לא אמרתי בשבוע שעבר שחלק ב' של ארץ הדימיון הוא פרק ששווה לחכות לו? אז לא טעיתי. קודם כל, המתיחה של הסיפור לסאגה של שלושה פרקים (לפחות?) מאפשרת, אפילו ב"סאות' פארק" שתמיד ידעה לדחוס עלילות שלמות וקוהרנטיות (כן, לא ממש הגיוניות, אבל קוהרנטיות), לפתח עלילה רצינית ומשמעותית. וחוץ מזה, הפרק המשיך עם רפרנסים תרבותיים ("סטארגייט"), עם קרטמן והמירוץ אחרי ההומו-ארוטיקה, עם הילד שמת ואיננו קני, ועם יצירי הדימיון המרושעים והמפחידים ביותר בעולם כולו - יצורי היער. רק ב"סאות' פארק" משפט כמו "בואו קודם נהרוג אותם ואז נאנוס אותם, ונשתמש בדם לסיכוך" יכול להיאמר ברצינות שכזו ועדיין להיות כל כך, כל כך מצחיק. ציון: 10.
