10. דקסטר.

10. הפרק השבועי של "הפמליה" היה אחד הפרקים הטובים ביותר בסדרה. הכל התחיל מזה שאי קיבל על עצמו את תפקיד הניהול של אנה, גורם לעצמו מצד אחד להסתבך עם החבר המטורף שלה, ומצד שני להוציא את עצמו מחוץ לאזור קליטה סלולארית, גורם לכדור שלג מהמצחיקים שנראו בסדרה: בילי סיים לכתוב את התסריט שלו, ששונה לחלוטין, כמובן, מהספר עליו הוא מבוסס, מה שמאלץ את כולם לעשות דברים שהם לא רגילים אליהם - בהתחלה טרטל חושב שהוא אי ומתחיל לקרוא את התסריט, כשלדרמה אין מה לעשות, ובמקביל לויד וארי מחפשים יחד את וינס (סצנה ענקית עם המסך המחולק לארבעה חלקים), אחר כך לויד מנסה לדבר עם אי, שלא שומע מילה ממה שהוא אומר, מאלץ את אי לצעוק ומעצבן את ארי ברקע ("שתוק, לויד!" - רגע קומי מופלא), אחר כך מצליחים טרטל ודרמה למצוא בתסריט מה שכל אחד מהם מחפש - טרטל מוצא בו ציצים, דרמה מוצא בו תפקיד בשבילו, ושניהם ביחד גורמים לארי להחליט שזה כנראה תסריט מצוין, והוא מוכר אותו למנהל האולפן יחד עם דיינה בסצנה ענקית נוספת, רק כדי שבשבוע הבא (כלומר היום), יקרא סוף סוף אי את התסריט ויגיד שהוא גרוע (כנראה). פרק ענק, שבו מצאתי את עצמי עם חיוך על הפרצוף במהלך כל אורך הצפייה, שהתחלף רק בפרצי צחוק בלתי נשלטים.



9. "סקרבס". זה לא היה פרק ענק במיוחד, אבל היו בו שלושה דברים שצריך לדבר עליהם: א. הופעת האורח המרנינה של קארי ראסל (פליסיטי), באיחוד מרגש עם דונלד פייזון. לא רק שלא ידעתי שהיא אמורה להגיע, אפילו לקח לי זמן לזהות מי זו המלודי הזאת, כי התפקיד הזה היה שונה לחלוטין מכל מה שהיתה פליסיטי. נחמד מאוד. ב. בגלל טרק שמצליח לעבוד על קוקס בצורה כל כך מגניבה, כולל ההשתחוות לקהל הדימיוני בסוף עם קלסו. ג. בגלל הצעת הנישואין המפתיעה והמרגשת של קית'. שלושת הגורמים הללו הפכו את הפרק למוצלח.

9. אז אחרי שבשבוע שעבר ראיתי את האייקון של "Start Over", אבל לא ממש יכולתי להשתמש בפיצ'ר החדש הזה ב-HOT, השבוע גיליתי שזה אפילו עובד, וזה מגניב לחלוטין. מדובר, למעשה, בתכונה חדשה, שמאפשרת צפייה בפרק (כרגע רק בערוץ Xtra HOT) מתחילתו גם אחרי שהוא התחיל, מה שגורם לכל פרק שמשודר באותו הרגע בערוץ להפוך להיות זמין לצפייה כאילו היה תוכן ב-VOD לאותו פרק הזמן שבו משודר הפרק. זה מגניב מאוד, מלבד דבר אחד קטן: העיצוב הגרפי שמופיע על המסך גדול מדי ולא יורד בצורה אוטומטית אחרי זמן מסוים.

8.5. עונה רביעית של "לגדול בלי בושה" נפתחה השבוע, ואני מוכרח לציין שהיה כיף לפגוש שוב את ליפ, איאן, דבי ושאר החבר'ה. הסצנה עם השריפה והמוות הכל כך אירוני של הכלב הכניסה אותי מהר מאוד לעניינים, כמו גם התשובה של פרנק להערה של ליפ שהחולצה שלו מלוכלכת ("אתה מכוער, לי תהיה חולצה נקייה מחר"). קיבלנו כל מה שאנחנו רגילים מהסדרה הזאת: אלימות, דרמה (האמא שחוזרת לפתע), קומדיה. מאוד אהבתי את דבי שלא מוכנה לקבל את אמה בחזרה, ואת העובדה שהמזימה שלה להיפטר ממנה לא עלתה יפה (כשהיא התחזתה אליה כשהסגירה את התינוק של מרטי), אהבתי גם את המשפט של מוניקה: "כל כך קשה להיות גיי, אין לך מושג איאן". רק מראה כמה מושג יש למוניקה על הילדים שלה. קצת פחות אהבתי את המעצר של ורוניקה וקו בחו"ל, בעיקר כי אהבתי את הדמויות הללו ולפי הפרק הזה עושה רושם שנראה אותן קצת פחות העונה. ועדיין - פרק פתיחת עונה נהדר, וסצנת הסיום, זו שבאה אחרי הכתוביות, היתה נפלאה ומצחיקה ("לילה טוב ליפ").

8. גיבורים.

