"עקרות בית נואשות" יצאה בשבוע שעבר לחופשה שאיש אינו יודע מתי תחזור ממנה (שביתה ארורה, אך מוצדקת!) בבום גדול, שבהחלט פיצה את צופיה על שני הפרקים הגרועים שבאו לפניו. העלילות הגרועות שהכתימו את הפרקים הקודמים נסגרו בצורה לא רעה, התעלומה העונתית התקדמה יפה, ובסופו של דבר נשארנו עם קליף-האנגר שהשאיר, אותי לפחות, מצומרר ומצפה לפרק הבא.

הפרק התחיל בהבטחתה של מרי-אליס לצופים כי עד סוף הפרק אחת מגיבורותינו תאבד בעל, וכולן יאבדו ידידה. בסוף הפרק נשארנו עם מבחר לא קטן של אופציות לגבי אותו בעל אבוד, אך כבר מהשנייה הראשונה אני חושב שהיה די ברור לכולם מי זה יהיה. לגבי הידידה, למשך מספר דקות במהלך הפרק חששתי שזו תהיה גב' מקלאסקי, אך עם סיומו אני חושש שדי ברור שאיבדנו שכנה אחרת שהיתה איתנו מהפרקים המאוד מוקדמים של הסדרה.

סיפור נקמתו של ויקטור, שהיה בעיניי החלק הגרוע ביותר בפרק, התנהל והסתיים בצורה די שחוקה וצפויה. וכפי שכבר למדנו בעבר מ"באפי", הדרך היחידה להרוג דברים מעצבנים שמסרבים למות (כמו עלילות, למשל) היא ע"י יתד מעץ ישר בלב. אך בהסתכלות על חצי הכוס המלאה, אפשר סוף סוף לשים את הסיפור המרגיז הזה מאחורינו, ולקוות לטוב.

למרות שחציו של קרלוס בסיפור היה גרוע, מאוד אהבתי את הסולחה של אידי וגבריאל בזמן הסופה. הן התחילו בקרב משעשע על מסמכים שמקנים לקרלוס 10 מיליון דולר, אך כשהטורנדו התקרב לשכונה, הן נכנסו למצב הישרדות ועזרו זו לזו להגיע למקום מבטחים.

נהניתי מהחיבור בין ברי לקת'רין במסגרת התעלומה העונתית. הסצנות שלהן נעולות יחד בזמן הסערה היו מעניינות ועשויות טוב. אהבתי את הצורה בה חשפה ברי את בגידתו של אדם בלי לדעת מזה, ועדיין לא נראתה טיפשה בזמן שהיא עושה זאת. אהבתי את התגובה של קת'רין שהיתה מאופקת וסירבה לדבר על זה לפני כולם, ואהבתי את המחווה של ברי, שלקחה לה את היד. יפה מאוד.

ואחרונות חביבות היו לינט וגב' מקלאסקי שבאמת היו מצוינות ביחד בכל סצנה. הכעס שלה על לינט שבאה אליה רק כשהיא צריכה משהו היה כל כך מציאותי ויפה, וגם הנכונות של לינט להקריב למענה בסופו של דבר היתה מאוד נוגעת ללב.

רגעים קטנים גדולים במיוחד:
כמה שלא אהבתי את השחקנית הנוראית שגילמה את הפילגש המשוגעת של אדם משיקגו, לראות אותה מתעופפת עם הסערה היה היסטרי לחלוטין.

קריינות הסיום של מרי-אליס, יחד עם מראות השכונה ההרוסה והמשחק המדהים של פליסיטי הופמן הפכו את הפרק הזה למשהו שיהיה קשה מאוד לשכוח. באמת מצוין.

ציון: 9.