מכורים, ולא במובן השלילי, יש בשפע. תסתכלו עלינו. אין סיכוי שמישהו מאיתנו יפסיד תוכנית או סדרה שהוא אוהב, או חלילה יפספס את השידורים החוזרים שלה (ראה דוגמת מכורי "סיינפלד" בפעם המאה ואחת). חס וחלילה, חלילה וחס. נוסיף לזה את ההקלטות כשאף אחד לא בבית או את ההסברים האינסופיים דרך הטלפון לאמא איך להקליט בוידיאו... בקיצור, אין צ'אנס. תודה. אבל תארו לכם מה היה קורה אם היו מורידים את התוכנית האהובה עליכם בפתאומיות, בלי כל סיבה. כאילו נגנזה בלי כל התראה. חרב עולם? נעתקה נשמתכם? אה... משהו כזה. ובכן, לשם כך נרתם ברוב טובו ובמלוא הדרו האינטרנט (ולא לדחוף כי יש מספיק לכולם). כי אנשים לא שוכחים, הם מעלים אתרים. או בכמה מקרים נואשים, חותמים על עצומות.

יש אלפי עצומות ומלאן אתרים, שצופים הדוקים במיוחד, שחושבים שהערוץ ששידר עשה את טעות חייו בביטול התוכנית או להיפך, נותנים מקום לזעמם המתפרץ בעולם האינטרנט החופשי. אנשים מעלים עצומות (מדרישות מוגזמות ועד איומים) ואתרים שלמים להעלאת תוכניות נושנות כאלו ואחרות חזרה למרקע, והם מוכנים לעשות זאת בכל מחיר. (אגב, רוב העצומות מגוחכות).

אם חפצה נשמתכם ב"דרדסים", ב"הום און ד'ה אוד'ר סייד", ב"מאטלוק" או סתם בקישקשתא וחבריו הנוסטלגיים אתם מוזמנים להגיע ולדרוש את מבוקשכם. בעצם, למה לא נקים ערוץ שלם עבור(כ)ם ובשביל כל תוכניות השחור-לבן ששודרו בערוץ היחידי לפני כל ה"חיקויים" - את ערוץ הנוסטלגיה? אפילו את לוח המשדרים הכינו כבר.





מתברר שיש גם אנשים שנעזרים באינטרנט למטרות הפוכות, כלומר לשם "העלמת" התוכנית וירידתה מהמרקע. אתר ישראלי (הומוריסטי?) ששואף לבטל את התוכנית הנוסטלגית "סיפורי מוש". למה אתם שואלים? ובכן, מסתבר שמוש, השור האהוב, נוהג להתעלל בחיות הבר שברשותו בחווה, באכזריות נוראה. הגרוע מכל הוא שהדבר נעשה עוד בחסות הטלוויזיה החינוכית. הוכחות ויזואליות בשפע.

אוי-ויי-זמיר.





אתר ישראלי שנותן את חסותו לכל עצומה מכל סוג שהיא. החל מבעלי חיים בייבוא אישי ועד חוקים חדשים שחייבים להמציא למען האזרח הקטן. הלינק מביא כמה דוגמאות טלוויזיונית.