6. "עיר מקלט" נפתחה השבוע ב-yes. מדובר בסדרת דרמה בריטית מעט הזויה על משפחה בת ארבע נפשות שמגיעה לעיר ציורית, נחמדה וסגורה. קצת מזכיר את "האסיר", קצת מזכיר את "משפחה במנוסה", קצת מזכיר כל מיני סדרות קונספירציה, קורטוב של "תיקים באפלה", והתוצאה - די מוזרה. את הטוויסט של הפרק, שהם בעצם בתוכנית להגנה על עדים, ניחשתי די מהר, אם כי לא חשבתי שכל העיר נמצאת בתוכנית הזאת; ניחשתי גם שהנער שלא מדבר, ידבר עד סוף הפרק, אם כי לא תיארתי לעצמי שאיזבל קיימת או יפה, ושהוא יחשוב שהיא יפה; והדמות של הנער שמחזר אחרי הבחורה די מפחידה. מסקרן לראות איך זה יימשך מכאן.

6. עוד סדרה שנפתחה השבוע ב-yes היא "שטח הריגה". במקרה הזה, מדובר במיני-סדרה אמריקאית עם מלא שחקנים מוכרים. מלבד דוני וולברג ("משפחה במנוסה"), אפשר למצוא שם לפחות ארבעה שחקנים מ"הסמויה" (עומאר, בריאנה בודי וג'וני, ובטח יש עוד כמה שלא זיהיתי). זוכרים מה היה טוב ב"תשעה"? כל הסצנות שכללו את ההתרחשויות באותו שוד בנק. "שטח הריגה" עוסקת, לפחות בינתיים, אך ורק בהתרחשויות שלאחר שוד בנק כושל, בסיוט של משא ומתן מול שודדים שיש להם בני ערובה, והעסק כולו אלים, רווי-דם, מרתק ועמוס בדרמה, בעיקר כי השודדים הם יוצאי צבא שנלחמו בעירק או באפגניסטן, ונותרו חסרי-כל. אהבתי מאוד את הנאום של מנהיג השודדים, אבל פחות אהבתי את הצורה שבה הוא יצא החוצה והתפשט מבלי לחשוש שיירו בו, ומבלי שמי מכוחות השיטור שהיו שם עשו משהו. קצת לא אמין. אבל בסך הכל, גם כאן מעניין לראות איך זה יימשך.



5. "אאוריקה" פתחה עונה שנייה בפרק שהדגים מצוין את האמביוולנטיות שאני מרגיש כלפי הסדרה הזאת. מצד אחד היא חמודה מאוד. יש בה דמויות מעניינות, היא עשויה עם הומור ויש בה קווי עלילה טובים לפעמים. מצד שני, יש רגעים שאני מוצא את עצמי משתעמם מהפרק, וברגע שהוא הסתיים, שכחתי כמעט לגמרי מה היה שם. אז אוקיי, היו כמה אנשים שהפכו ללהבה אנושית, אבל לא באמת היה אכפת מאף אחד מהם. רק הסוף היה טוב, עם השכחה של האחד ואי השכחה של האחר. סדרה בסדר, כזה.

3. "הנרגנים" נפתחה השבוע. מדובר בקבוצה של אנשים שמתלוננים פחות או יותר על הכל. על הטלפונים הסלולאריים, על המחשבים, על המסנג'ר, על SMSים, על טכנולוגיה בכלל. ולצד דברים שיכולתי להזדהות איתם, היו דברים שנאמרו שם, שהיו שטות גמורה. דוגמא אחת שעולה לי לראש היה המשפט שמישהו אמר שם על כך שאם כתבת איזה טוקבק, הרי שהוא נשאר לנצח במרחבי האינטרנט. זה נכון, כעיקרון, אבל אתם רוצים להגיד לי שמישהו בעוד 50 שנה באמת ימצא את אותו הטוקבק, ידע מי האיש שכתב אותו, וייחס חשיבות כלשהי לאותו טוקבק דבילי? תוכנית קצת מיותרת, בעיניי. ונראה אם בעוד 50 שנה מישהו יידע שהיתה תוכנית כזאת. אתם יודעים מה? בוא נראה אם בעוד חמש שנים מישהו יידע שהיתה תוכנית כזאת.


ממיר מן העבר
אמש שודר הפרק "פלישת חג המולד" ב"דוקטור הו". הנה הקטע מהממיר הרלוונטי:
10. הדוקטור חזר. לקח לו חצי פרק ופלישה אחת מפחידה למדי של חייזרים בחג המולד, אבל הוא חזר, ועשה זאת בצורה משעשעת להפליא. ההתקפה הראשונית - של הסנטות ושל עץ האשוח - היתה חביבה, אבל ההמשך היה אפילו טוב יותר, עם כמה סצנות נפלאות (שליש מאוכלוסיית העולם מטפסים על הגגות, למשל), או מנהיג החייזרים שמחסל שני אנשים מהממשל הבריטי, סתם כי עצבנו אותו. אבל הכל החוויר לעומת הרגע בו השפה החייזרית הבלתי מובנת הפכה לאנגלית, והדוקטור - בגילומו של שחקן חדש, רענן ואהוב - החלים והשתלט על העניינים בנונשלנטיות ראויה להערכה. לרגע היה נדמה לי שאני שומע איזה "יש משהו שאתה לא יודע! אני בכלל לא שמאלי!" קטן. דוקטור יקר, התגעגענו. ומה זה היה שם בפרומו לפרק הבא? האם זה אכן היה מישהו שאנחנו מכירים? אני כבר לא יכול לחכות.


בשולי הממיר
ב"פאלם ספרינגס" התארח קייל סקור ("רצח מאדום לשחור", "ורוניקה מארס") כאביה של גרטה.