גיא הודח, ואנחנו מגלים את ליה השברירית והחלשה בוכה באמצע המחנה. לא יודעת אם זה היה יכול לקרות בכל מקום אחר בעולם, אבל כל האנשים שהדיחו אותו (בכוונה ובלי סנטימנטים, ואני לא קונה את מה שהם אומרים) באים ומחבקים אותה באמת. דן כבר יודע שהוא רוצה שהיא תהיה הבאה בתור, אבל עדיין מתנהג כמו בנאדם.

תוכניתו של דן, להעיף את החזקים, הושלמה, ועכשיו הוא יכול להתפנות להעיף את החזקות. הוא כנראה לא שם לב שמי שנמצא איתו אחרון בכל אתגר הוא דווקא עידן, שאיכשהו מצליח לטוס מתחת לרדאר, עדיין.

במשימת הפרס משחקים על קלטות מהבית (דן: "קסטה"), והזכות לעשות שיחת טלפון. מראים לנו הצצה ל"דרישות השלום" מהבית, אבל רק של חלק מהשורדים. כן, בחרתם זמן להתחיל לקצץ בעריכה. מאוחר יותר, כשנעמה תתלבט אם לוותר על שיחת הטלפון, נבין מראש את הבחירה שלה רק בגלל זה.

המשימה סטנדרטית, אבל החלוקה לקבוצות, שנעשתה על ידי שניים מהמתמודדים, מבטיחה שהתחרות לא הוגנת. למה דווקא דן ועידן בוחרים? ולמה בסגנון בית-ספר ולא אקראית? לגי"ז הפתרונים.

בסיבוב האחרון של המשיכה בחבל, דן ניצב מול נעמה, מחליט לוותר וקופץ למים. "כנראה שגם לדן יש רגשות". רגשות, אסטרטגיה, הכל אותו דבר במשחק הזה, אבל דן שומר על נעמה קרובה אליו ואסירת תודה. כשלנעמה ניתנת הזדמנות לוותר בעצמה, היא ממש חושבת על זה. אני מבינה, יותר מחודש רחוק מהבית, מתגעגעים, וכו', אבל רבאק, את הרי תחזרי בסוף הביתה, את לא מעדיפה לחזור עם מיליון?

הקלטות הביאו לי את הסעיף. למה כולן נערכו באותו מקום, למה בצורת ראיון מטופש בסגנון חיים שכאלה על השורד, למה לא לתת למשפחות ולחברים חופש פעולה והזדמנות לכמה מילים מהלב? נכון, זה הוביל לגילויים מעניינים על עידן (והחיים הבאמת לא פשוטים שעברו עליו), דן (וזה שהוא נשמע כמו בנאדם נחמד), ליה (הפכים נמשכים), יעל (יש לי שלושה אחים ומשם התסביך) ושחר (a home is more than just a home), אבל נראה מזויף ושבלוני להפליא. הופתעתי, אגב, שהראו לנו בכלל את הקלטת של שחר, חשבתי שאת זה יקצצו בעריכה.

אבל הפאשלה הכי גדולה עד היום, בהקשר הזה ובכלל, היתה היעדר הקלטת של משה. אני בטוחה שהם עשו מאמצים וניסו לשכנע אותם להצטלם (ואם לא, אז זה אפילו חמור יותר), אבל אין לבן אדם חברים? אין אחים או בני משפחה אחרים שמוכנים להצטלם? לא יפה להעמיד אותו במצב הזה, ובמיוחד לא היה בסדר אם הוא היה זוכה בטעות. עצבן אותי ממש.

בינתיים באי המתים: נועם בודד, חולה, ומתחיל להשתגע. המשחק הוא חברתי בעיקרו. אם הייתי רוצה לראות איש נלחם באיתני הטבע הייתי "להתחיל מחדש" (הסרט עם טום הנקס, לא הסדרה). אני באמת מתחילה לרחם על נועם כשהוא מנהל שיחות נפש עם עז בשם לילה.

חידוש במשחק: גיא בטוח שהוא סיים את המשחק. משוכנע! אבל קבלו את זה: לא! הוא מגיע לאי מוזר ופוגש את נועם, שהודח לפני אלף שנה.

במשימת החסינות, אחרי שהסבירו לנו את הכללים שלוש פעמים ("אם תפגעו בצבע אחר!!! זה יחשב למתמודד שזה הצבע שלו!!!"), ואחרי תחרות ארוכה ארוכה ומייגעת, והרבה פספוסים, מרינה והקוקוס זוכים בחסינות.

