מעט חששתי לצפות בפרק הזה, כי ידעתי שאין סיכוי שאהנה ממנו כמו משלושת הפרקים האחרונים (של סאגת ארץ הדימיון), אך הופתעתי לגלות כי זה אחד הפרקים הטובים העונה. מאט וטריי שוב בחרו לעשות פרק שלם על משחק מחשב (כמו בעונה הקודמת עם "וורקרפט"), הפעם על "גיבור גיטרה", המשחק שמעליב את האינטליגנציה ואת עולם המוסיקה שבו ילדים מנגנים על כפתורים בצבעים במקום על גיטרה אמיתית, אך בדרך הצליחו היוצרים גם לתקוף את תעשיית המוסיקה שמייצרת "כוכבים" ללא שום כישרון.

סטן וקייל מתמכרים למשחק וכרגיל בעיירה סאות' פארק לוקחים את הכל בהגזמה יתרה, וכך הופכים סטן וקייל לגיבורי גיטרה "אמיתיים", כולל כל הדברים המלווים רוקיסטים - מסיבות סקס, מעריצים, פרידה ואיחוד מרגש. מה שבאמת יפה בפרק הוא שכל אחד יכול לחשוב כי מדובר בסיפור על האמנים החביבים עליו, בין אם אלו פיט וקארל מה"ליברטינז", האחים גאלאגר מ"אואזיס" או כל אמן אחר שהוא אוהב.

קטעים היסטריים במיוחד נרשמו כשסטן מתמכר למשחק "גיבור ההירואין" בו צריך להזריק סמים ולרדוף אחרי דרקון דמיוני, וכאשר השותף החדש של סטן מנגן ללא שימוש במשחק עצמו וקורא לזה "גירסא אקוסטית", כאשר מה שאנחנו שומעים זה רק לחיצה על כפתורים. ציון: 9. כי ארץ הדימיון עדיין טובה יותר.