ברית קלאסית ב"הישרדות" היא ברית של ארבעה אנשים. ארבעה אנשים מספיקים בדרך כלל כדי להדיח את מי שרוצים להדיח, החל מראשית המשחק ועד סופו. כמובן שיש צורך בנספחים שחושבים שהם חלק מברית הארבעה, אבל הלב הוא ארבעה אנשים חזקים.

זו בדיוק הסיבה שבשלב בו נשארים שבעה, בדרך כלל יהיה הכי קל להפוך את העניינים. האדם האחרון ברשימת הארבעה מחליט לשפר עמדות, חובר עם כל מי שמחוץ לברית העיקרית, ומדיח את חברי הברית החזקים, שלא חושדים במאום.

כמובן שבהפקה הישראלית, כמו בהפקה הישראלית, אף אחד לא פועל לפי התרחיש האידיאלי. דן עולה כאפשרות להדחה מהיום הראשון, אבל הוא עדיין שם. גיא, שלא זוכה בכלום, מודח לפני עידן, שכמעט תמיד נותן לדן פייט חזק. כך שקשה לומר שכשהתחלתי לצפות בפרק, אחרי הפרומואים המפוצצים (ושכרגיל, כפי שמתברר, לא קשורים לחיים) הייתי אופטימית. כן, שחר התחילה בסוף הפרק הקודם להתסיס את העניינים, אבל כמו שאנחנו מכירים את השחקנים החלשים של המשחק, הם יעדיפו לדחות את המלחמות לאחר כך.

משימת החסינות מסווה את עצמה כמשימת הדלקת אש, אבל היא משימת מזל גרידא. על השורדים לבנות מדורה, לשחות להביא אש, להדליק את המדורה, ולקוות לטוב. אסור להגדיל את המדורה, אסור לנשוף בכיוון הנכון, והמתמודדים נתונים לחסדי הרוח.

חוץ ממשה שצולל בטעות עם הלפיד (בטעות זה להטביל אותו בים, לא לקפוץ ראש למים), שום דבר לא מפתיע במשימה הזו (ויש שיאמרו שגם משה שמפשל אינו מפתיע כבר), ודן זוכה בחסינות. אין מה לומר, הבחור העיף את כל החזקים מהאי, ועכשיו הוא נלחם בהדלקת אש מול נעמה, שהתפקיד שלה במחנה הוא בכלל להשתזף.

בחזרה לאי ולאסטרטגיות. שחר ועידן עולים על נקודת התורפה של החמישייה: לא סרח עודף, אחד, כי אם שניים, מהם אחת שנראה שהיא מכירה בבוגדניות ובמשחק המלוכלך של דן. אני לא יודעת איך עוד היה אפשר להסביר להם שזה טוב עבורם. הם הרי יודעים שהם לא יחדרו לשלשה. נעמה הגדילה לעשות ולא הבטיחה ליעל מילימטר מעבר לחמישה הסופיים, ויעל אוכלת את זה כמו שאוכלים אורז באי: מהר, ואז רוצים עוד.

שחר מבטיחה למשה וליעל את מה שדן לעולם לא יבטיח: מקום בארבעה הראשונים. יעל חזקה, ויכולה אפילו להביא את עצמה בחסינויות לגמר, בו תזכה. אבל במקום לשחק נכון, הם בוחרים לשחק בטוח, וכשנעמה מבטיחה שאולי יהיה כוח נשי, יעל לא מצליחה להבין מי משקר לה. האמת? אף אחד. נעמה אומרת שאולי, ונראה, וכמעט, בעוד שחר משוועת לעזרה. לצערי (וכנראה גם לצער ההפקה), ברגעים מכוננים כאלה לא קורה כלום.

עוד מתגלה שהדבר הנכון לעשות זה לעצבן את דן בפניו. הוא יודע לסבן מאחורי הגב, אבל כשמעצבנים אותו הוא מתקשה לחזור לעצמו, ולא מצליח להוכיח שהוא שולט במשחק. המהלכים, כמובן, מלמדים שהוא כן שולט במשחק.

במשימת הכוח הכפול החליטו לשנות את יעודו, שוב, ואפשר להצביע עבור שני אנשים שונים בלבד. זה מביא לי את הסעיף, אני לא מבינה למה לשנות את החוקים בכל פרק. כרגיל, העריכה לא קיימת, ומשחק הזיכרון הארוך ביקום מתנהל על המסך שלי. אחרי הסיבוב הראשון, כשמגיע הזמן להציג את המהלכים בהילוך איטי ובלי פרשנות מיותרת, אלא רק טבלת ניקוד על המסך, בוחרים לתת לגי"ז להציג מתמודד מתמודד, פריט פריט. יש לנו שעה וחצי למלא, ושימו לב: קוקוס ירוק אינו קונכייה ורודה.

בינתיים באי המתים: צריך לבנות פירמידה מקוקוסים. ליה בוחרת באסטרטגיה של לבנות בסיס רחב (בעלה לימד אותה), בעוד נעם מעדיף לא לחשוב, מה שהביא אותו די רחוק במשחק, so far. לשבריר שנייה נראה שנועם בבעיה, ובפרשנות מאוחרת הוא אומר "מההתחלה היתה לי הרגשה לא טובה על המשימה הזו". נו, באמת, אני לא קונה את זה לשניה, מקווה שגם אתם לא קניתם. נעם, אם יש ספק, זוכה במשימה (פער של 28 סנטימטר), ושולח את ליה לדרכה כשהיא מאמינה ש"להפסיד לנועם זה ניצחון". כן ליה, אם מדובר במועצת שבט אחרונה, לא היום.

ומהון להון, הגיעה מועצת השבט, בה גי"ז שוב מאבד את המושכות לשורדים, שמנהלים דיוני אסטרטגיה ומשא ומתן אחרונים לפני ההצבעה. שחר מעצבנת שוב את דן, ששולף תרחיש כל כך מטופש, שכולם קונים אותו: אם תבגדו, ותהיו ארבעה, אחר כך שוב יהיה לכם קשה לבחור את מי מעיפים. לפי זה, עדיף לחסוך את הבלאגן וללכת חמישי.

שחר חושפת, שוב, את כל הקלפים. הועלה פה חשש לגבי הצבעת המושבעים אחרי שראו את העונה. ובכן, המושבעים ראו את כל מה שהם צריכים לראות, יושבים שם שעות במועצות שבט אינסופיות, בהם מגלים טפח ועוד טפחיים, ולא מסתירים דבר, כולל את מי מעיפים.

הפרומואים הבטיחו לנו את אל-קפון, שיראה לנו מה זה. ובכן, חוץ מחרחורי גסיסה וניסיון ללכת בועט, נושך וצועק לא ראיתי מאפיונר משופשף. נו באמת, אתה בוחר להיכנס בבת הברית היחידה שנותרה לך במשחק שניה לפני ההצבעה הכפולה שלה ("בגלל זה כולם שונאים אותך")? במקום שחר הייתי מצביעה לו פעם אחת, שילמד לקח.

ברגע האמת אף אחד לא בגד (כולל משה "אני שקרן"), אף אחד לא עשה מהלך לא צפוי (כולל דן "היא מעצבנת אותי, אני אצביע לשחר"), ועידן נשלח לעולם שכולו אלים יוונים בטנגה, עזים, ומאפים לארוחת בוקר.

בשבוע הבא: שחר. אחר כך: יעל. מאוחר יותר: משה. מעניין אם אותם זה יפתיע.