10. "ER" (עונה 12, פרק 13. שודר בהולמרק ביום שלישי). אז מה עושים כשאין את קרטר? פלאשבקים לעבר. פרק ברמה של הפרקים הטובים בעונה 11, שכאילו נכתב כדי להיות מועמד לפרסים, עם ג'יימס וודס - שאכן היה מועמד לאמי על תפקידו - בתפקיד נפלא. אבל כמה רציתי שבמקום רק לזרוק את השמות של מארק, צ'ן ורומנו (שביים את הפרק, רבאק, לא יכול היה לפסוע פנימה לרגע?), היו מראים לנו איזה קטע פוטג' שלהם מצילומי עבר, אפילו מסתובבים ברקע מרחוק. זה יכול היה להיות כל כך אפקטיבי. אבל בכל זאת, האזכורים לבדם פרטו על נשמתי עת מדי פלאשבק הציבו לנו את הפרספקטיבה של מאורעות הסדרה ביחס לשנה המוצגת. המשמעותי שבהם היה מ-2002 עם אזכור מותו של מארק והאשכבה שנערכת באותו יום ממש, שצבט לי בלב פשוטו כמשמעו. כשנייט התייפח בלי שליטה שתי דקות אחר כך, הקרקע היתה מוכנה להשפעה אינטנסיבית גם על הצופה. לא שהתייפחתי, אבל כן הזדהיתי מרות עם הרגשות המועצמים. ואז חותכים בחזרה להווה עם קלוז-אפ על עינו הדומעת של נייט המשותק. אח, מארק, מארק. המידע המדעי שנזרק בפרק הזה על הצופה ההדיוט, כמוני, לא הפסיק להגיע, ויחד עם הפרטים והניואנסים של הפלאשבקים שדרשו ממני אימוצי זיכרון מאסיביים, סיימתי את הפרק עם רצון עז לצפות בו שוב, להשלים את מה שפספסתי, וכנראה אכן אעשה זאת ברגע שיזדמן לי, דבר שעשיתי אולי פעם אחת בחיי (עם "הסמויה"). כתיבה עילאית של ג'ו סאקס וקודוס לרומנו על הבימוי. יצוין שגם הפרק ה-12 לעונה היה טוב מאוד, עם נילה וגאלאנט ועם ריי וחברתו הצעירה ועם ארבע הפטמות של מוריס המלך ועם הרבה הרבה לושיאן דובנקו, כן ירבה (מתי בפתיח?). לוקה ואבי שוב היוו את החוליה החלשה עם הסרטים שלה בנוגע להיריון, אבל השאר חיפה על כך (yaddo).



9.5. "איפה צדקנו?" (האחרונה?) אירחה הפעם את אילנה דיין, שהעניקה את אחד הראיונות הכי אינטליגנטיים ומרתקים שיצא לי לצפות בהם בטלוויזיה. גם שאר הראיונות במסגרת התוכנית הזו היו מרתקים, אבל נראה לי שהראיון הנוכחי היה המחכים מכולם. אפשר עוד תוכניות כאלה עם עוד מרואיינים כאלה? יש בכלל?

9.5. גיבורים.

9. ביום ראשון שעבר שודר הפרק הראשון בסדרה התיעודית "המוזיקה של המספרים הראשוניים" שמספרת בשפה פשוטה ועם הומור ועזרים חזותיים את סיפורם המרתק של המספרים הראשוניים. עונג צרוף. גם לכאלה שיש להם אלרגיה למתמטיקה.

8.5. ב-BBC Prime נפתחה השבוע סדרת מד"ב קומית חדשה בשם "הייפרדרייב", שהציגה בעיקר הומור מטופש והזוי, אבל מצחיק לגמרי, במיוחד הבדיחות שעסקו בברירות המחדל של החללית, כשהמחשב מאלץ את הקפטן ללכת לישון, למשל. נהניתי גם מריקודיה של סנדסטורם, גם מבלי להבין את כל הדקויות שבדמותה, שמן הסתם מתייחסת לדמויות דומות בסדרות מד"ב ותיקות כאלה ואחרות. אחלה פרק, אחלה הומור, למרות כמה רגעים קצת פחות מוצלחים (עם הליקוקים ה"לא-מיניים" למשל).

