ביום שלישי: אם להודות על האמת, ממש לא עניין אותי מה קורה בפרק ביום שלישי, אך מתוך נאמנות אליכם התכוונתי להעיף מבט ולמצוא איזו שנינה לסיכום הפרק. רצה הגורל, והשבוע שלי התמלא עד אפס מקום, ומצאתי את עצמי, במוצאי שבת, בלי שהספקתי לראות את הריקאפ של יום שלישי. אני רק מתנחמת בעובדה שהעריכה המרחיבה הציגה את רוב מה שקרה (חוץ מהתערבות ממש בוטה לטובת דן), אז לא נראה שהפסדתי הרבה. אם בא לכם לגלות לי מה הפסדתי, אשמח.

ועכשיו, בעצם, מה הפורמט החדש? פרקים רק בימי שבת? זה אומר שהדחה אחת לשבועיים? אחת לשלושה? מבולבלים? גם אני.

לאחר הדחתה של יעל בניגוד למה שנאמר למשה, הוא סוף סוף מבין את הבגידה, ומבין שדן לא איתו מהיום הראשון. גם משה חייב להתחיל לשחק את המשחק, אמנם לקח הרבה זמן, אבל מוטב מאוחר מלעולם לא. משה מבטיח שהיום - ממש היום - הוא זוכה בחסינות. כל השחיות עם הלפיד, הנפילה מעמודים, חוסר היכולת לקלוע: הכל היה משחק! היום הוא זוכה בחסינות. אם זו היתה התוכנית הראשונה שאני רואה, אולי הייתי מאמינה לו. אבל ככה? פחחחח.

דן, מצידו, טוען שלא היתה לו ברית עם משה. נו באמת, הוא כל הזמן אמר לו שהוא חייב להישאר איתו בגלל שהם מגיעים לגמר יחד. אם זו לא ברית, אני לא יודעת מה זו ברית. אבל משה לא פראייר, עוד רמז מטרים, ואולי יש לו תרגיל בשרוול. התוכנית המבריקה שלו היא לנסות לשכנע את נעמה ללכת איתו במקום עם דן, שלדבריו ינצח אותה.

בינתיים באי המתים: נועם, ביומו ה-27! יעל חשבה שהיא נוסעת להיות אישה מבושמת, נועם לא חשב שאי פעם תודח מהמשחק. במקום זה היא מתאחדת עם נועם, אהובה, והרומן מתחיל. היא אמיתית, הוא מזוקן שבנה כיסא. לוקח אותה להראות את אוסף התקליטים. בשניה זה הפך מהישרדות ל"הרווק: הקריביים". אפילו אני, ציניקנית מזדקנת שכמותי, חושבת שהם מה-זה חמודים!

בחזרה באי: כולם רוצים לנצח, לנצח, לנצח. מרינה מספרת לנו סיפור לא קשור לחיים, על כמה שהיא לא אוהבת לוותר. לא שמנו לב (כמובן שאנחנו מבינים, מהתקציר לפני הפרסומות, שעוד נשמע על זה...)

במשימת הפרס האחרונה: צלילה ואסטרטגיה! הזוכה יקבל ההזדמנות להיות דוגמן של ספרייט. אה, ושיט יאכטה, ושימו לב: ניתן להזמין חבר, כך שניתן לסגור עסקאות לפני, אם מישהו תהה למה טורחים לציין את זה לפני.

מרינה מסבירה את החוקים: "התחרות היא יותר אסטרטגיה מצלילה או ניקוד. זה אסטרטגיה וניקוד" מרתק. המטרה היא להיות במקום השני והשלישי מבין ארבעה. מעניין. האמת, שברור לכולנו שמשה יהיה במקום האחרון, והקושי היחיד הוא להימנע מהמקום הראשון, קושי שלא הצלחתי להבין: אולי פספסתי משהו, אבל מה המניעה מלהביא את הסיפרה 1 ראשונה, אחר כך 2, וכן הלאה? אולי היה מעניין יותר אם לא היו יודעים מה האחרים הביאו (ואז לא היתה משמעות לסדר הצלילה), אבל אז לא יהיה מקום לעסקאות, מה שדן הכי אוהב לעשות. דן מנסה יותר מדי לתכנן את כל המשחק הזה. שפעם אחת ינסה לעשות משהו בלי לרמות לתחמן ולדקור בגב, ואני אולי אשקול לחבב אותו. ובשביל מה הוא דוקר בגב? קצת ספרייט?!

