איך זה שג'וס ווידון מצליח לגרום לכך שהפרקים שהוא מביים הם הכי מצחיקים? אבל הפרק הזה לא היה רק מצחיק מאוד, הוא גם הצליח לגעת בדמויות, או יותר נכון בדמות אחת מרכזית, ולהאיר אותה באור מעניין. חוץ מזה, הפרק חילץ ג'ון קרזינסקי הופעה אדירה גם במובן הקומי וגם במובן הדרמטי. הוא יכול בשקט לשלוח את הפרק לשופטי ה"אמי". הוא שיחק פשוט מושלם.

הפרק נגע בפער שבין היכולות של ג'ים לבין ההתנהגות שלו בפועל. באמצעות ה"מסע" ההזוי שמייקל ודווייט לוקחים אותו אנחנו מתוודעים בעצם לאינפנטיליות שטבועה בג'ים ובקושי שלו לחמוק ממנה. אז נכון שהוא שימש, לכאורה, כ"קול ההיגיון" לאורך המסע הזה, אבל בסופם של דברים הוא שוב מצא את עצמו באמצע Prank דבילי, בסיטואציה מביכה.

השימוש בקארן - אותה בחורה שהוא שבר את ליבה - היה מבריק, במובן הזה. באמצעותה, הבנו עד כמה שהוא נראה מגוחך. "ולחשוב שהייתי דלוקה אחרי הבחור הזה" זה משפט שאומר הכל. השיא היה בשאלה שלה אליו: "אז מה? אתה עדיין עושה את הדברים האלה?" ובתשובה שלו: "כן, אבל אני מנסה לצאת מזה". לאורך הזוגיות שלהם רמזו לנו שהם לא מתאימים, כי היא - למרות הניסיונות להסוות עצמה כמשתפת פעולה - כן רצינית מטבעה (ולא פלא שהיא הגיעה למשרדה המכובדת שאליה הגיעה). והוא - פשוט לא. כל הסצנה הזו שבה הוא אמר לה בטיפשות רבה שהוא לא הגיע כדי לראות אותה, והצליח לפגוע בה עוד יותר, רק הדגיש את הצד הדבילי באישיות שלו, וזה היה עשוי מצוין.

הסיפור של המסע ההזוי ההוא היה מצחיק מאוד, ובמיוחד בקטעים עם מכשיר הקשר שגרמו לי כמעט להיחנק מרוב צחוק, במיוחד המשפט של מייקל ("תעלה עליה ותחשוב שהיא סטנלי"). השפמים הפורנואיים היו משעשעים, כמו גם הקטע עם הסלולארי. פחות אהבתי את דווייט שמשתין מאחורה, אבל כנראה שזה חלק מהעסק.



גם סיפור המשנה עם מועדון ה-Finer Things היה עשוי היטב. קצת הפריע שכל המועדון הזה "צץ" משום מקום בלי ששמענו עליו מילה בעבר, אבל אפשר לחיות עם זה, גם בגלל ההשקעה בעיצוב של המועדון, ההומור שמסביב (במיוחד המשפט של אוסקר שזה הדבר הכי גיי בחיים שלו חוץ ממשכב הזכר) והכי הכי בזכות התגובות הכל כך אנושיות שהוא גרר מאנשי המשרד - אנדי שמנסה בכל מאודו להתקבל, פיליס שבאה למטבח כדי להכין פופקורן דווקא באמצע הישיבה כי "המיקרוגל השני מריח כמו פופקורן" (מעולה) וכו'.

מה שאהבתי במיוחד זו הדרך שבה הסיפור המשני השתלב עם הסיפור הראשי, כאשר ג'ים מבקש להצטרף למועדון. פאם אומרת לו שהוא לא מתאים כי הוא ינסה להרשים את כולם ע"י בדיחות, וזה כל כך נכון וכל כך מתיישב עם הדמות, ובסצנה האחרונה אפילו קיבלנו לכך הוכחה. וחוץ מזה, היה נחמד לראות את טובי מנצל את ההזדמנות כדי "להיכנס" בג'ים מול עיניה של פאם. הקטע הזה הראה שאפילו פאם (שמשתפת איתו פעולה בקטעים הילדותיים) חושבת שהוא מגזים לפעמים, והגיע הזמן שיתפוס את עצמו.

והכי חשוב - סטנלי לא הולך לשום מקום! כבר חששתי לרגע שניאלץ לחיות בלי הדובי החביב (והמשפט של מייקל על פרסום המודעה בעיתון חנק אותי מצחוק). ציון: 9.