בחזרה במחנה, כולם מגלים אווירה נעימה הרבה יותר, אולי בעקבות הגילויים החדשים, אולי סתם כי מרינה במצב רוח טוב. חברי השבט גילו פתאום ששחר עדיין שם (זה הפתיע אותנו כמו שזה הפתיע אותם), ועל כן נזכרו לדבר על זה שהבגדים שלה מסריחים (אמרה מרינה תוך שהיא לובשת אותם), על זה שהיא לא חברתית, ועל זה שהחבר הכי טוב שלה זה חושה במדבר. שחר, בתורה, בוכה למצלמה שהיא בודדה, שאף אחד לא שואל אותה מה שלומה, ושהיא הגיעה עם פור של בגדים, ומרינה לוקחת לה אותם בלי רשות. אכן, "הישרדות".

באי המתים נועם חושש בגלל הלילה הקשה שעבר עליו ובגלל לילה. גי"ז מרגיע אותו: "האם תישאר על האי, או שתאבד כל מה שהשגת?". המשימה השבועית היא גרסא של פרה עיוורת, בו גיא מחליף בין תנוחת עובר ותנועות קונג-פו, ונועם פוסע לעברו ולוקח לו את הפעמונים. גם אחרי ארבעה הפסדים גיא לא מחליף טקטיקה, ומפסיד לכוורן בטנגה, שמקבל קפה ותה אינדיאני, לכאבי הבטן. לפחות גיא הצליח לשמור על הערכים שלו, זה הכי חשוב במשחק.

האהבה פורחת במחנה בין שחר ומשה, שנדלק עוד כשדיברו על אסטרולוגיה, והיום מתחיל בפיתוי, עם בקשתו לסיבון גב נמרץ. הדבר הנכון ביותר לכל האאוטסיידרים (AKA משה ויעל) הוא להצטרף לחברי שבט סבאנה לשעבר, ולנסות להדיח את דן. כמובן שאם הם לא יזכו בכוח הכפול (ובואו נודה על האמת, הם לא יזכו), הם יהיו משוכנעים שזה אומר שהם לא יכולים להדיח את דן, ויכנסו לדיכאון קטן.

מכיוון שדן בסכנה, משנים שוב את היעוד של הכוח הכפול, ומוסיפים לו כח, ועוד כפול, עם האפשרות להצביע פעמיים לאותו השורד. המשימה עצמה שוב מגלה את החלוקה הדבילית לקבוצות, כשרק חצי מחברי הקבוצה משתתפים בהגרלה בפועל, וציוותים כמו משה ודן לא יכולים להתקיים. יעל, השם ישמור, מסדרת את החולצה בזמן התחרות, ועל כן נעמה והיא מפסידות לדן ומרינה, שמתחרים זה מול זו, והחזק מנצח.

חוץ מכח כפול לדן, שניהם זוכים בשיחת טלפון הביתה. דן זכה בה פייר אנד סקוור, והוא ויתר על הזכייה בתחרות הפרס לנעמה. אבל מרינה, עם כל הקושי והכאב, היתה צריכה להציע לנעמה את השיחה שלה הביתה, כיוון שרק בגלל שנעמה ויתרה על שיחת הטלפון שלה, מרינה ראתה את הקלטת. ובלי קשר להגינות, מבחינה אסטרטגית זה הדבר הנכון לעשות. שיחות הטלפון עצמן לא מגלות לנו שום דבר חדש. דן ילד של אמא ויופי של אח, מרינה ילדה של אבא ואלופת טניס לשעבר. שום דבר שלא ידענו כבר, תודה.

בינתיים במחנה חוזרים לדבר על אסטרטגיה. כולם עובדים קשה, והמשחק סוף סוף נהיה מעניין בשבועות האחרונים. נעמה מתלבטת (אין לי ספק שהיא לא תבגוד. היא תצביע עם מרינה ודן כמו גדולה), ליה מנסה לבחוש בקלחת, עידן בטוח שהוא שולט בעניינים, ומשה ושחר עושים שרשראות. חוץ ממרינה כולם ירוויחו מלהעיף את דן. גם עם הכוח הכפול, זה עדיין אפשרי. אבל את התוצאה (הברורה מאליה) לא נדע עד יום רביעי.

בשבוע הבא: הפרק מתחיל עם הדחה! מה שכנראה אומר שהיא תגיע בסביבות הדקה ה-30.