10. "העשב של השכן". אם הפרק הקודם היה מצוין, הרי שזה אפילו היה משובח יותר. זה התחיל עם הסצנה המדהימה ביותר שראיתי בסדרה הזאת עד כה, כשננסי מאיימת על סיליה עם הסכין לנגד עיניו של שיין, שלא ממש מתרגש מזה, אלא שואל בשייניות האופיינית לו "ככה זה יהיה מעכשיו?". באופן אירוני, הגלגל התהפך ביחסיהן של סיליה וננסי הרבה יותר מהר מהצפוי, והשתיים נאלצו (אם מתוך חוסר ברירה ואם מתוך בצע כסף) לשתף פעולה ביניהן - לא ההתפתחות העלילתית ההגיונית ביותר, אבל לפחות היא היתה מרתקת. בין לבין, קיבלנו כמה אירועים משעשעים במיוחד שכללו משחק כדורסל על כיסאות גלגלים.

10. כל כך הצטערתי כשנגמר הסרט "רוק בבית האבות", ששודר השבוע בערוץ 8, בעיקר מפני שציפיתי שיופיע הביצוע המופלא של Fix You, אבל לא היא. אולי יש גרסה ארוכה יותר של הסרט, אולי יש יותר מסרט אחד, בכל מקרה אני רוצה לראות את כל מה שיש. צפייה בחבורת הזקנים שובי הלב - ולעתים שוברי הלב - הללו שרים שהם רוצים להיות מורדמים בקלאסיקה של הראמונז, יוצקת לשיר משמעות חדשה ואירונית לחלוטין. המלחמה שלהם כנגד הזיכרון הבוגדני בניסיון לזכור מילים של שירים מסובכים במיוחד, ההתרגשות מההופעות והכוח שהם שואבים מהקהל, החיוניות שלהם בכל התהליך הזה - כולם נפלאים ובאמת ממוגגים (yaddo).

9.5. אבודים.

9. הפרק השני של "אבידות ומציאות" היה כבר הרבה יותר טוב מפרק הפתיחה. סצנת המעצר בפתיחת הפרק היתה מבריקה, במיוחד בגלל נוקי, שפשוט לא יכולה להפסיק לדבר שטויות במהלך כל הסצנה. גם ההמשך היה מצוין, כשתמרה - משוגעת לא פחות - מסננת אותה ללא רחם, וכשהיא סוף סוף עונה לה, היא ממשיכה להתנהג אליה מגעיל. בכלל, דמותה של תמרה מצוינת בעיניי, גם בגלל הכתיבה וגם בגלל המשחק המעולה של מאיה דגן. מרתק לראות איך היא אומרת משהו אחד ומתכוונת למשהו הפוך לגמרי בכל כך הרבה הזדמנויות. מערכת היחסים הדפוקה שלה עם ברי היא אחת המרתקות שראיתי בסדרת טלוויזיה. המפגש שלה עם בעלה לקראת סיום הפרק, והעובדה שהוא מייחס את העצבים שלה למצבו של אביה היו מצוינים גם הם. מנגד, סיפורה של מיה ממשיך להיות הצד החלש של הסדרה. נקווה שגם זה ישתפר בהמשך.

9. הסדרה "אור לגויים" על תולדות הפשע בישראל היא בדיוק מה שאני מצפה מהערוץ הראשון שלי. הפרק הראשון ששודר השבוע היה קולח ומרתק מבלי לחסוך בביקורת כלפי יחס המדינה על עולי עדות המזרח, שבלית ברירה נקלעו אל עולם של פשע כבר מילדות. האנקדוטות והראיונות נעו בין משעשעים למצמיתים. במיוחד מצמרר היה סיפורו של אסיר בן 64, שסיפר שבגיל 7 הביא לאמו הענייה ארנק שגנב מכיסו של מישהו בחוף, והעובדה ששיבחה אותו והיללה אותו על "עזרתו", דנה אותו בעצם לחיי הפשע (yaddo).

