נדמה שאף פעם לא היתה סדרה שנגעה יותר בלב-ליבה של המשפחה האמריקנית מ"הסופרנוס". דיוויד צ'ייס, יוצר הסדרה, מיקם במרכזה של הדרמה משפחה אמריקאית טיפוסית: אב פטריארך דומיננטי, אם מסייעת, עקרת בית במשרה מלאה, ילדה אחת מוצלחת שממנה כולם מצפים לגדולות, וילד קצת בעייתי שצריך תמיד לעזור לו ולהציל אותו מעצמו.

אבל זו לא היתה סתם סדרה על משפחה כמו סדרות אמריקאיות רבות, כמו שזו לא היתה באמת רק סדרה על פשע או גנסטרים, זו היתה אחת הביקורות החזקות ביותר שנשמעו על מוסד המשפחה הגרעינית ההולך ומתפורר, והמשל על המשפחה הגדולה והתומכת, המשפחה אותה לא עוזבים לעולם, משפחת הפשע סופרנו.

אפשר היה למצוא במשפחת הפשע את כל החשודים המיידים למשפחה גדולה ובלתי מתפקדת: הבן הטוב (סילביו, איש סודו של טוני) ילד הסנדביץ' שתמיד חושב שדופקים אותו וזומם נגד הילדים האחרים (פולי); הבן ההומו שסופו הרע ידוע מראש (ויטו); הבן הלא יוצלח והתמים, שעלה לגדולות ומצא את מותו לבסוף ביחד עם כל הגדולים (בובי בקלה); הבן הרע שחוסל באכזריות (ראלפי סיפרטו - אולי אחת הדמויות המשובחות ביותר שיצרה הסדרה) והבן הצעיר, התקווה הגדולה הלבנה של כולם, שמנסה להצליח אבל עושה הרבה שטויות וסמים בדרך (כריסטופר).

על הקונצרט הפילהרמוני למשפחה הענקית, מנצח אב המשפחה טוני סופרנו, שעל פיו יישק דבר. חייליו נאמנים לו, כמו שבני משפחתו שלו מגלים כלפיו נאמנות ללא סייג. כולם יודעים היטב מנין תגיע ארוחתם הבאה, אבל הוא מנגד, עינו תמיד פקוחה, מטרת העל שלו ברורה תמיד לנגד עיניו - לשמור על המשפחה, הקטנה והגדולה כאחת, וכל איום או גורם מפריע יחוסל מיד, לרוב באכזריות ובצורה שתיזכר לדורות הבאים, בכל זאת מדובר באנשים שאלימות היא דרכם הקבועה וחלק בלתי נפרד מסדר יומם.

לאורך הסדרה הקפיד צ'ייס לשמור על ניקיונה היחסי של המשפחה הגרעינית של טוני, אל מול השחיתות והרוע שפשו במשפחה הגדולה.

טוני סופרנו עצמו שומר גם הוא בקנאות אין קץ על משפחתו הקטנה, ענייני פשע לא נדונו בבית (גם מפאת האזנות של ה-FBI כמובן) ואת פילגשיו הרבים ניסה כמה שיותר שלא להכניס פנימה לבית המטופח בניו ג'רסי (קשה שלא לשים לב שבמסע אליו יוצא טוני מדי שבוע בפתיח של הסדרה שלא השתנה לאורך כל העונות, הדרך מניו יורק לג'רסי מסתיימת תמיד בביתו, מבצרו של הגבר).

כרמלה המסורה אמנם יודעת תמיד את המתרחש ובוחשת מדי פעם, אבל לה יש סדר יום משלה. אף חיסול או אי גביית דמי חסות לא יפריעו לה מניסיונה להיות המוצלחת ביותר מבין עקרות הבית בסביבה, לטפח ולדאוג לילדיה, לשמור כסף ליום שחור, ולהתעלם בשיטתיות מבגידותיו הבלתי פוסקות של בעלה.



