10. "האוס". וואו, איזה פרק. איזו פתיחה של העונה הרביעית! כמעט הכל היה מצוין בפרק הזה - החל מהאוס שרואה בחולה השבועי כמשחק נחמד לבדוק את המתמודדים שלו (ולומד לקח בסיום), דרך חלוקת הקבוצות והאינטריגות והפחדים של כולם, וכלה בתעלומה השבועית והסוף המצוין שלה. אהבתי את המתמודדים עצמם: אמבר האמביציוזית שלא מוותרת לרגע (ובמיוחד את הנימוק שלה מדוע היא רוצה להצטרף לקבוצת ה"בנים"), קוטנר החביב, הרופא המבוגר הנהדר וכמובן "מספר 13" שמסתמנת כדמות מסתורית למדי מחד, אך גם אנושית וחביבה מנגד. עכשיו היא חוותה משהו דומה למה שחווה בזמנו צ'ייס (והתגובה של האוס היתה אמנם צפויה, אך מתאימה) ויהיה מעניין לראות כיצד תגיב לכך. ואם בצ'ייס עסקינן - איך הוא ענה להאוס כמו ילד גדול! נהדר! קמרון צדקה - זה כיף לראות אותו ככה (אבל פחות כיף לראות אותה, היא היתה די אנמית בפרק). גם העלילה של פורמן לא שעממה אותי בכלל. להפך. היה מרתק לראות שהוא למד מהאוס ללכת עם האינסטינקטים שלו ולשים את החולה תמיד בראש, אבל למרות ההצלחה שלו הוא שילם על כך במשרתו. האם זה מפני שלהאוס פשוט "יש את זה" (מוניטין, כריזמה) ולו אין? או שאולי אפשר ללמוד מכך דווקא על גדולתה של קאדי - "קול ההיגיון והשפיות" - שמאפשרת להאוס, בסופו של יום, לעשות כאוות נפשו, כי גם היא בעצמה מבינה שהחולה חשוב יותר מכל? מעניין. כמה אירוני שדווקא במקרה הזה הגישה הסלחנית (מדי?) של קאדי כלפי האוס עלתה בחיי החולה, באופן נדיר למדי. אבל לפחות היא נמצאת שם כדי להטיח בפני האוס את האמת, והוא ידע היטב שהיא צודקת ושהוא האחראי האמיתי. בכלל, במבט לאחור נראה שפורמן תפקד הרבה יותר טוב מהאוס והיה יותר "האוסי" ממנו הפעם - הוא הפך כל אבן ועשה הכל למען החולה, מה שהאוס לא בדיוק עשה. מה שאולי מסמן על התקדמות חשובה של הדמות של פורמן (עכשיו הוא בטח יחזור). הקטע המוצלח ביותר היה קטע ה"הישרדות" של האוס שהיה משעשע במיוחד. מנגד, מה שפחות עבד היה סיפור "חוויית המוות" של האוס, שהיה קצת מאולץ, ולא בטוח שתואם את הדמות ואת עברה (הוא לא חווה כבר חוויות כאלה בעבר?), אבל גם הוא לא היה נורא ולימד אותנו משהו על הדמות ועל יצר הסקרנות שלה, ובסך הכל לא פגע בכלל ברמת ההנאה בפרק הכל כך משובח הזה (איתן גשם).

10. פרק הסיום של "סלולרי" סגר היטב את כל הקצוות, הכיל בתוכו תגליות מפתיעות ופיצוצים נוספים, ובאופן כללי הכיל כמה רגעים מגניבים ביותר. זה התחיל רגוע יחסית, אבל איפשהו באמצע הפרק, כל העסק נסק למעלה - הפיצוץ במכוניתו של סטון, שחיסל את קוקסי; רק מאוחר יותר מתגלה שווסט הוא האחראי הבלעדי על הפיצוץ הזה, ושסטון בכלל לא ידע שהיתה לו פצצה במכונית; הסיפור עם קורסון והטלפון לעורך הדין, שהחשיד אותו אפילו יותר; הפריצה של סטון אל תחנת המשטרה וחטיפתו של קורסון; העימות בסיום על הגבעה, עם הפצצות והמכשיר הסלולארי; הגילוי על נאמנותה של השוטרת שמכוניתה נגנבה; ובסופו של דבר הסיום, שבו סטון נוקם בשניהם, בדמותו של האיש על האופנוע מפתיחת הסדרה. מנקודת המבט של סיום הסדרה, ההתרחשויות הלא ברורות בתחילתה ובמהלכה נראות מבריקות אפילו יותר משהיו ממילא. אחלה מיני-סדרה.

9. "נזקים" (Damages) הולכת וממצבת את עצמה (אופס, אני לא כתבתי "ממצבת" הרגע, נכון?) כאותה סדרה מצוינת שהבטיחו לנו שהיא תהיה, והפרק של השבוע סיפק את הסחורה בצורה נדיבה מהרגיל. קודם כל, כשהיא סיפקה לנו פרטים חדשים מה"הווה" - אלן נעצרת בחשד לרצח, פאטי ירדה למחתרת. מעניין לראות את היחסים המורכבים בין אלן לטום, ואיך שבעבר הם החליטו לסמוך זה על זה, כשמיד לאחר מכן טום בוגד באמונה של אלן ומספר לפאטי על הצעתו לאלן. באותו זמן, אלן עדיין סומכת עליו, אבל בהווה, כשהוא אומר לה שהוא לא יודע איפה פאטי, ברור לה שהוא משקר, ומסתבר שהיא משחקת משחק משלה. הפערים שעדיין קיימים בין ההווה להתרחשויות בעבר, שנפרשות באיטיות לנגד עינינו מסקרנים מאוד.



