פרק לא רע, אבל הרבה פחות טוב מקודמו המשובח. דבר אחד ממש צרם לי כבר בפתיחה: אחרי שדיברו כל כך על המשחק הקודם ועל כמה שהוא חשוב - לא רק שלא מראים לנו את המשחק, אפילו לא מדברים עליו? קצת מאבד את הטעם של כל העסק. גם הקטע שפתאום הפנתרים שלנו מביסים את היריבה בקלות אחרי שקרטעו כל העונה דווקא כשהם משחקים בלי סמאש לא ממש הגיוני. אם הוא כזה טוב וכל כך חיוני להם, איך זה שהם מצליחים הרבה יותר טוב בלעדיו?

הסיפור הבלתי נגמר של טים וליילה לא עניין אותי בגרוש. לא נמאס מזה כבר? הדבר המעניין היחיד היה הסצנה שבה לוגן מ"גילמור" התמזמז עם ליילה ואז ייבש אותה, והיא הבינה פתאום שזוגיות כזאת לא תביא לה סיפוק מיני עד החתונה, ויכול להיות שזה מה שיגרום לה לשנות כיוון.



העלילה עם ג'ייסון נראתה קצת הזויה. בחורה בהריון ממנו? למרות השיתוק? אחרי לילה אחד? לפחות העלילה נכתבה בצורה יפה, וג'ייסון הוצג באור חיובי ובוגר. ועדיין, הפריע לי שארין - שהביעה עמדה נחרצת בעד הפלה - משתכנעת בקלות לשנות את דעתה ופועלת בניגוד לכל היגיון. זה היה די מאולץ, ועדיף היה לו היו גומרים את זה בכך שהיא היתה נשארת עם הבחירה הטבעית שלה, מה גם ששוב יש פה מסר שמרני מקומם של "לא מראים הפלות בטלוויזיה ארצית". מעצבן.

את הסיפור עם מו (האקס של תמי) דווקא די אהבתי. היא שוב חשפה את הצד הניאנדרטלי של אריק, החל מהקנאה הבלתי נגמרת שלו, דרך השיחה העצבנית בארוחת הערב וכלה בקרב המכות. היה משעשע לראות אותו שוכב עם כאבים במיטה, והאמת? די הגיע לו לחטוף ככה. אהבתי גם את תמי שפשוט קמה והלכה משם.

אבל למרות שהוא התנהג כמו דביל מושלם כשזה מגיע לאגו הגברי שלו, אריק שוב הראה את הצדדים החיוביים שלו בפרק הזה - כשהוא מגלה נדיבות כלפי הקבוצה המפסידה ומאפשר להם לעשות טאצ'דאון ולגמור את הערב בצורה מכובדת ומעודדת; כשהוא מאפשר ללאנדרי להיכנס למשחק; ובעיקר כשהוא שוב מספק לסמאש עצה אבהית ונכונה.



בכלל, הסיפור של סמאש היה עשוי מצוין והיה, לטעמי, החלק החזק של הפרק. עושה רושם שהוא הגיע למקום הנכון בשבילו. אהבתי מאוד את הסצנה עם המאמן שהוצג כאדם רציני והגון שנגע ללבו כשתיאר בפניו איך ראה אותו משחק כבר בגיל צעיר ואמר לאריק שהוא עוד יהיה כוכב יום אחד. אהבתי גם את הרהורי החרטה של סמאש אחרי שהסכים לשחק שם ואת השיחה הנוגעת ללב עם אמו.

יכול להיות שזהו הפרק האחרון אי פעם של הסדרה הזו (הסדרה לא צפויה לחזור לשידור בעונה הקרובה ויש סיכוי לא קטן בכלל שרשת NBC לא תחדש אותה לשידור בעונה הבאה). אפשר היה לקבל סיום הולם יותר לסדרה, אבל ניאלץ להסתפק במה שיש.

כמה עניינים נוספים:
הפרק הסתיים במלים: "Give it a Chance". אז אולי הפרק עצמו לא היווה נקודת סיום אידיאלית לסדרה, אבל הוא לפחות הסתיים במילים שכאילו מופנות למנהלי NBC ומתייחסות לעתיד הסדרה.

עוד קטע שקצת הפריע: טים ריגינס אומר בשידור חי ברדיו נוצרי ש"מותר וגם רצוי להרביץ לאחר" (בהקשר של סמאש) וזה לא מפריע לאף אחד שם? משונה מאוד.

היה נחמד לראות את ג'ולי מסתכלת בחיוך מלא הנאה מהקנאה שאוכלת את אריק. פעם ראשונה העונה שלא רק שלא סבלתי את הדמות, אפילו די חיבבתי אותה.

את דמותו של מו גילם פיטר ברג שהוא גם האיש שביים את הסרט שעליו מבוססת הסדרה והאיש שפיתח את הסדרה לטלוויזיה (וביים את פרק הפיילוט ומשמש כאחד המפיקים בפועל שלה).

ציון: 7.5.