8. השבוע קיבלנו טעימה גם מ"כפיות", תוכנית המערכונים החדשה של רשת. מהמספר המועט של המערכונים בהם צפינו - זה בהחלט מצחיק. אני מקווה שרשת לא תמחזר את התוכנית למוות, כפי שעשתה עם "קצרים", ואז אפשר יהיה להתענג עליה ולא להתעצבן על שלל השידורים החוזרים ועל השימוש בתוכנית כבסתימות לחורים בלוח המשדרים (במיוחד עכשיו כשרשת עוברת לשדר ארבעה ימים בשבוע).

8. ראיתי רק חלקים מטקס פרסי עמ"י הרביעי, ולפחות מהחלקים שראיתי ההנחייה של גורי אלפי היתה מאוד משעשעת, בפרט בגרסאות שהוא עשה לקליפים בולטים מהשנה האחרונה (ובמיוחד ל"אחריות" של יוני בלוך, שהיה פשוט היסטרי) ובקטע המאולתר (כנראה) כשהמחשב נפל לקראת אחד השירים, ובו ניסה אלפי לקחת הזמנות לאוכל מהמשתתפים.

7.5. פרק הפתיחה של "מתי נתנשק" התחיל לא מספיק טוב או מעניין, אבל בנקודה מסוימת זה פתאום קרה - הנקודה שבה הוא מוצא את אחותו לאחר שהיא בלעה כדורים והתאבדה. מאותו הרגע, קיבלתי את אותה התחברות לדמויות שלא היתה עד לאותו שלב. קצת אחר כך, קיבלנו גם את הסצנה העצובה והמרגשת (אם כי צפויה) עם הדייט שהבריז לרונה, והחיבור ביני לבין הסדרה הושלם. אני מקווה שהמשך הסדרה ייראה יותר כמו החצי השני של הפרק ופחות כמו החצי הראשון, שהיה קצת מפוזר.



7.5. כבר מספר שבועות ש"צ'ייסרס" מהווה את 20 הדקות המצחיקות ביותר בטלוויזיה שלי, לפחות בחלק מהמערכונים. זה קרה בשבוע שעבר עם מערכון להקת הבנים שהרס אותי מצחוק, והשבוע עם הגג המתמשך של "?Are you being shagged" או עם הניסיונות לבדוק אם הדברים המוצגים בפרסומות עובדים גם במציאות. חשוב להדגיש שלא תמיד מצליחה "צ'ייסרס" להיות מספיק מדויקת ומספיק מצחיקה, אבל כשהיא מצליחה, היא פשוט היסטרית.

7. אין לי בכלל ספק שבת-שבע היא הדמות המעניינת ביותר ב"משמורת". הפרק של השבוע הדגים זאת בחצי הראשון שלו בצורה מצוינת, כשלא לגמרי הבנו מה קורה שם, עם ההתנהגות המוזרה של אודי (איזו דמות מצוינת, אגב) בעקבות הדיכאון של אחותו. החצי הראשון היה מרתק, והכיל כתיבה מבריקה ממש. אבל מתישהו, קצת אחרי שגילינו על העבר של בתשי במחלקה הפסיכיאטרית, הפרק קצת איבד את עצמו, כשהכניס את סיפורה של דוראל שמתעלמת מאודי, ואת סיפורה של שירן בבית הכנסת. מאותו רגע, התחיל כל הסיפור עם הפחד של המשפחה מכך שבת-שבע הולכת להתאבד להיות לא מספיק מדויק, כשהכתיבה נעה ממבריקה לקצת תמוהה (הצורה המהירה שבה פתאום כולם עוזבים את הדירה, כי הם הבינו, כנראה, שהיא לא באמת עומדת להתאבד. מוזר). סוף הפרק היה חמוד, כשאנחנו מגלים שבת-שבע דווקא כן יודעת מה אילן צריך לעשות כדי שהם יחזרו, אבל פשוט לא מוכנה לגלות.

