הוא לא אומר שהוא אוהב אותי?", פשוט כי המשפט "אני אוהב אותך" הופיע בפרק הפתיחה בערך כל שלוש וחצי שניות. לשלושת הזוגות הללו יש בעיות אחרות כמובן. אחד מהם לא עושה סקס, השני לא יכול לעשות סקס בלי לחשוב על השאלה "מדוע אנחנו לא מצליחים להיכנס להריון?" ולשלישי יש בעיות של התחייבות, אבל שם הסדרה הוא דווקא לא בעיה של אף אחד. בינתיים. מה שכן, חבל שמשפט הפתיחה בפיסקה זו הוא שקר. כי לסדרה הזאת יש כל כך הרבה בעיות אמיתיות - היא משעממת (למרות שפה ושם יש רגעים מוצלחים, כמו הטיפול הזוגי ביחיד, לקראת סוף הפרק), יש בה המון שתיקות שלא לצורך והיא מכילה המון סצנות שעורך טוב היה יכול לקצץ ביד רחבה - וזו הסיבה שלקח לי לראות את הפרק הראשון (בסך הכל חמישים ומשהו דקות) משהו כמו ארבעה ימים, עם המון הפסקות שעמום באמצע. ספק אם אצלח גם את הפרק השני. אה, ולגבי הסקס. נכון שיש הרבה ממנו, אבל גם ב"פורניק" (לא, גם לא קיצור טוב) יש הרבה ממנו, ושם לפחות מעניין, וזורם, ומשעשע.



1. פרק הפתיחה של "קיישן" (עוד קיצור רע) נפתח בשעה 22:00. אורכו עמד על כ-32 דקות. פרק הפתיחה של "תגיד לי" היה צפוי להיפתח ב-22:30, אך בפועל נפתח בסביבות 22:33. כל כך קשה לבדוק שאורך הפרק המקדים ארוך מחצי שעה ולקבוע את שעת פתיחת "תגיד לי" ל-22:35? פשוט חוסר מחשבה. וזה מקומם אפילו יותר על רקע העובדה שלסדרות הללו יש רק שידור אחד ויחיד במהלך השבוע.