10. "דקסטר" סיימה עונה שנייה.

10. "אבודים" פתחה עונה רביעית חמישה ימים אחרי ארה"ב.

10. ולא רק זה, הפרק אפילו שודר ב-WS, כמו שצריך. באמת כל הכבוד, HOT.

9. "העשב של השכן" היתה מצוינת השבוע, בפרט בכל הנוגע לשני עניינים. האחד - החוקר הפרטי שעקב אחר חייה של ננסי. השני - סיליה שמנסה לעלות על טיבה של חברת גידול המריחואנה. אהבתי את שיין שעולה על המעקב ומספר על כך לאמו, וכן את ההתנהלות של ננסי בכל הנוגע למעקב. בגזרת סיליה אהבתי מאוד את הדרך שבה היא הצליחה לעלות על האמת בסופו של דבר. נותרו רק עוד ארבעה פרקים לסיום העונה הזאת, אבל כבר עכשיו אפשר להגיד שמדובר בעונה קצת מוזרה, שלצד פרקים מצוינים, יש הרגשה שליוצרי הסדרה אין איזשהו קו סיפורי אחיד שהם תכננו מראש, אלא שהם יותר עובדים בשיטה של "איזה מגניב יהיה אם נכניס כאן איזו פציעת אופנוע חמורה", שזו שיטה קצת מרגיזה, אם להודות על האמת.

9. העונה הרביעית של "לגדול בלי בושה" היתה מאכזבת יחסית לעונות הקודמות. יותר מדי דמויות מוצלחות עזבו (ורוניקה וקווין, שילה, מרטי), יותר מדי עלילות משעממות, התמקדות רבה מדי בדמויות משעממות (קארל, איאן, נורמה) והזנחה פושעת ממש של דמויות מצוינות כמו דבי ופרנק. בכלל, דומה שמשפחת מגווייר הפכה למשפחה החשובה יותר בסדרה. הפרק האחרון לעונה הציל קצת את הכבוד. הוא היה ארוך במיוחד הכיל המון אירועים, נגע בדמויות רבות, היה רווי תהפוכות והפתעות והצליח לשלב בין קומדיה לדרמה חזקה, למתח ואפילו סוג של מיוזיקל. אפילו הדמויות המשעממות כמו קארל ונורמה וקארן הצליחו להביע את עצמן טוב יותר בפרק וגרמו לי להזדהות איתן יותר מבעבר. שיא הפרק היה הגילוי המפתיע על מעשיו האמיתיים של ג'יימי לאורך העונה, שבאמת היה מוצלח והצליח לא רק להפתיע אלא גם ליצור דרמה מצוינת מצדו של פאדי וביחסים של ג'יימי עם קארן. גם הסיפור של ליפ ומנדי היה עשוי היטב והסצנה האינטנסיבית ההיא שלהם עם ג'יימי וקארן היה אחד משיאי העונה. עלילת נורמה ומוניקה היתה פחות מוצלחת, אבל יותר ממה שראינו מהדמויות האלה בעבר, ולרגע חשבתי שמוניקה באמת הולכת לעזוב סוף סוף (לא יכול לסבול אותה), אבל מסתבר ששרשרת אחת מספיקה כדי להשאיר אותה בבית. הפעם באמת ריחמתי על נורמה, אבל הגיע הזמן שהיא תתגבר על הביץ' הזאת ותצא לדרך חדשה. לגבי קארל: גם עלילת ה"נערה בהריון" לא היתה מעניינת מדי, אבל הסצנה שלו עם ליפ והמכות שהוא הכניס לו הראו יותר אמוציות מהדמות הזאת ממה שראינו ממנה עד היום, והיתה שווה הכל. קצת פחות אהבתי את סיפור החתונה של ג'יימי וקארן שהיה שקוף מאוד ודי קיטשי, אבל כן אהבתי את הוידאו של ג'יימי שבו הוא מתוודה על הרצח. זו היתה דרך יפה להראות לקארן שהוא באמת אוהב אותה ולא רוצה אותה רק כדי שלא תוכל להעיד נגדו. סיום הפרק עם השיר בפאב היה הזוי לגמרי, אבל שעשע אותי מאוד והיה עשוי בצורה מבריקה, וכמובן המשפט של פרנק בסוף על מה שהוא עשה לכלה היה קורע לגמרי. בסה"כ היה פרק טוב מאוד, עם קצב גבוה, עלילות יותר מעניינות, רווי אמוציות ומשחק מעולה (וכמו תמיד, בימוי והפקה ברמה מדהימה). הפרק גם היה רווי הומור, והצחיק אותי הרבה יותר מהפרקים הקודמים בעונה הזאת. רק דבר אחד הפריע לי: דבי שוב היתה רק ברקע ולא השפיעה על העלילה. איזה בזבוז (איתן גשם).



8. משפט קצר על "הישרדות: סין" - אני לוקח בחזרה את הדברים שכתבתי בשבוע שעבר. הפרק של השבוע היה כבר הרבה יותר מעניין מהמקבילה הישראלית, שגם היא היתה מעניינת, בדרכה המעוותת-משהו (אבל על כך ובהרחבה - ב"שורדים").

