פרק מאכזב, שבו קווי העלילה הגרועים מהפרק הקודם חזרו, ואף הביאו איתם חברים חדשים. בגזרת סוזן ומייק אין כל חדש - מייק מכור לסמים, סוזן שיכורה ולא מיין (מאהבה או מטמטום, עוד לא החלטתי), הוא משקר, היא מאמינה, ולאף אחד לא באמת אכפת. ראוי לציין, עם זאת, שדווקא סוזן אחראית לאחת הסצנות היותר חמודות בפרק, כשהיא מנסה לשדך לג'ולי את הסטודנט לרפואה שהופיע על סף דלתה, בלי לדעת שהוא בעצם הדילר של מייק.

משהו בסיפור של לינט שיוצאת למסע חיפושים אחר אמה לא כל כך הצליח לתפוס אותי. נכון, גם בעונות הראשונות שמענו רבות על הטינה של לינט כלפי אמה, והקישור לריב ביניהן על אביה החורג בפרק האחרון של העונה השלישית היה מעניין, אבל בכל זאת, משהו בפיתרון המתקתק של הסיפור הזה הרגיש מאוד לא אמיתי לא מתאים לדמות של לינט, שבדרך כלל נמצאת על הציר המציאותי. כן אהבתי, בסופו של דבר, את ההבנה שלהן ששלום הבית ביניהן לא יחזיק מעמד אם הן באמת ימשיכו לגור יחד.

אפילו הסיפור של ברי, שבדרך כלל מצליחה להאיר כל פרק, לא כל כך עבד השבוע. אהבתי את הרעיון שאנדרו מרגיש כמו האבטיפוס הלא-מוצלח עם כל דיבורי ההזדמנות השניה של ברי, וזה נכון שברי מעולם לא התייחסה לשינוי המהותי שחל בו במהלך העונה השלישית - אבל השבוע זה נעשה בדרך שפשוט היתה מאוד שטחית. אולי בגלל שהיה צורך לחלק את הזמן בין אנדרו לבין אורסון, שגם הוא נזנח בעקבות התינוק החדש. היה כיף גם לראות את ברי מתחברת שוב לצד המיני שלה (בצורה דומה, אבל קצת פחות טובה, לסצנה שלה ושל רקס בעונה הראשונה).

אבל ההפתעה האמיתית בפרק הזה היתה שמכל הסיפורים, דווקא זה של גבי וקרלוס היה היחידי שעבד לא רע רוב הזמן. גבי היתה משעשעת כהרגלה, אפילו עד כדי כך שהיא הצליחה להסיח את הדעת מכך שמדובר בסיפור די מרגיז ומטופש, אבל טוב היה לראות שויקטור עודנו חי, ושהעניין לא טואטא מתחת לשטיח כפי שהסתמן בפרק הקודם.

תזוזה קלה נרשמה בתעלומה העונתית כש"השערורייה משיקגו" שכל הזמן דיברו עליה סוף סוף עקבה אחרי אדם העירה, והצליחה לשזור בצורה יפה את כל הסודות שנשארו פתוחים, עוד מימי סוף העונה השנייה (אורסון הוא זה שדרס את מייק), ועד לימינו אנו (ההריון המזויף של ברי). כנראה שעוד יהיה מעניין.

רגע קטן גדול במיוחד:
ברי קובעת תור אצל אורסון כי יש לה a cavity that needs filling. מי היה מאמין שלברי יש כזה ראש מלוכלך?

ציון: 6.