לאחרונה נדמה שכל מה שאנחנו עושים כאן באתר זה להשמיץ את הערוצים השונים, אם זה בלווין, בכבלים הדיגיטלי או ערוץ 1 או 2 שנראה כאילו מתרחקים מהקהל שלהם עם כל יום שעובר.

ניסיתי לשנות את הנימה העוקצנית והביקורתית ולמצוא דברים חיוביים השבוע בערוצי הסרטים השונים, לצערי לא ממש הצלחתי.

ערוץ הסרטים (4), יוצא בשבוע של אקשן נשים, הלוויין מחקה אותו ומציג לנו שבוע המוקדש לסרטים על הטלוויזיה. השיטה הזו של עטיפת מספר סרטים בעלי אותו נושא היא דרך חכמה למחזר את הסרטים בלי להגיד "והנה בפעם החמישים, לב אמיץ", אז פעם יקרינו אותו במסגרת סרטים זוכי אוסקר, פעם יקרינו אותו במסגרת סרטים שחצו את מאה מליון הדולרים הכנסה ופעם בערב המוקדש למל גיבסון.

בתחילת הדרך החבילות הללו נשאו אופי שהביא עמו ניחוח איכותי משהו. רטרוספקטיבה לוודי אלן, סרטיו של קלינט איסטווד, ועוד. כשהכבלים החלו בשיטה הזו הם הקפידו להקרין סרטים חשובים וטובים שיענו על דרישות הקהל אבל גם יוכלו לתת לאוהבי הקולנוע מושג על התפתחותו של אותו שחקן או במאי. אולם עם הזמן, אחרי שמיצו את רוב הרטרוספקטיבות החלו ליצור עטיפות יש מאין וככזאת היא החבילה של השבוע.

"אקשן נשים" של ערוץ 4 לא מציע לנו ולו סרט ראוי אחד!
"קוד סודי נינה" הוא גרסה איומה ונוראית ל"ניקיטה" של לוק בסון, הישמרו לכם.
בשאר השבוע יש סרטים שבחיים לא שמענו עליהם או על השחקנים שמשחקים בהם כמו "המחסלת" או "שעת ההרג", ביום שלישי מוקרן "אי הפיראטים" עם ג`ינה דיויס שעד לא מזמן נחשב לפלופ הגדול בתולדות הקולנוע ולקינוח מקרינים ביום שישי הבא את "גלוריה" הגרסה המשמימה עם שרון סטון שאין לה הצדקה לא אומנותית ולא מסחרית. ואני שואל, מה חטאנו? מה פשענו?

דווקא היום בו מקדיש ערוץ הסרטים יום לסרטי חזרה לבית הספר טומן בחובו כמה פנינים. אף אחד מהסרטים הוא לא גדול וענק אבל בהחלט ניתן לראות את "לסניור באהבה" ו"סיכון מחושב", כאשר הסרט היותר מעניין בקבוצה הוא "קוד רצח 187" שהוא סרט לא שגרתי וכדאי לשים אליו לב, חוץ מזה סמואל ל. ג`קסון גדול כרגיל.

הלוויין מארגן ב- YES 1 שבוע המוקדש לטלוויזיה, שם יש סרטים ראויים יותר, למרות שהם בהקרנות חוזרות ויותר מזה. על "המופע של טרומן" כבר נאמר הכל ואין לי כוח לשבח אותו שוב, "פיתוי קטלני" הוא סרטו המעניין של גאס ואן סנט (ספורו של ויל האנטינג) יחד עם ניקול קידמן וחואקין פיניקס הצעיר, מומלץ. "חידון האשליות" סרט טוב לטעמי שביים רוברט רדפורד ומבוסס על מקרה אמיתי (גם כן מומלץ), אפילו "מחליפים ערוצים", הגרסה חמישית או שישית, והפחות טובה, ל"כותרת ראשית" ראויה להצצה.

אז בערוץ 4 אין מה לראות וב- YES 1 הכל ממוחזר. בסבלי כי רב, פניתי אל עבר הערוצים הנוספים וגיליתי שיש שם כמה פנינים, לא הרבה, וכמעט כולן בשידור חוזר.

אפרופו פנינים רציתי לשאול את מנהלי סינמה 1,2,3 שאלה. מי מתכנן לכם את לוח השידורים? בתור אדם שאוהב קולנוע, וגם קולנוע איכותי, נדהמתי לגלות שבסינמה 1,2,3 מסתתרים פנינים מקסימות, סרטים יפהפיים ואיכותיים שמוקרנים בשעות לא הגיוניות. למשל: "נער הגגות" סרט התבגרות מקסים ביותר משודר בשתיים בצהרים לעומתו "לילה בקזבלנקה" סרט מצחיק של האחים מרקס, משודר בחמש לפנות בוקר ואילו היצירה הנהדרת "הגשר על נהר קוואי" משודר ב- 5 וחצי אחר הצהרים שזו שעה שרובנו תקועים בפקקים הביתה. למה?!

יש מספר סרטים שאני כן ארצה להמליץ עליהם, אבל הפעם אעשה זאת בקצרה.