8.5. ראיתי בינתיים רק שניים מתוך חמשת פרקי השבוע של "בטיפול", ושניהם היו מצוינים. בפרק של ראשון התרגשתי מהסיפור על הילדה בת ה-3, הפנצ'ר של אמא שלה, שקורעת לה את התזה, והאם שעוזבת את הבית ואותה ללא השגחה כדי לא לפגע בה. בפרק של יום שני היה מרתק לראות את השינוי שעבר על איתי, שפשוט הפסיק לאכול. הרגע שבו הוא אומר לראובן שהוא רעב היה עצוב ומדהים.

8. סדרה מאוד מוזרה ה"מתי נתנשק" הזאת. אם הייתם שואלים אותי לפני הפרק הנוכחי, הייתי אומר לכם בפה מלא שהזוג המעניין ביותר בסדרה הוא רונה ודוב. היא לא ממש שמה לב לניסיונותיו הנואשים להתקרב אליה, הוא מאוהב בה עד מעל לראש. היא רק מפנטזת על אותו "מיקי" שהוא בעצם רם, הבעל המגעיל של ידידתה, איתו היא נפגשת רק בחושך. הוא ממשיך לאהוב אותה מרחוק, להיות ליד מיטת חולייה. מרגש ומקסים. הסצנה בפרק הנוכחי שבה הוא מרגיש מיותר אחרי שלושת השבועות שבילה לצידה בבית החולים היתה מקסימה במיוחד. אז למה סדרה מוזרה? כי בפרק הזה, סוף סוף, אחרי מספר לא מבוטל של פרקים, פתאום נהיה מעניין גם בגזרת שירה ויובל. אם זו הסצנה שבה שניהם שוכבים במיטה עם בן/בת זוג אחר/ת וחושבים בעצם על מישהו אחר, או הסצנה בה הם רבים בעבודה, או אותה שיחת טלפון במהלכה זורקת יסמין תפוז על יובל, והוא צורח עליה - סוף סוף - כמו שהגיע לה במשך פרקים רבים כל כך. באופן מפתיע, הדבר הכי פחות מעניין הוא אותו רומן לסבי שמתפתח בצורה מאוד שגרתית ובנאלית. בסך הכל, פרק טוב יותר מבדרך כלל.

8. "גם להם מגיע" נראית כבת חורגת של "הרצועה", אבל מה שטוב ונסלח בתוכנית המשודרת ארבע פעמים בשבוע, לא מספיק לתוכנית המשודרת פעם בשבוע ואמורה להיות הרבה יותר הדוקה. הבעיה העיקרית היא שיש יותר מדי כתבים שונים בשביל תוכנית של חצי שעה, ואם זה לא מספיק, מסתבר שיש גם אורח. שימוש מושכל ומבוקר בהם יכול לשפר משמעותית את התוכנית. גידי גוב למשל כמעט לא פצה פה אמש, ולמרות שהיה אחראי לאחד הקטעים היותר משעשעים (הדם הניגר לו מבלי משים), מאז הוא נאלם עד סוף התוכנית. לראות מישהו בקליבר שלו יושב ושותק זה קצת מטריד. העובדה שכל כתב מתעסק בתחום אחר הפכה את התוכנית למעין מירוץ שבו מנסים לגעת בכל דבר ובפועל לא נוגעים כמעט בכלום. מה גם שכתבים מסוימים לא ממש הצדיקו את קיומם אמש, ובעיקר ג`ייסון לואיס, אחיו של מייקל, שמסקר מסיבות סלבז תוך שהוא מאבד את קולו. זה מה שהולך להיות איתו כל שבוע? כי אתמול זה לא הצדיק את עצמו. מה שכן אהבתי זה את כתב התרבות האיטי יוסי כהן, ובמיוחד את הניסיון שלו להוציא לעצמו את העין כדי שויקה תאכל אותה. אהבתי מאוד את נציג עדת הצלבנים הדחוי. אהבתי את העובדה שליאור אשכנזי כרגיל משתף פעולה עם הצחוקים על חשבונו (אתה נמצא בכל חרא בטלוויזיה, כפי שאמר לו גידי גוב). אהבתי את הקריצה כלפי צופי "הרצועה" עם מניית האוכל שאכל ג'ייסון לואיס (ולקינוח, קרם ברולה), אם כי אני רק מקווה שלא יהפכו את זה לגג קבוע אלא יסתפקו בקריצה החד-פעמית הזו. שנאתי את הצחוקים המוקלטים ששולבו עם הצחוקים של הקהל באולפן. מה קרה, לא הקלטתם אותם היטב או שהם פשוט לא צחקו מספיק? מילא השימוש במוקלטים, אבל זה נשמע כל כך רע ולא קשור, רבאק. יש ל"גם להם מגיע" סיכוי טוב להפוך לתוכנית החתרנית שהיא רוצה להיות (כלומר, ל"הרצועה") ולארגן לעצמה מעמד קאלט, אבל כמו ב"הרצועה", נדרשות שיחות ארוכות יותר בין המנחה השפוי למוזרים שמסביבו, ובניגוד לה כאן יש הרבה פחות מקום לשיחות נטולות פואנטה עם שנדור פרקש. כלומר, עם ג'ייסון לואיס. כדאי להתחיל לדלל, או לחילופין להאריך את התוכנית בעוד איזה עשר דקות. אני דווקא בעד האופציה השנייה (yaddo).