7. סוף סוף הגיע אלינו הפרק הראשון של "אבידות ומציאות". האם זה היה שווה את זה? אין לי תשובה חד-משמעית. כעיקרון, יש לנו כאן אוסף של דמויות פגומות, שזה בערך מה שיש בכל אחת מהסדרות הישראליות של הזמן האחרון. יש את תמרה וברי, ששוכבים זה עם זו, ובאופן מעניין מאוד, מתייחסים אל מה שיש ביניהם כאל אהבה אמיתית, כשהקשר האחר שלהם, הלגיטימי יותר לכאורה, הוא ה"בגידה". יש כאן היפוך תפקידים מרתק, שבו הצופה אמור להזדהות דווקא עם הקשר של הבגידה, ולא עם הקשר ההגיוני-יותר. זה הצד החזק של הסדרה עד כה. הצד הפחות חזק, לפחות בינתיים, הוא שאר הסיפורים הכוללים את מיה, האחות הצעירה שחזרה מחו"ל, את נוקי, האחות המבוגרת והפסיכוטית-משהו, ואת אביהן מחוסר ההכרה. גם אלון אבוטבול בסביבה, וכמו שזה נראה, עומד להיות גם לו איזה רומן, עם אותה מיה. בסך הכל, מעניין ויוצר חשק לראות גם את הפרק הבא, אבל לא באמת מדובר בסדרה מדהימה ובלתי נשכחת, ש"מעוררת סערה" (של רגשות) אצל הצופה. אנחנו נמשיך לעקוב.

5. "קייל XY" היא לחלוטין לא סדרה מצוינת. יעיד על כך הסיפור המרכזי של הפרק - נו, אתם יודעים, כל הקשקוש המשעמם ההוא עם הצמיד של אמנדה, שנגנב, לכאורה. להוציא את תמונת הסיום היפה של החיבוק באמבטיה, לא היה כאן שום דבר מעניין במיוחד. אלא שלעיתים מצליחה "קייל" להציג דברים בצורה לא שגרתית - כמו ההתעסקות עם המריחואנה שג'וש מעשן. כל האינטרקציה שלו עם אביו, והעובדה שסטיבן, האב, היה זה שגרם לכך שלג'וש היתה גישה למריחואנה, אלו דברים שלא מאוד אופייניים לסדרה שמיועדת לכל המשפחה, ועל כך מגיעה מחמאה ליוצרי הסדרה. חבל שזה רק חלק קטן מפרק, שבעצם היה די משעמם, כאמור. חבל גם שסוף הפרק הראה את אותו "בוס חדש" של סטיבן (הטריק הכי צפוי בספר, בערך) כבעליו של הטבעת שמושכנה קודם לכן (בעצם זה הטריק הכי צפוי בספר). Oh, well.

2. אני מחבב את ערוץ הוט בידור ישראלי, בעיקר מטעמי נוסטלגיה. תכניות כמו "דוקוסלב" ו"המצעד" (לפחות אלה מהן שהיה לי עניין לראות) מכילות כמה קטעי וידאו שנחמד להזכר בהם, או להתוודע אליהם לראשונה. אבל יש שם דבר אחד שמאוד מציק לי ואפילו קצת הורס - מה נסגר עם הטעויות העובדתיות? למה במצעד החביב "50 דברים שקורים רק אצלנו" מראים קטע מתוך הסרט "האלמנט החמישי" בהקשר לחייזרים אבל בכיתובית למטה כתוב "מתוך 'החוש השישי'"? או במצעד אחר מראים את להקת כוורת באירוויזיון 1974 וכתוב "מתוך אירוויזיון 1978"? או בדוקוסלב על אדיר מילר הקטעים מתוך "ערב אדיר" הם 'באדיבות קשת' בעוד התכנית ההיא הייתה בכלל בזכיינית רשת? וזה רק חלק קטן מהדוגמאות. אז מה אם אתם ערוץ נישה, איך זה שאף אחד לא טורח לבדוק שגיאות מסוג זה לפני שמאשרים תכנית לשידור? קצת מקצועיות לא תזיק (זוחל השטיח).

עוד 2. כמה שגיאות בתקציר פרק סיום העונה של "לגדול בלי בושה": "סיפורה של משפחה המתמודדת עם אם שנטשה ואב שיכור ומסומם, המנסה להתמודד עם גידול משפחתו הגדולה" - עד כאן סביר, אלמלא היה מדובר בפרק סיום העונה הרביעית - "הבת הגדולה, פיונה, המשמשת כתחליף אם, מחוזרת ע"י מחזר עקשן ולבסוף משתכנעת ברצינות כוונותיו". כל מילה נוספת מיותרת (לפחות עבור מי שראה קצת מהסדרה בחייו, ואת הפרק המדובר).

1. (על התוכנית "למה מה - הפרעות נפשיות" ששודר בערוץ 8 ביום רביעי שעבר, 29/1/08). אני לא צופה בתוכנית הזו באופן קבוע. למעשה, זהו הפרק הראשון בו צפיתי. ובכל זאת - התאכזבתי. לקחו עשרה נושאים של הפרעות נפשיות שונות, החל מהפרעות אכילה, דרך אובססיה קומפולסיבית ועד דיכאון, נתנו לשלושה אנשים משעממים לדבר עליהם באיטיות מחרידה, ולא תמיד בצורה מובנת, בתמצות של דקה-שתיים לכל נושא (אחד הנושאים זכה לטיפול של פחות מחצי דקה), דחסו הכל בקצת יותר מ-20 דקות עם עריכה מוזרה של יותר מדי צילומים מטושטשים, בפאסט-פורוורד, שגרמו לי לכאב ראש ולכמעט התקף אפילפסיה, ובסך הכל יצאה תוכנית שהרגישה מאוד מאוד חובבנית, שלא למדתי ממנה כלום. מה אני אגיד - אפשר לראות שזה ישראלי (roswella).