כן, סרט אימה, שלא זכה ממש להצלחה ושאני כן מתכוון להמליץ עליו. למה? כי הוא אפקטיבי ביותר, לא גדול, לא ענק ומקורי אבל יודע את המלאכה. אין הרבה אפקטים אבל יש הרבה מתח. אני לא רוצה לגלות יותר מידי מהסיפור אבל הוא מתעסק בג`וקים ענקים שמקבלים גנים אנושיים. נכון זה נשמע ממש אדיוטי אבל איך שהוא הצליחו לתת לזה נימה רצינית וכמעט מדעית, חוץ מזה שיש שם את מירה סורבינו שעושה עבודה לא רעה בכלל.
אישית אני מאוד אוהב סרטי אימה, כל סדרת יום שלישי ה- 13, ליל המסכות, סיוט ברחוב אלם, צעקה וכו` הן סדרות שישבתי וראיתי בשקיקה למרות שרוב ההמשכונים לא שווים את השעה וחצי. יש משהו בסרטים זולים ושחקניות עם חזה גדול שצורחות כל הזמן. רוב סרטי האימה המוקרנים בערוצים השונים לא שווים אפילו אזכור. "מימיק" לעומתם מתייחד, אני לא יודע אם זה הצילום המצוין, או המשחק שמפגינים השחקנים שהוא ברמה גבוהה ממה שאנחנו רגילים לה בסרט אימה, אולי התסריט המהודק, לא ממש יודע, מה שאני כן יודע ש"מימיק" הוא סרט מושלם להזמין את החברה, להכין פופקורן, להדליק מזגן ולהגביר את הטלוויזיה, הבנות שבחבורה יפלו ישר אל ידיכם החסונות (ואולי גם חלק מהבנים יעשו את זה).






אהה, האיטלקים, יש להם אוכל נהדר, נשים יפות וסרטים פסטוראליים לחלוטין. השבוע מוקרנים שני סרטים מקסימים ביותר, "הדוור" ו"מוכר החלומות", שניהם איטלקיים, שניהם פואטיים לחלוטין, שניהם מקסימים. כמו שאמרתי בעבר, אני מטורף על קולנוע יפני, האימג`ים בו הם כל כך חזקים שהם נשארים אצלך שנים אחרי ההקרנה. הקולנוע האיטלקי הוא יפה באותה מידה אבל ההשפעה שלו עלי היא הפוכה. מרוב הסרטים האיטלקיים אני יותר רגוע יותר, מאושר יותר, נינוח יותר. אני לא יודע אם זו השפה המתגלגלת שכל כך כיף להקשיב לה או אולי הנופים שחלקם נראים מוכרים ביותר, או המוסיקה המקסימה המלווה את הסרטים הללו. סרטים איטלקיים הא מזון מצוין לנשמה. אני מסוגל לראות סצינות ארוכות של אוטובוסים נוסעים על רקע טוסקנה ולחייך. "הדוור" הוא סרט פואטי במיוחד, מתעסק בשירה מערבב קצת אהבה ולתיבול מכניס את המטבח האיטלקי לעניין והוא עושה זאת בצורה כל כך עדינה ויפה. מומלץ ביותר.
"מוכר החלומות" מתעסק באובססיה והרצון העז להיות מפורסם ולהופיע בקולנוע, סרטו של ג`וספה טורנטורה שעשה את "סינמה פרדיסו" מספר על אדם שעובר בין הכפרים הקטנים ותמורת תשלום מצלם מבחני בד. טורנטורה בדרכו שלו יורד על הוליווד ומראה אותה כיישות קרה וחסרת רגשות בעלת השפעה הרסנית על בנות הכפרים הפשוטות שחיות חיים שלווים אבל חולמות על האוסקר.
"מוכר החלומות" הוא סרט יפה, בעל אמרה די נוקבת וצורת סיפור לא אמריקאית. אולי חלקכם יחשבו שהוא קצת איטי, אבל אני מאוד מאוד ממליץ עליו.







האמת היא שאני לא יודע מה יש לסרט הזה, בגדול יש את כל הסיבות בעולם לשנוא אותו. לא קורה שם כלום, איש מבוגר מאוד נוסע על מכסחת דשא ורוצה לפגוש את אחיו החולה, בזה מסתכם הסרט, שעתיים אנחנו רואים אותו נוסע, ומידי פעם הוא עוצר ומדבר עם אנשים אחרים. קטע האקשן החזק של הסרט הוא כאשר משאית עוברת לידו ומעיפה לאדם המבוגר את הכובע (אל דאגה הוא מצליח להשיב אותו לראשו המקריח). מצד שני כשראיתי את הסרט בקולנוע יצאתי עם תחושת עילוי שכזאת, מעין אושר שאומר לי שהכל אפשרי, יצאתי בהרגשה שביליתי עכשיו שעתיים עם הגורו שלי אבל לא נסעתי עד הודו לפגוש אותו. אני לא יודע איך הסרט עובד, אם בכלל, במסך הטלוויזיה, דיויד לינץ` הוא יוצר ייחודי שסרטים לא עוברים את המסך הקטן, אתה צריך להיות בחושך, מבודד, אך עם קהל מסביב, כדי לקבל את כל הדברים, הניחוחות, הצלילים שלינץ` (שיצר גם את טווין פיקס) מכניס ליצירותיו. כל מה שאני יכול לומר זה שכדאי להתחיל ולראות את ריצ`ארד פארנסוורת המבוגר (שהתאבד כמה חודשים אחרי שיצא הסרט) ולראות אם הוא עובד עליכם, אם כן, תמשיכו וקבלו את ברכתי, אם לא, לפחות ניסיתם.




מילה אחרונה, ראשית סינמה 3 מקרין השבוע, שוב, את מלחמת הכוכבים ורצוי לציין שהלווין יקרין את החלקים האחרים, דהיינו, "האמפריה מכה שנית", "שובו של הג`די" ו"אימת הפנטום", החל מה- 14 בספטמבר, אם מישהו מוכן להסביר לי את אסטרטגיית הקנייה אני אשמח. סדרות של סרטים מפוזרות להם בין הערוצים השונים. קחו עוד דוגמא: הלוויין יקרין את סדרת סרטי מסע בין כוכבים אבל בלי חלקים 4, 5, 6, כי הם נמצאים ברשות הכבלים.