הילדים עצמם נגעו אך ורק בשוליו של העולם האכזרי שממנו הם ניזונו, ושמימן להם לימודים באוניברסיטאות יוקרתיות, רכבים יקרים ואין ספור צעצועים קטנים וגדולים. כל אחד מהם הציץ ונפגע: מדו ניהלה רומן טרגי עם יורש העצר של משפחת אפריל ג'קי, וחזרה מיד לאחריו לחיקה החמים של המשפחה, מקפידה גם בסוף לבחור לעצמה גבר שהוא אמנם נצר למשפחה המורחבת, אבל מרוחק מעסקי הפשע. איי ג'יי, שגדל והתעצב יחד עם הסדרה, התפרק אל מול כל גילוי של אלימות, שרק חשף את אופיו החלש והמפונק, ושלח אותו הישר אל ספת הפסיכולוג התורן בפניו הוא חושף את התיאוריות שלו כנגד הסבל העולמי.

הניקיון הזה לכאורה, מסתיים מחוץ לביתו של טוני. במשפחתו הגדולה שררו לכל אורך הסדרה מאבקים ותככים, אנשים הורמו והורדו מכס המלכות, צורפו ונפרדו מהמשפחה (לרוב בצורה טרגית) וטוני עצמו? לכל מי שצפה בסדרה לכל אורכה, היה ברור שהאיש אף פעם לא מרוצה מהתפקוד של אנשיו. נכון, הם צוחקים ביחד, מספרים בדיחות תוך כדי צפייה בבחורות במועדון החשפנות שלהם, מהמרים, מחסלים, ובעיקר יושבים ואוכלים, אבל מעמדו של איש מהם אינו בטוח. טוני סופרנו צופה בכולם, ולא מהסס להסיר מדרכו את כל מי שסר חינו. הוא עצמו היה מעורב בחיסולם של שני בני משפחה דומיננטיים, והיה צורך מצדו באיפוק רב מאוד, שלא לחסל חבר נוסף (כל זאת בפרק נוסטלגי ויפה בתחילת העונה השישית, במהלכו בורחים טוני ופולי מג'רסי, ויוצאים לכמה תחנות מעברם, רק כדי לגלות שהעולם סביבם השתנה והם עדיין תקועים בעבר). מבטיו הקשים והבוחנים במשפחתו, מעבירים לנו לעתים קרובות תחושה קשה של אכזבה - לא לילדים האלה פילל האב.

אולם על אף ההפרדה שכביכול מנסה הגבר לשמור בין משפחתו שלו לבין המשפחה שהיא גם העבודה, מיטשטשים הגבולות פעם אחר פעם אל מול עיניו של הצופה. מאבקים אישיים על בכורה ופיקוד הופכים לגילויי אלימות ולחיסולים, אחים נפגעים, אמהות נעלבות ונוקמות, דודים שחשים שהזיזו אותם מתפקידם, כל אלה לא יהססו לנקוט באמצעים אלימים ולערב את המשפחה כולה, על מנת להשיג את שלהם. אתם חושבים שזו המשפחה שלכם, רומז לנו צ'ייס, אבל שתדעו שאצל האנשים האלה, ריב על המכונית יכול להסתיים בחיסול מר ולא בויכוח גרידא מסביב לשולחן ארוחת הערב.

ומה קורה בסוף? המשפחה הגדולה הולכת ומצטמצמת, אלימות בלתי פוסקת גובה את מחירה הנדרש ומדללת את השורות ולנוכח כל זאת, אין זה מפתיע שאת סיפורו בוחר צ'ייס לסיים שוב ברמת המיקרו, במשפחה הקטנה של טוני. מה באמת יהיה בסופה של המשפחה ששרדה את כל המהומות והסערות שסביבה? כנראה לעולם לא נדע. אבל גם אם התממש הסיוט הגדול ביותר של הצופים והאיש ו/או משפחתו חוסלו, הם סיימו את חייהם ביחד, כמו שהתחילו אותם. הם החזיקו מעמד אל מול הכל. בסוף היום, רומז לנו צ'ייס בדרכו הייחודית, המשפחה היא החשובה ביותר. סביב שולחן הדיינר או שולחן האוכל שם מתחיל ומסיים האדם את חייו, שם גם התחילה "הסופרנוס", ושם היא גם מסתיימת, סביב השולחן, בשגרה של המשפחה שתמיד סביבך, ושבסוף היום, תעשה את הכל כדי לשמור עליה מלוכדת וחזקה.


חזרה אל הספיישל