משה מנתח את המשחק בטיפשות אופיינית: "דן ונעמה כל הזמן עושים את אותו הדבר, הכל בשוויון, מתוכנן אולי". כן, משה, זו - אולי שמעת על המילה - א-ס-ט-ר-ט-ג-י-ה. בהגרלה שבה בוחרים מי יהיה ראשון נחתך הקטע בו דן בוחר את המקל. קראו לי צינית מרירה, אבל אני לא מאמינה שזה היה במקרה.

בסיבוב השני, נעמה מצליחה להביא את ה-10. טוב, הבחורה רגילה לשחות עם מצופים... אבל אם כך, איך זה שמרינה לא הצליחה לצלול מטר עם מצוף בודד. דן מצליח להביא 3 עם שני מצופים, ונעמה מוותרת ומספרת שזו היתה האסטרטגיה שלה, לתת לדן לבחור את מי לקחת עמו. דן בוחר בנעמה והם שטים על היאכטה, כשמרינה ומשה נשארו לאכול אורז. דן ונעמה נהנים על גג העולם (I'm the king of the world), עושים חיים של עשירים. משה מנסה לעבוד עם מרינה, איכשהו, על תוכנית, נסיון קצר מועד שנגמר אחרי שש שניות כשהם מתחילים להכין אורז. מרינה מנצלת את השינה של משה כדי לבכות קצת על החלום ושברו.

כשהם חוזרים, דן ונעמה עושים את הטעות: הם מספרים להם על כל הכיף שהיה להם, כולל המנות, האוירה, והספרייט (טור זה הובא לכם בחסות ספרייט). רק שיחות האסטרטגיה היו חסרות. מעמדה של מרינה יורד פלאים. לראיה: הצגת דמותה הנוחרת לקול צחוק החברים. דן מנסה לפייס את מרינה, תוך דיסקליימר והתנצלות לחבריה העתידיים. אני בטוחה שהם יודו לך, דן.

משה מאוד רוצה להרגיש ווינר. אם ינסה, אולי הוא יצליח. הוא מבטיח שהוא זוכה היום בחסינות. אתם קונים את זה? גם אני לא. משה מבטיח שבריצה הוא לוקח, דן מזמין אותו לדו קרב, ולמרבה הפלא: משה גם לוקח! הוא כנראה יודע לעשות משהו. לא משהו שקשור למשחק, אבל משהו. במשימת החסינות: זיכרון, מכשולים וריצה. משימה באמת טובה ומהנה. קצבית, מעניינת. חבל שלקח להם 46 ימים להגיע לזה. כולם מספרים לנו שוב כמה הם רוצים לזכות בחסינות, כמה הם חייבים, ברוטינה הרגילה מהשבוע הראשון, שזה מזל, כי חשבתי שהם כבר לא צריכים חסינות.

דן, משה ונעמה מתחילים בריצה ושינון, שינון וריצה, בעוד מרינה נכנסת למשבר אחרי שמשך רובו של המשחק היא לא הצליחה לעבור את מכשול הבוץ. יש לה שבוע מזעזע, ולראשונה במשחק אני לא שונאת אותה לגמרי. דן הוא היחיד עם אסטרטגיה מתקבלת על הדעת, שלא בנויה על ההנחה ששינון של 15 סמלים הוא משהו שאפשר לעשות בצפייה אחת (משה), או שלהיות איטיים זה לא נורא (נעמה). הוא מסתמך במידה נכונה על הכח שלו (הרבה), ועל הזכרון שלו (מעט).

דן מנצח, אבל לראשונה אני מרגישה שבאמת מגיע לו כי היה היחיד עם האסטרטגיה הנכונה. כנראה זה היעדר הפרק השבועי של "הישרדות מיקרונזיה" (פייבוריטים מול מעריצים), אבל אני מגלה ריכוך מחודש ל"הישרדות 10".

ומשה, שהגיע הכי רחוק שהגיע מתחילת המשחק בתחרות, הגיע שלישי. היה שלום משה, היה נעים להכיר אותך.

כמובן שהתשובה לשאלתי מתחילת הקטע: לא, אין הדחה השבוע. בשבוע הבא אולי תהיה. רק בישראל יכולים להגיש לנו פרק שבועי של שעה וחצי אשר בסופו לא מדיחים אף אחד. אכן, רק בישראל.