המסך המפוצל

הממיר 11/11/07

סופי עונה של רובין הוד וסודות מחדר המיטות, פרקים מוצלחים של הפמליה והחיים זה לא הכל, ותעודת עניות לרשת

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 11-11-2007
18 תגובות
10. "הפמליה" היא כרגע הסדרה הכי מבדרת בטלוויזיה, והפרק של השבוע היה אחד הטובים בעונה הרביעית. כל שלושת קווי העלילה שלו היו מוצלחים: אם זה הסיפור ההזוי של ארי עם המכונית שהחליפו לו ובתוכה היה התסריט של מ' נייט שאמלאן, שהופיע שם בעצמו בתפקיד הזוי ונפלא; או ההסתבכות של ראש עיריית בברלי הילס עם נערה שהיא לא נערה (עם הופעת אורח של סטיבן טובולוסקי, שמופיע גם בעונה השניה של "גיבורים"); או הסיפור של אי שמנסה להודיע להארווי על פירוק השותפות ביניהם, אבל לא ממש מצליח, בגלל התנהגותו המופרעת של הארווי, סיפור שהגיע לשיאו בסוף הפרק, בדיוק כמו שצריך. איזה פרק מצוין.

9. "רובין הוד" סיימה עונה ראשונה מבדרת ומוצלחת. הפרק הקודם היה נהדר גם הוא, עם ההודעה על כך שהמלך עומד לחזור, ההודאה מהרופא, הבגידה הצפויה שלו, ומותה הלא צפוי של מריאן. שמו של הפרק הנוכחי, "רמז: לא", התייחס לא רק לנאום הפתיחה של השריף, אלא גם לעובדות שונות שהתגלו כלא נכונות: מריאן לא באמת מתה (צפוי וקצת מרגיז, האמת), המלך לא באמת מגיע - זו מזימה מתוחכמת נוספת של השריף. פרק סיום מצוין, עם פתיחה מצוינת ("זה יום טוב למות"), עם כמה דקות פחות טובות באמצע, אבל עם סיום נהדר - החתונה שלא התקיימה בין מריאן לגיא ("הימנית עדיפה"), ההצעה של רובין ("האם תקחי אדם זה וסוסו?") וההצלחה של החבורה לנצח שוב את הצבא של השריף ולשחרר את כל ה"טובים". סדרה חמודה מאוד, למרות כמה רגעים שקצת חזרו על עצמם במהלך העונה.

8. גם "סודות מחדר המיטות" סיימה עונה (בריטית, רק שישה פרקים) בפרק מוצלח במיוחד, אם כי חשוב לציין שהרמה של פרק הסיום לא היתה שונה משאר הפרקים שקדמו לו. הסצנה של טים הבורח מהבעלים הכועסים אל תחנת הרכבת, היתה מצוינת, כמו גם כל ההתייחסות להזייה של הלן (איזו שחקנית נהדרת) וההיעלמות של פליקס נאש אחרי שהוא קופץ החוצה וחוזר להכרה. בסך הכל סדרה חמודה מאוד.

7.5. התוכנית השניה של "איפה צדקנו?" שאירחה הפעם את צביקה הדר היתה אפילו מרתקת יותר מהתוכנית הראשונה. לא רק בגלל העיסוק האמיץ בכישלונות של הדר לאורך הקריירה, אלא גם, ואולי בעיקר, בגלל ארז טל, שידע לשאול את השאלות המעניינות ולהוציא מהדר כמה תשובות מאוד מעניינות, גם על "הקומדי סטור", גם על "שמש", גם על "שישי שואו" וגם על "כוכב נולד". מרתק.

7. שלושה פרקים בתוך העונה השישית של "החיים זה לא הכל" ואני מוכרח לציין שאני מופתע לטובה. כבר מפתיחת העונה ראינו שכל הדמויות התגלגלו לאותה טיסה לצרפת, אבל הצורה שבה הביא הגורל את כולם לשם באותה נקודת זמן הצליחה להיות גם משעשעת, גם אמינה (יחסית לסדרה קומית שמבוססת על דמויות הזויות) וגם חכמה. סצנות האימון של גדי ודפנה היו מוצלחות, ואפילו קנובלר הצליח להיות טיפה פחות מעצבן מבדרך כלל. היחידה שלא טובה שם היא הבת של חברתו הנוכחית של גדי, שהיא פשוט שחקנית גרועה. אבל לפחות בינתיים מדובר בעונה מוצלחת, שמשלבת היטב עלילה עונתית, עם כמה דאחקות לא רעות בדרך - בכלל לא דבר פשוט במציאות הטלוויזיונית שלנו.

