10. סופונה ב"העשב של השכן".

10. "אבודים".

9.5. "נמלטים".

9. "הנובוריצ'ים" הגיעו אלינו השבוע בפרק פתיחה גדוש וסוער, שהכיל כמה רגעים משעשעים, כמה טראגיים, וכמה רגעי דרמה טובים. הרעיון הבסיסי של הסדרה טוב, השחקנים מוכשרים, הדיאלוגים אמינים, והאירועים מעניינים (בהערת אגב, אני חייב לציין שמצאתי דמיון מסוים ל"אהבה גדולה" - המשפחה שיוצאת מאיזה מקום שתושביו לא נאורים ומנסה להתחיל חיים חדשים ו"מתקדמים"). אני לא זוכר רגע שאהבתי במיוחד בפרק הזה (מלבד, אולי, החמש דקות הראשונות המצוינות), אבל מצד שני, אני גם לא זוכר רגע ששעמם אותי או שסתם לא אהבתי. אם ההמשך יהיה ככה - דיינו.

8.5. אני ממשיך לעקוב אחרי "הישרדות: סין" ואני מוכרח לציין שבאמת מדובר בעונה טובה. הפרק הזה היה טוב במיוחד, בעיקר בגלל פסלי החסינות, והתוכנית הגאונית של טוד, שנכשלה בצורה מרתקת.

8. "מתי נתנשק". בשבועות האחרונים גיליתי שאני ממש במתח ממה שעלול לקרות ברגע שמיקי יגלה את האמת על זהותה של רונה, והפרק, כשזה סוף סוף קרה, זה היה עשוי מצוין. קודם כל, בסצנה בבית הקפה, כשהוא מצלצל אליה והיא ממשיכה לסנן אותו, והוא שומע דרך החלון את הצלצול המוכר שלה. לאחר מכן, כשהוא לוקח אותה טרמפ ומדבר כאילו על אשתו, אך מתכוון אליה. וגם אחר כך, כשהוא מתעמת איתה בעבודה. שאר האירועים בפרק, שנגעו לחייהן של הדמויות האחרות, היו, כרגיל בסדרה הזאת מבחינתי, הרבה פחות מוצלחים.

8. השבוע התחילה "חמישה גברים וחתונה", סדרת הדרמה החדשה של ערוץ 10, שבמקור בכלל נקראה "13 יום". הפרק הפותח היה בעיקר מוזר. היו שם כל מיני סצנות שהשתתפו בהן דמויות שעשו או אמרו דברים מוזרים. אם זו המורה של יאיר בכיתה ד', או אותו שכן שפתח לו את הדלת אחרי שאיבד את דרכו. אלא שלצד הסצנות המוזרות, היו גם כמה רגעים טובים. אהבתי את הצורה שבה טיפלו בכל נושא החיפוש אחר הדירה לדוגמא, כשרק כשהוא חזר הביתה, הבנו למה הוא לא התקשר אליה וזהו. אהבתי גם את הפגישה עם שרון שמתחתנת בעוד פחות משבועיים, ומאוד מאוד אהבתי את הסוף, כשהוא נזכר באירועים שהתרחשו בסיני ובורח. יפה שהפרק התחיל בסצנה הזויה והסתיים בסצנה שגם היא לא לגמרי ברורה. מה שכן, כל הקסם והמסתורין של אותה סצנה סיום התנפצו שניות לאחר מכן עם הסצנות הראשונות בהן צפיתי מהפרק הבא (מה שכמובן לא מעיד על איכותו של הפרק השני). בסך הכל, אפשר להגיד שאהבתי את פרק הפתיחה, אבל אני עדיין לא סגור על כל הקטעים המוזרים שהוא הכיל.



7. "מלך השכונה" הכילה השבוע סיפור ראשי מצוין וסיפור משנה גרוע. השיחה מג'סיקה, שגרמה לדאג לרגשות מעורבים וגרמו לו להתנהג כאילו הוא אשם ליד קארי היו מוצלחים מאוד, אבל ההמשך אפילו היה טוב יותר, כשקארי מאמינה לו שהוא דובר אמת ושהוא לא בגד בה, והוא מנסה להוכיח לה שההיפך הוא הנכון, ונעלב כשהוא מבין שהיא חושבת שאין סיכוי שמישהי תרצה אותו. בכלל, ההתנהגות של קארי היתה מאוד מצחיקה, כשהיא מתה לפגוש את הדאג הפרנן האחר. פרק מוצלח, חבל רק שהוא קצת נהרס עם סיפור גנרי וצפוי של התאהבות במלצרית, שכבר ראינו באינספור מקומות אחרים.

7. הפרק השבועי של "קייל XY" היה מעניין מאוד; זה התחיל ב"פרקים הקודמים" שגולל את היחסים בין הדמויות ואת השתלשלות העניינים, המשיך בזיכרונות הרפאים של קייל (וגם של ג'סי), שגילה פרט חשוב בעבר שלו, חיזוק היחסים בין קייל ואמנדה, אנדי וג'וש והסתיים בגילוי ה"מפתיע" שהבוגד הוא למעשה טיילור. הכל נעשה בטוב טעם ולא הרגיש מאולץ או מפוברק (Mr. Wings).

5. אני חייב לציין שאני מאוכזב מהעונה השנייה של "בטיפול", ושציפיתי ליותר, הרבה יותר. קודם כל, היו הרבה מדי פרקים השנה בהם מצאתי את עצמי מסתכל על השעון ומתפלל שהפרק ייגמר כבר, כי הוא היה כל כך משעמם. הדבר נכון אפילו לשבוע האחרון של העונה, שבו קיבלנו סוגים של קלוז'רים בכל אחד מחמשת הסיפורים, אבל באף אחד מהם לא קיבלתי תחושה של סיום חתום לחלוטין. הסיפור עם טליה הסתיים מהר מדי - ממתי ראובן כל כך נחוש בדעתו ועוד אומר למטופלת שלו שהיא חייבת להיכנס להריון?; ההסכמה בכל הנוגע למשמורת על איתי בטיפול של שני הגיעה אף היא מהר מדי ובצורה קלה מדי; דווקא הסיפורים של אפי ושל איריס הסתיימו בצורה סבירה, כשאצל שניהם ריחפה באוויר ההחלטה של ראובן להפסיק לטפל - ועדיין, אני חושב שהבעיה העיקרית של העונה הזאת לעומת העונה הראשונה היא החפיפניקיות, הבחירה בפיתרון הקל. הרבה פעמים היה לי נדמה שהיוצרים בטוחים שכשדמות כזו או אחרת בוכה, זה מספיק כדי לייצר דרמה טובה, אלא שדרמה באמת טובה קיבלנו במינון נמוך מדי. חבל. אולי כבר היה עדיף לא לעשות בכלל עונה שנייה.

1. "הישרדות האיים הקאריביים". מילא מריחות זמן - כבר התרגלנו, מילא חמש דקות של "בפרקים הקודמים" שאחריהן יש 7.2 דקות של פרסומות - בכל זאת מדובר בערוץ מסחרי, אבל בתוכנית של אתמול הראו כמה וכמה קטעים שכבר ראינו שהוצגו כקטעים חדשים. אין גבול לחוצפה.