6. "אהבה גדולה" סיימה עונה שנייה עם כל מיני אירועים כאילו-גדולים וכאילו-מעניינים. בפועל, הפרק היה מעניין למדי, ולא רע במיוחד, אבל היווה מעין סגירה בנאלית לכל מיני אירועים גדולים יותר שהתרחשו במהלך העונה הזאת. טיפטיפה התאכזבתי. וזאת למרות ההחלטה המעניינת לכשעצמה של ברברה לחשוף את הסוד הגדול לשכנה.

5. "החיים בלופ" פתחה השבוע עונה שנייה ואחרונה. אני מקווה בכל ליבי שהדמות הנוראית הזאת של "איש המעלית" היתה שם רק לפרק הנוכחי (אם כי, חייבים להודות שזה פשוט לא נראה ככה, בעיקר כי הוא קיבל זמן מסך ארוך במיוחד). כל הסצנות בכיכובו היו נוראיות, מזעזעות, לא מצחיקות ואיומות. אז למה אני מקווה ולא מפסיק לראות? כי בלעדיו הפרק דווקא היה חמוד. במיוחד בכל הנוגע למאמצים להשיג חוזה נחיתה עם ממשלת איסלנד והקטע המצוין עם "החדק של אוג".

1. בשלושת השבועות הקודמים היו שידורים חוזרים לפרקי השבוע של "בטיפול". פעם ביום שישי ב-22:30 ופעם נוספת במהלך יום השבת. גם בסוף השבוע האחרון תוכנן מרתון כזה - כך היה כתוב בכל המדריכים המקוונים ובמדריך השידורים האנלוגי של HOT. בפועל, לא שודרו המרתונים הללו. הם הוחלפו בשידור חוזר של "אמריקן איידול" (שידור חוזר לפרק ששודר שם שלוש שעות קודם לכן). המרתון של שבת הוחלף שוב באותו שידור חוזר של אותו "איידול", שאפילו נקטע במהלכו(!) לטובת פרק של "קראמבס". יש כאן שתי בעיות (מלבד בעיית קטיעתה של תוכנית באמצע, ככה סתם, כי זה לא מסתדר עם לוח השידורים). הראשונה: העובדה שמעכשיו יש אך ורק שידור אחד לפרקים בשידור ראשון של סדרת הדגל של HOT. השנייה: שינוי לוח השידורים ברגע האחרון, שמהווה זלזול בוטה בצופים. אבל מלבד זה: מה הקטע? מה קרה? למה הביטול ההיסטרי הזה ברגע האחרון? מאוד מקומם ומאוד מוזר.