נתחיל עם השורה התחתונה: זה לא היה פרק האלווין גרוע במיוחד, והיו גם כמה קטעים חביבים ואפילו מצוינים (אליהם נגיע מיד), אבל זה גם לא היה אחד מהגדולים באמת.

הפתיח דווקא היה נהדר, אחד הפתיחים הכי טובים לפרקי "ליל כל הקדושים" - מארג' מתעצבנת על שלל הבאנרים שמכסים את המסך של FOX - נהדר. הסיפור הראשון - "אי.טי, לך הביתה" הכיל כמה קטעים נחמדים, במיוחד לקראת סופו (בארט והחייזר על האופניים, הקרב בסיום), אבל לקח לו יותר מדי זמן "להתניע" וסצנת המקלחת עם הומר היתה די מעצבנת. ציון לסיפור: 6.



"מר וגברת סימפסון" היה הסיפור המוצלח ביותר בפרק, לטעמי. אהבתי את בארט שנמצא בשירותים, את קרבות היריות בבית הסימפסונז, את המעלית למתנקשים, את מילותיו האחרונות של צ'יף וויגאם, ובאופן כללי, את העיצוב של הסיפור ואת האווירה שלו. ציון: 8.

ל"Heck House", בדיוק כמו לסיפור הראשון, לקח קצת זמן להגיע לחלק המעניין שלו, אבל מלבד קטע תמוה אחד (הצגת בית הספר של סקינר), הרי שגם ההתחלה שלו הכילה כמה קטעים משעשעים. הסיום שלו כבר היה בדיוק מה שמצפים מפרק של "ליל כל הקדושים" - כמה אירועים ביזאריים, אנימציה מרהיבה, מתח ואימה משועשעים. חבל שהקטע הזה היה כל כך קצר. אירועים ראויים לציון: שבעת החטאים והמשפט של הומר על הערסל, הופעת האורח הקצת-סתמית של ספיידר-פיג, והסיום עם הירידה ה-3392 על FOX. אף פעם לא נמאס. ציון: 7. ציון כללי לפרק: 7.5 (בזכות הפתיח הנהדר, שהעלה את הממוצע).