אחרי 32 ימים באי שכוח-אל בקאריביים, תקופה שבגרסה האמריקאית של "הישרדות" מסמלת את הישורת האחרונה לקראת סוף המשחק הזה, למתמודדים הישראליים נותרו עוד 20(!) ימים על האי. לא מפתיע, אם כן, שהם מתחילים לגלות חוסר סבלנות אחד כלפי השני, כלפי המשימות, וכלפי עצמם. כולנו מכירים את הרגע הזה, שנמאס לנו אחד מהשני ביום האחרון בטיול ארוך בחו"ל. עכשיו תכפילו את זה פי המון.

משה מתלונן על כמויות האוכל שגיא מקבל, וגיא בתמורה נובח עליו שידבר יפה. דן לא מוכן שליה תבשל יותר, וכמובן שמה שדן אומר קובע. כל הזמן טורחים לציין שהוא בר-העפה, אבל לא יעשו דבר בכיוון. אז ליה יושבת בצד, אוגרת כוחות ומתכננת איך תיקח פרס, אחריו חסינות ואחריה אתגר כח כפול, והכל בשביל חברת הנפש שלה, ורה.

עידן חוזר לדבר על משפחה (זרקתי נעל על המסך, לא נראה לי שהמסר עבר), ומוכיח שגם מאחורי הגב הוא חנפן ומעצבן. חבל, בהתחלה עוד נתתי לו קרדיט, עכשיו הוא הוכיח שהוא מהשחקנים החלשים במשחק.

נעמה היא אחת היחידות שמתייחסות לתסביך המשפחה של עידן בציניות הראויה, אבל בכל זאת טורחת לציין כמה היה כיף בקבלת שבת. האמת, שבאמת היה כיף לראות. עוד הוכחה שיש ל"הישרדות 10" משהו שלעולם לא נראה באחותה הגדולה, היפה, והמוצלחת שמעבר לים.

חברי שבט סבאנה מצטרפים למשחק לאט לאט. כולם מתחילים לבחוש בקלחת, וגם אם לקח 32 ימים, זה מתחיל להיות מאוד מעניין. דן הרי רוצה להעיף את יעל מהיום השני בערך (ואם הוא היה נבון, היה מעיף אותה ולא את עומר, וכך שומר על יתרון כוח ואסטרטגי מובהק), ועכשיו רואה את האיום שהיא מהווה, ומתכנן מהלך.

בינתיים באי המתים: נועם בונה פומפייה. יברך האל את המסמרים. אחרי סצנה קצרה הלקוחה מסרט אירוטי בכיכובו של נועם (האדים, המים והטנגה הקדושה), מצטרפת ורה (לא לפני שהיא מדקלמת את התסריט הקבוע: "חשבתי שאני נוסעת הביתה, אבל לא"): היא רחוצה, עם תיק (מאיפה התיק? ביום הראשון הם קפצו למים נטולי כל), ועם קישוט שיער מקומי (הקונוטציה למייקל סקוט מ"המשרד" אחרי החופשה בג'מייקה קשה מנשוא), מגלה שכנראה הלכה לספא ללילה. אחרי שהיא מרגיעה אותנו - נועם ראוי מבחינתה ועל כן היא תקריב עצמה במשימה הבאה - אפשר להמשיך הלאה.

משימת הפרס מבטיחה לילה מחוץ למחנה. חבל שהמשחק כולל שני שלבים, כשהראשון מיותר (ולמה נתנו לליה, כשהיה ברור שעברה לשלב הבא, להישאר מתחת למים?), וחבל שאין זוכה אחד, שלוקח עמו שורד אחר. הפרשנות מחוף ניצנים שוב הורסת את המתח (היה מתח?) בתחרות, ועידן וליה נוסעים ללילה שכולו תוכן שיווקי.

בסוויטה נטולת המזוזה, עידן מתקשה להסתיר את התלהבותו מהשינוי הגדול בחייו: משינה עם חתולה וכלב לשינה עם יפהפייה אקזוטית ששותה שמפנייה על בסיס קבוע. עידן שותה פחות, ועל כן השתכר קלות, כשניסה להסביר את ההבדל בין קצף לשיער וקצף לגוף. אמממ... סבון.

בסוויטה היו ערמות על ערמות של מוצרים לפרסום: סכין גילוח של זה, אבקת כביסה כזו, ערכת טיפוח אחרת לשימוש על האי (באמת לשימוש על האי? כי מדובר על חומרים לא מתכלים ועל זיהום חמור, אפילו במונחים של "הישרדות"). ליה לא מצליחה להפסיק לשפשף את עצמה, ועידן לא רוצה שיראו אותו עירום. על אסטרטגיה אף אחד לא מדבר.

באי דווקא מדברים אסטרטגיה לא מעט. ברית בנים מול הבנות אף פעם לא עובדת, אבל יהיה מעניין לראות אם כאן יצא מזה משהו. דן מפחד, הבנות מפחדות, אבל יש לי הרגשה שבסוף לא יעשו עם זה כלום. אני מחזיקה אצבעות לגיא, אחד המתמודדים האהובים עלי, שיהיה נבון, ילך עם דן, אך יבגוד בו במהרה.

ליה ועידן חוזרים, נקיים וריחניים, וליה מגלה את נפלאות חלוקת שאריות מהפרס, כדי לזכות ביתרון אסטרטגי. נחמד, אם כי נמנעו מסצנות מקלחת לוהטות נוספות (נו באמת, לראות את מרינה חופפת שיער ולא לעשות ווייד-שוט?).

באתגר החסינות, הראשון שבאמת מתייחס לתרבות בה הם מתארחים, שוב צריך לקלוע למטרה. האתגר היה כל כך ארוך, כל כך מייגע, וחוץ מניסיון התנקשות של נעמה בגי"ז ("זהירות על המנחה!") כל כך משעמם. בסוף יעל ניצחה. דווקא היה יכול להיות מעניין, כשהצעד הנכון היה להעיף את יעל (כהצהרת נכונות מצד דן לגיא) ואז את שחר (כפעולת תגמול), ואולי בכלל גיא יהיה הבא בתור.

19 ימים to go.