עוד פרק שמעורר בעיקר געגועים עזים לעונה הראשונה. איפה העלילה האמינה והמהודקת? ולאן לקחתם לנו את הפוטבול?

הדוגמא הטובה ביותר לעניין הפוטבול היא סצינת הסיום. פתאום מתברר לנו שיש רק עוד שלושה משחקים לסיום העונה. וואלה? כי זה ממש לא מרגיש ככה. בעונה הקודמת חווינו מקרוב את כל המשחקים ואת התקדמות העונה. אבל בעונה הזו יש ריחוק מסוים מהעניין הזה. ופתאום עברה בי המחשבה: "רגע, אז מה זה אומר בכלל מבחינת הקבוצה? האם ההיעדרות של סמאש בכלל משמעותית? מה מצב הקבוצה בטבלת הליגה"? מכאן, באה מחשבה אחרת: "בכל הקטעים שראינו את סמאש העונה הוא בכלל לא היה טוב. ועכשיו הוא ייעדר שלושה שבועות. אז למה בכלל כל מגייסי הכשרונות אלה רודפים אחריו?". מחשבה די מבאסת, האמת, ולא היתה עולה על דעתי בעונה שעברה, אבל בעונה הזו? בהחלט כן.



ובהקשר הזה - אין לי שום דבר נגד כדורעף נשים (אין לי שום דבר נגד ענף ספורט שגורם לטיירה להתעופף באתלטיות באוויר כשהיא במכנסיים קצרצרים, סליחה על השטחיות), אבל הרגשתי קצת לא נוח שסדרה על פוטבול מקדישה חלק גדול מהפרק שלה לכדורעף. זה היה יכול להיות נפלא, אם זה היה בא לצד הפוטבול, אבל במקומו? למה?

לגבי עלילות הפרק - בכולן מצאתי פגם זה או אחר. העלילה של סמאש קצת ממחזרת את העלילה של הגזענות מהעונה שעברה, לא? יש משבר, סמאש מתחמם. סמאש נרגע. קורה משהו שמדליק לו את כל הפיוזים והוא מחליט לנקוט עמדה אקטיבית. אז היו רגעים יפים (כמו הסצנה שבה הוא מרגיע את אחותו וכל רגע שבו אמא שלו על המסך) אבל זה פשוט לא זה.

ומה אפשר להגיד על העלילה של טים וסוחר הסמים? בשביל מה הם צריכים את זה? ומאיפה ליילה מצאה פתאום 3,000 דולר? והקטע עם בילי והמכות היה ממש מאולץ ומיותר. אני מקווה מאוד שזו הפעם האחרונה שראינו את הטיפוס הזה (אבל משער שלא). פשוט עלילה חסרת פואנטה ומיותרת. ואם כבר טים - הוא לא היה פעם העוגן של הסדרה הזו? אז למה הם החליטו לתת לו כאלה עלילות מעפנות? ה"משולש" הרומנטי שלו עם ליילה ולוגאן מ"גילמור" שעמם אותי למוות. דווקא אהבתי כשליילה אמרה לו שאין לה רגשות אליו, למרות שברור לי שהיא מרמה את עצמה. אין שום כימיה אמיתית ביניהם, והוא לא מתאים לה. אני מקווה שלוגאן ייקח אותה איתו לותיקן וששניהם ייעלמו מהסדרה.

באשר לעלילת הכדורעף: תגידו, כל הקטע שתמי הולכת להשקיע את כל זמנה ומרצה בעסק הזה לא קצת סותר את העניין שהיא רוצה להיות ליד גרייסי שלה? ו-OMG כמה ג'ולי יכולה להיות מעצבנת? אני כבר רואה לאן הם הולכים עם הקנאה שלה בקשר החדש בין תמי לטיירה. ואם כבר קנאה וטיירה - ההתנהגות שלה ליד ג'ין (החמודה שמסתובבת עם לנדרי) שקופה מאוד, ולא לגמרי אמינה. מעניין אם הוא יקלוט שהיא מקנאה. דווקא אהבתי את החיבור של לאנדרי וג'ין, אבל זה די ברור שהם משתמשים בה רק כדי לקדם את הקשר שלו עם טיירה, וחבל.

העלילה של ג'ייסון היתה קצת יותר אמינה והיתה עשויה טוב, אבל הרגישה קצת לא שייכת. מה לג'ייסון ולמכירות? ולמה כל הקטע הזה נראה כמו קידום מכירות זול ל"שברולט"? לפחות קיבלנו שוב את באדי גאריטי במיטבו. אם טים הוא ה"אס" של העונה, באדי הוא בהחלט ה"ג'וקר". הוא מתגלה כאיש רך לב ואנושי, ושאפו ענק לבראד לילנד שמגלם אותו באופן מרשים ולא מקבל מספיק קרדיט. אהבתי גם את העובדה שטים עדיין מרצה את העונש שלו בכדורעף (המשכיות יפה) ובמיוחד את זה שליילה מוצאת בו מקור לשפיכת הזעם שלה (המשכיות אפילו יותר יפה - גם במקום, וגם משעשעת). אבל למרות הנקודות החיוביות, הסך הכל די מאכזב, כמו רוב העונה הזו. ציון: 5.