6. הפרק השני של "משפט וצדק" היה טוב יותר מהקודם, אבל עדיין ברור שהסדרה הזו לא מבריקה במיוחד ואין מה לבכות על ביטולה המהיר. הדבר היחיד שבגללו הסדרה שווה משהו - העובדה שהיא לא משעממת בכלל, בצורה שמזכירה לי את "מחשבות פליליות". הסדרה הזו מהירה, קצבית ולא עוצרת לשנייה. כל הקטעים של "מושבעי הצללים" וההכנה למשפט היו מעולים, למרות כמה שורות קצת יותר מדי בנאליות בתסריט. מהצד הפחות חיובי: הדמויות שטחיות לגמרי, למרות השחקנים המצוינים שמשחקים אותם (ובמיוחד ויקטור גארבר), והקטע האחרון בכל פרק שמראה לנו מה באמת קרה הוא טוב אולי על הנייר, אבל הביצוע מרגיש מיותר ובעיקר לא ברור, וקצת הורס מההנאה של הפרק (ג'וני).



4. "סקרבס". מגמת האכזבה בעונה הזו (למעט יוצאי דופן כמו המחזמר המופלא, כמובן) נמשכת. כן, עדיין יש דגש חזק וראוי על הדמויות, ודרמה טובה וחזקה, אבל העונה הסדרה פשוט פחות מצחיקה. חוץ מזה, כמו שקורה בסדרות רבות שמגיעות לעונות מתקדמות, משהו בשטף של הדיאלוגים ובחיבור של הדמויות מאבד מהטאץ' ומרגיש עייף. הפרק הזה לא היה שונה מקודמיו. פרייבט דנסר (בדיחה נחמדה בפעם הראשונה, אבל פחות בהמשך) הוא לא דמות מעניינת מספיק, והחיבור שלו עם אליוט נראה מלאכותי ומיותר. קרלה לא מצחיקה? באמת? זה קו עלילה? זו אקסיומה, אנשים. לפחות הקטע עם החלפת התמונה של ד"ר קוקס היה חביב, וסחט ממנו נאום ראוי, כמיטב המסורת. וכרגיל, מי שאף פעם לא מאכזב הוא השרת האחד והיחיד. נכון שהקטע שלו עם הדג היה לפעמים הזוי עד כדי מבוכה, אבל ניל פלין כזה גאון קומי, שגם השורות החלשות יותר נשמעות מצחיקות בטירוף. האיש פשוט קורע אותי. הסדרה צריכה לתפוס תאוצה, כי סה"כ יש לדמויות איזשהו קו עלילה כללי מעניין בכל עונה, ובינתיים זה פשוט לא קורה (איתן גשם).

1. תעודת עניות גדולה מוענקת בזאת לרשת, שמקפידה - שבוע שני ברציפות - להוציא את "החיים זה לא הכל" להפסקת פרסומות ארוכה חצי דקה בלבד(!) לפני סיום הפרק. ולא, אירועי "בפרק הבא" שמגיעים מייד אחרי אותה חצי דקה, לא נחשבים כחלק מהפרק. לשם השוואה, ביציאה להפסקת הפרסומות האחרונה ב"משמורת" של קשת, נכתב בפירוש "אחרי הפרסומות - מאירועי הפרק הבא". בדיוק כך צריכה גם רשת לנהוג.


משפט השבוע
"הם רצו ז'וז'ו וקיבלו לפלף", ארז טל מנסה להסביר את כישלון "שישי שואו", "איפה צדקנו?" עם צביקה הדר.


בשולי הממיר
סחטיין ל-yes על ההשקעה בפרומו לשידורים החוזרים של "האנטומיה של גריי". עריכה טובה, מוזיקה מתאימה ואחלה פרומו. שיחקו אותה (ג'וני).

ב"משפט וצדק" התארחה אמנדה סייפרייד, לילי מ"ורוניקה מארס" ושרה מ"אהבה גדולה" (ג'וני).