6. "אבידות ומציאות". תראו, מצד אחד, אין ספק שמדובר בסדרה שכתובה טוב. מהצד השני, היו הרבה מדי רגעים במהלך הפרק הנוכחי (למשל), שבהם לא קרה פשוט כלום, והדמויות אמרו דברים שכבר ידענו בעבר, ובצורה לא מספיק מעניינת. ואם נהפוך את המטבע שוב - היו גם דברים מרתקים בפרק הזה, למשל המפגש בין נוקי לבין האדם שהתחזה ליהלי בבית הקפה, והצורה בה הוא ניסה לרצות אותה על התרגיל המגעיל שעשה לה; או הדיאלוג בין תמרה למיה, שהסתיים בכך שהראשונה לא רוצה לראות את השניה בחיים שלה (יחס מעניין, במיוחד לנוכח הבגידה המתמשכת של תמרה בבעלה, שברגע שבו היא מגלה שמיה רוצה את דודי, היא פתאום שומרת עליו בקנאות); או השלווה הבלתי-נגמרת שבה דודי מודיע לאשתו שזה נגמר ביניהם; או הקטע הקריפי עם נאום הבר-מצווה של אביהן של שלוש האחיות, שבסיומו החזיר את נשמתו לבורא. הקונפליקט הזה, של קטעים מצוינים לצד כמה משמימים, הוא הבעיה הגדולה ביותר שלי עם הסדרה הזאת, לכל אורכה.

5. אתמול שודר פרק חדש של "הישרדות האיים הקאריביים". כמה דברים: א. מאז ומעולם שמענו תלונות על עריכה מועטה עד לא קיימת של האירועים. אתמול קיבלנו דוגמא נוספת לכך - גם בדמותה של מריחה של רבע שעה, שבה זוכרים ארבעת השורדים האחרונים את אלה ש"כבר לא איתנו" - קטע מגוחך, מיותר ואווילי במיוחד. וגם במשחק החסינות עצמו, שעקרונית היה מרתק מאוד (ועל כך בהמשך), אבל עם עריכה מהודקת יותר, הוא היה יכול להיות אפילו מרתק יותר. ב. הרגע בו נועם חזר היה מצוין, בפרט הניגוד בין הקפיצות של הבנות עליו, להתנהגות החשדנית של דן. ג. בואו נדבר רגע על משחק האיקסים האדומים. קודם כל, כאמור, זה היה משחק מרתק. אולי המשחק המרתק ביותר בעונה הזאת. שנית, לגבי ה"תקרית" בין דן לנעמה. לא כל כך נעים לי להגיד את זה, נעמה, אבל יצאת שם טיפשה. פעמיים. ודן צדק שהוא כעס עליך. הצעד הראשון שלך, זה שגרם להתפרצות של דן, אכן נתן את הניצחון לנועם. אם לא היית עושה את הטעות השנייה, את ודן הייתם נאבקים ביניכם ונועם היה מנצח. אלא שאז עשית את הטעות השניה, ונתת את הניצחון לדן, שחסם אותך, ומנע את הניצחון מנועם. אז את הכעסים שלך היית אמורה להפנות אל עצמך.

3. "דוקטור הו". כבר בצמד הפרקים הקודמים, עם הדאלקים, אפשר היה להגיד שמשהו שם לא עבד, שהסיפור ההוא היה יכול להיראות הרבה יותר מעניין ממה שהוא היה. אבל הפרק הנוכחי כבר היה מטופש במידה מחרידה. לא נמאס ממפלצת שכל מה שהיא רוצה זה לאכול? איפה התחכום הידוע של הסדרה? איפה המזימה במסווה של משהו אחר שמאפיינת בדרך כלל את הפרקים של הדוקטור? זהו? ניסוי קטן שמשתבש ויוצר מפלצת שרוצה לאכול? ממך, דוקטור, ציפינו ליותר. להרבה יותר.

2. אמש שודר פרק חדש (סרט טלוויזיה) של "בטלסטאר גלקטיקה". מדובר בסרט שהיווה, למעשה, את פרק פתיחת העונה הרביעית של הסדרה. ומה טען התקציר? משהו בסגנון "הספיישל ששודר במהלך העונה השנייה של הסדרה". הא? לא, ברצינות. הא?

1. ואם כבר גלקטיקה, הבעיה הרצינית יותר היא השיבוץ: גם בלי שידור חוזר ביום המחרת וגם העובדה שהוא שודר במוצאי חג, שהוא גם חג המימונה. כמה אנשים הספיקו לצפות בסרט? לכמה אנשים לא היו מחויבויות אחרות (משפחתיות בעיקר)? למה לא לשבץ את הסרט באחד מימי חול המועד עם שידורים חוזרים הגיוניים? ולא, התירוץ של "ככה זה עם סרטים בבכורה" לא מתקבל. לא כשמדובר בפרק חדש של סדרה שמשודרת (או אמורה להיות משודרת) בצורה רציפה בערוצים של yes.


בשולי הממיר
ב"עקרות בית נואשות" התארח טאק ווטקינס (מלקולם מ"הקרב על הרייטינג") כבוב האנטר.

ב"מלך השכונה" התארח אדם סנדלר כבן מחזור של דאג.

ב"נזקים" התארח רוברט קלוסי, הסוהר שון מרפי מ"אוז".