6. הפרק השני של "עיר מקלט" (שבכלל נקראת מדולנדס, אבל בבריטניה היא בכלל Cape Wrath, מה נסגר עם ריבוי השמות?) היה הזוי ומפחיד בדיוק כפי שהיה הפרק הראשון, אלא שהסוף המחריד שלו, על אף שהיה מרתק מאוד, יצר בעיקר את ההרגשה שהסדרה מנסה לזעזע בכוח. התקריבים, המראה הגרוטסקי של האדם שנרצח - כל אלו גרמו לי בעיקר לסלידה. וזאת בניגוד לדברים מזעזעים אחרים שסדרות טלוויזיה עושות, אבל לא גורמות אצלי לכזה אנטגוניזם. חבל, כי דווקא יש פה סיפור טוב (וזה בכלל לא משנה שהסדרה הזאת מכילה רק שמונה פרקים).

5. "ER" (עונה 12, פרק 15. שודר בהולמרק ביום חמישי). הלזה פיללנו? כל הכבוד אמנם על ההתייחסות למה שקרה ועדיין קורה בדארפור, אבל בשביל הפרק המתחסד הזה הביאו לנו את קרטר? רודף אל לב המאפליה תוך סיכון אדם נוסף בשביל להציל גבר במשימת התאבדות? מה אתה, רמבו? ברור שקשה למצות נושא כה מורכב ב-42 דקות, אבל אני חושב שלתת את המפתחות לכתיבת התסריט למישהו מעט יותר כשרוני היה הצעד הראשון ההכרחי. הרי גם אל שיקגו הגיעה הצדקנות וחוסר ההיגיון כאשר פראט שכנע את אביו האלכוהוליסט של קיי ג'יי להסגיר את עצמו למשטרה. הוא אכן הצליח במחי שיחה אחת, ויתר על כן - קי ג'יי עצמו, נער מתבגר להזכירכם, היה אסיר תודה לפראט על שגרם לאביו לקחת את עצמו בידיים. יאללה יאללה. אני שונא את הפשטנויות העלילתיות הללו שבמסגרתן שיחה אחת גורמת לאנשים לתפוס לעצמם את הראש ולהשתנות ב-180 מעלות. לא מתאים לסדרה (yaddo).

4. ראיתם את הפרומואים לפרק של רביעי האחרון ב"הישרדות"? מילא זה שהתוכן קצת בעייתי, אבל הניסוח והצורה. רבאק, "הישרדות. רביעי. 21:00. המתמודדים לא מאמינים. שזה קורה להם. וגם אתם לא תאמינו!!!" - מה אתם, טוקבקיסטים בווינט? מי כתב את זה? "אחד שיודע"? הלו, להרגיע שם עם סימני הקריאה, להפסיק עם הרצון לזעזע בכוח.

3. אנחנו עדיין ב"הישרדות". מה שיותר חמור מהפרומו הגרוע הזה, זו העובדה שלאחר הצפייה באותו פרק, פתאום נזכרתי בפרומו, וניסיתי להבין על מה דיברו שם שלא נאמין לו. האם לעובדה שג'יבארו לא זכו באתגר החסינות? האם למתקפת היתושים האכזרית? האם לעובדה שראינו חיוך אצל גיא זוארץ? אולי זו היתה המיטה? או הכריות? או הצפרדע? (רגע, היא בכלל היתה שייכת לפרק של מוצ"ש, לא?) בקיצור - מה זה היה הדבר הזה ש"המתמודדים לא מאמינים" שקרה להם?

2. "בוש הקטן" נפתחה השבוע. ניכר היטב שסדרת האנימציה הזאת מנסה להיות "פרועה", "חצופה", "חריפה" ו"שנונה". אלא שאיפשהו בדרך שכחו שם שבראש ובראשונה סדרה כזאת צריכה להצחיק, לבדר, לעניין, לתת תובנה שלא היתה לנו עד כה. אז אולי יש שם דברים שאני לא מבין, או שההומור שם עובר מעל הראש, אבל הפרק הראשון היה פשוט לא מצחיק. ואני משתדל לא להגיד שהיה גרוע. אתם יודעים מה, עזבו - היה גרוע. ופשוט חבל על הזמן שמתבזבז מולה.

