הסדרה הזאת מדהימה אותי בכל פעם מחדש. בדיוק כשחשבתי שאין יותר פרטים שאנחנו לא יודעים על האירוע שהפך את דקסטר למה שהוא, מגיעה סצנת חלום מדהימה, שמציגה לנו את שלושת האנשים שרצחו את אמו הביולוגית של דקס, מה שמוביל למידע על כך שאחד מהם משוחרר ובחיים, מה שמהר מאוד מוביל לטיול קטן.

וזאת היתה רק ההתחלה. כי אחר כך הגיעה הסצנה המדהימה ביותר של הפרק, כשדקסטר תוקף את הברמן שרצח את אמו, בזעם נוראי, כזה שאני לא זוכר אצל דקסטר (משחק מופלא של מייקל סי הול). ואז, בדיוק כשחשבתי שהוא הולך להרוג מישהו לא בצורה ובטקסיות אליה אנחנו רגילים, הוא מקבל שיחת טלפון מדהימה מליילה - והרוצח ניצל. איזה קו עלילה מרתק, איזה משחק מדהים, איזה יופי. גם דמותה של ליילה מקבלת נופך מרתק, כשהיא עוצרת אותו מ"להשתמש" ולאחר מכן מנחמת אותו בזרועותיה. למחרת היא תספר לו פרט אפל שמצוי בעברה. פשוט כתיבה מבריקה.

יש עוד שלושה דברים ששווה להתעכב עליהם בפרק הזה: 1. כל הסיפור על דמותו של גיבור הקומיקס "המגן האפל", אותה מאמץ דקסטר בטבעיות, שהיה עשוי נהדר. 2. התפתחות עלילתית מרתקת עברה גם על דב, כשהיא מנסה לברר כמה שיותר פרטים על גבריאל, כדי לא להיפגע, ואז עוזבת אותו כי הוא "ניצל אותה", כביכול, כדי לכתוב את סיפורה של "נסיכת הקרח". לרגע חשבתי שזה באמת מה שהיה שם, עד שהתברר שהוא בכלל כותב ספרי ילדים. שוב - כתיבה מבריקה. ו-3. סצנת הסיום של הפרק, שבה דקסטר בודק שאין סימני דם על הסירה שלו, ואז אנחנו מגלים שמצלמת המעקב היתה שם וראתה הכל, מה שיכול להתפתח בצורה מרתקת בפרקים הבאים.

פרק מצוין, אולי הטוב ביותר העונה. ציון: 10.