10. "סלולרי". אודה ולא אבוש - רבע השעה הפותחת קצת שעממה אותי. בסדר, פה היה פיצוץ, שם היה ירי - אבל לא ראיתי שום דבר שלא ראיתי הרבה מאוד פעמים בעבר, בכל מיני סדרות אמריקאיות. אלא שאז הגיעה הסצנה הגאונית ברכבת, עם הירי המפחיד ההוא, שבוים בצורה נפלאה, והותיר אותי המום. החל מנקודה זו, העסק השתפר לעין ערוך, ולמרות ניחושים מוצלחים שלי לרוב הטוויסטים (אדי יהיה החשוד העיקרי, אבל יתברר שהוא בעצם לא אחראי למעשים הללו), הצלחתי ליהנות מהפרק מאוד. אחד הדברים שדווקא לא הצלחתי לנחש -האחריות שיש למטפל בהיפנוזה (פיט מ"רגליים קרות") על המעשים של אדי, מה שלא יתברר שהוא עשה בסופו של דבר.

9. "חמישה גברים וחתונה" היא הסדרה הישראלית הטובה ביותר מבין שלל הסדרות הישראליות החדשות שמתנפלות עלינו לאחרונה. אז אם אתם לא צופים - חבל.

8. עונה חדשה של "רובין הוד" נפתחה ביום ראשון שעבר, ובדיוק כמו כל העונה הראשונה, נהניתי מכל רגע. התרגיל עם האמא, הילדים והידיים היה מבריק, כמו גם התחפושת של אחותו של השריף, דווינה. הסיפור עם הנחשים הזכיר כמה רגעים מ"אינדיאנה ג'ונס", גם בגלל צורת ההתנהגות של רובין הוד עצמו, ו"שומר הלילה", מריאן, היתה נהדרת כתמיד. עניין אחד חשוב להמשך - לגיא יש עכשיו מרגל אצל רובין, וזה מעניין.

7. "להציל את גרייס". עניין אותי לבדוק איך ייראה הפרק השני, אחרי פרק הפתיחה הכיפי. מבחינת החקירה הפרקית - החדשות לא טובות במיוחד. היה משעמם. ואפילו הופעת האורח המפתיעה של ג'יימס מרסטרס היתה סתמית בצורה עצובה. אלא שבכל הנוגע למוטיב החוזר של הסדרה - המלאך שמנסה להציל את גרייס - העסק דופק בדיוק כמו שצריך. קרב ההיאבקות בקוליסאום היה משעשע, וארל המלאך הולך ומתגלה כדמות האהובה עליי ביותר בסדרה הזאת. האירוע בסיום, שבו אחיו של פרסי יורה בו, שדרג מעט את איכותו הכללית של הפרק.

6. תוכנית הבכורה של "צחוק מעבודה" שודרה ביום שישי והיתה סבירה. פה ושם היו בדיחות חמודות מאוד של אורי חזקיה, שלום אסיאג היה בסדר ולא יותר, וקטעי הסטנד-אפ של שגיב פרידמן היו לא מספיק מוצלחים. ספק אם ארצה לצפות בתוכניות נוספות.

4. ככלל, העונה הנוכחית של "4400" חביבה ומעניינת. ההתפתחות של הסדרה לוקחת אותה למקומות נחמדים - למשל, הכוחות המחודשים של איזבל, או הסיפור של טום והמסומנים. אלא שיש משהו שמעצבן אותי כבר כמה פרקים. קווין בירקוף עובד על בדיקה שתנבא מראש מי ישרוד את הזריקה ומי לא. ומה התירוץ של ג'ורדן כנגד אותה בדיקה? הוא פוחד שזה יפלג את העולם לשני מחנות, כאלה שיש להם יכולות וכאלה שלא. הלו? הרי גם ללא הבדיקה, זה בדיוק המצב, מלבד העובדה שיש כאלה שהיו יכולים להיות להם יכולות, אבל הם מפחדים למות אם יקחו את הזריקה. לא עדיף - גם לקולייר עצמו - לגייס עוד בעלי יכולות אותם הוא לא יכול לגייס במצב הנוכחי?



3. "עד עצם היום הזה". אחרי שלושה עיבודים חביבים מאוד לסיפורי אגדות, הגיע העיבוד הראשון שלא אהבתי. עקרונית, אין לי בעיה עם לקיחת הסיפור למציאות שונה מהמציאות שלנו (בניגוד לשלושת העיבודים הקודמים, שפשוט הסבו את האגדה לימינו אנו, פחות או יותר), אלא שהביצוע היה לא מוצלח, ומלבד הביצועים החביבים לכמה משירי שנות השמונים, ומרגע נחמד אחד, שבו ההמון רדף אחרי הטרול ואשכרה גרם לי לרחם עליו, העסק היה פשוט משעמם.


בשולי הממיר
אל "עקרות בית נואשות" הגיעו ניית'ן פיליון, מיודענו, ולינדסי פונסקה, שמשחקת את דילן ואמורה להיות מוכרת כבתו של טד מ"איך פגשתי את אמא" וגם מהופעת אורח ב"האוס" (אורלי).

ב"האנטומיה של גריי" התארח אדוארד הרמן, אביה של לורליי מ"בנות גילמור" (אורלי).

ב"4400" התארח (ולא בפעם הראשונה) טים דיקיי ("קרניבל", אבל גם הכומר המתעוור ב"אברווד") כדרו אימרות'.

ב"סוכן מחוק" התארח מארק פלגרינו (פול מ"דקסטר") כקוונטין.