2. רשת USA האמריקאית הודיעה השבוע על ביטולן של "החצי האפל" ושל "4400". אז נכון, לא צפיתי באף אחת מן העונות האחרונות של שתי הסדרות הללו, אבל אני בטוח שלאף סדרה אין סיום הולם (בעיקר כי הביטולים הגיעו רק לאחר שהפרקים האחרונים שלהם כבר שודרו). אין לי בעיה עקרונית עם ביטול סדרה, אבל יש דרך לעשות זאת. יש דרך ליידע את יוצרי הסדרה שזה הולך לקרות, כדי שסדרה תקבל סיום הולם, ולא תסתיים בקליף-האנגר מעצבן. מה שמרגיז עוד יותר זה הדברים שאמר בראיון מנהל התוכניות של הרשת: "היינו רוצים להשאיר את כל התוכניות שלנו באוויר לנצח, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להעניק לסדרות חדשות הזדמנות לגדול, ובצער רב אנחנו נאלצים להפרד משתי סדרות שרצו אצלנו זמן רב". נורא נחמד מצידכם הרצון לתת צ'אנסים לסדרות חדשות, אבל ספק אם אני אתן צ'אנסים לסדרות כאלה, כשאני יודע שבעוד מספר שנים גם הם ייקטעו באמצע הסיפור כדי "לעשות מקום" לסדרות חדשות אחרות. פשוט טיפשות.



1. אז מתי נתנשק, באמת? לפי ערוץ 10, משהו כמו דקה וחצי לפני הזמן בה אמורה היתה "מתי נתנשק" להיפתח. אמרתי זאת בעבר ואומר זאת שוב - אין דבר גרוע יותר מתוכנית שנפתחת לפני הזמן שמתפרסם. זה זלזול בצופה ממדרגה ראשונה. חבל.

עוד 1. ערוץ 10 היקרים, בבקשה בבקשה בבקשה תפסיקו להתעלל ב"הישרדות". זה כואב לי, קשה לי ובמיוחד עצוב לי לראות איך אתם מנהלים את כל ההפקה הזאת. זה לא שכואב לי עליכם כמו שכואב לי על עתידן של הפקות דומות בארץ. שהרי אם זו נועדה לכישלון, כל אחד אחר יחשוב פעמיים לפני שהוא ירים פה עוד "הישרדות" או "המירוץ למיליון". וזה, כמישהו שכן רוצה לראות הפקות כאלה, גורם לי לכעוס עליכם יותר מהכול. גם אם נגיד שאין לכם מושג איך לעשות טלוויזיה, וכך זה באמת נראה, קניתם פורמט מוכח ומנצח. הוא עובד, לעזאזל, אין מה לגעת בו. כל מה שהייתם צריכים לעשות זה לדבוק בו. אם בפורמט המקורי מלוהקים אנשים מן השורה מכל קצוות הקשת האנושית, למה למלא את האי שלכם בדוגמנים חסרי תוכן ובינה בלבד, למה? אתם חושבים שזה כיף לצפות בתחרות שבה אנשים מצליחים לנצח לא כי הם חכמים יותר או כי הם מוצלחים יותר, אלא כי הם למשל כל כך גרועים שהם לא הצליחו להבעיר אש במשך שבוע אז הם לא יכלו לאכול, אז כשכן היתה להם אש, נשאר להם המון אוכל, בעוד השבט השני היה מספיק גרוע לא להקציב את האוכל שלו ולגמור אותו ביומיים, אז השבט שלא ידע איך להדליק אש זכה? מילא זה - מאוחר מדי, ליהקתם אותם. עדיין יכול להיות מעניין ומותח, יש שם בכל זאת כמה חבר'ה שיש להם פוטנציאל, בצורה מצומצמת זה יכול אפילו להיות מרתק. אבל אם בפורמט המקורי יש 13 פרקים בני 43 דקות כל אחד שבנויים בצורה מסוימת וזה עובד מצוין, למה לעשות פי שניים פרקים שכל אחד מהם באורך כפול? למה לחזור על אותו משפט שבעים פעמים מעשרה אנשים שונים? למה העריכה הזאת? למה לפצל, להאריך, להזיז ימים? לקחתם שיעורים מ-FOX בתקופת "פיירפליי"? מה עובר עליכם? והחידוש האחרון, זה ששבר אותי סופית - ה-SMS. אלוהים ישמור אותנו מה-SMS. אני מתחנן, אל תעשו את זה. פשוט אל. בבקשה. עוד לא מאוחר מדי להציל את "הישרדות". תודה (Bosco).


בשולי הממיר
ב-"ER" התארח (בחמישי) אימון ווקר, סעיד מאוז (yaddo).