שרקרקים מחשבים את קיצם לאחור, אוחזים בללייקה, מגהץ וסניץ', ומחפשים ארונית-הזייה כדי להכניסה אל הז'רגון, ואז מטלטלים אותה חזק ומשליכים אל האוקיינוס. כך נמלטים הם מהמזגן המרכזי שמאיים לצלות את עורם, לקרקף אותם, להפנט אותם. אך אויה! אפרסמון חוצפן גנב את המפתחות של הצוללת.





כמה טוב שהסיפורים שהגיעו אל המערכת היו טובים יותר. צוות מיומן של חמישה שופטים העניק ציונים לכל הסיפורים שהגיעו, והחליט אם לתת בונוס לשימוש בצמדי המילים "אפרסמון-חוצפן" ו"ארונית-הזייה". בונוס ניתן גם למי ששילב את כל 15 המילים בסיפור שלו. 15 הזוכים מקבלים כרטיס זוגי ל"עולמות 2007" על פי בחירתם (ויקבלו על כך הודעה בדואר אלקטרוני במהלך היום).

הנה חמשת הסיפורים שהגיעו למקומות 15-11 (לפי סדר הגעתם):





כשהוקמה הקומונה וחולקו המפתחות לכל היצורים חשבנו שזאת תהיה אידיליה: חברה שבה ערפדים, חוצנים, עלפים ואחרים חיים בשוויון. היו לנו ז'רגון משלנו, מזגן מרכזי, ארונית-הזיה בשימוש חופשי, ובכל ערב, אחרי שכולם יצאו מארונית ההזיה באישונים מורחבים ובמצברוח טוב, היינו יושבים ומנגנים בבללייקה. אך אויה! אפרסמון-חוצפן עשה לו מנהג לטלטל את חברי הקומונה, ובתגובה החל הסניץ' לקרקף חברים בשנתם, שרקרק ניסה להפנט את כולם בעיניו העמוקות כאוקיינוס, כולם נכנסו לכולם מתחת לעור, ולבסוף נאלצנו להיפרד. כשחילקנו בינינו את הרכוש קיוויתי שאקבל את ארונית ההזיה, אבל כרגיל, כל דאלים גבר, ואני קיבלתי רק את המגהץ.
(טארה)





אני ממש שונא לעבוד כאן. למעשה אני כל כך שונא לעבוד כאן, עד שהייתי מעדיף לשיר בלליקה בזמן שאני מקרקף את עצמי למוות. תחנת החלל הזו היא כמו אוקיינוס מגוהץ של פיח שחור. מזל שגם נינמן הוצב כאן. נינמן כמו כל ארבטרוסי טיפוסי הוא יצור שמנמן עם עור מדולדל שצבעו מזכיר לי יותר מכל אפרסמון חוצפן. מאז שהגזע שלהם הושמד כמעט כולו על ידי הבילדנים, המעטים ששרדו פוזרו בתחנות החלל והתגלו כיעילים ביותר. כעת הוא מעיר אותי מהשינה, מטלטל את מפתחות התחנה מולי בפראות, וצועק כאילו מהופנט, אויה! הבילדנים תוקפים! בז'רגון שלנו, משמעות הדבר - מוות ודאי.
(איש המראה)





השרקרק הוציא את המפתחות מכיסו, פתח את הדלת, הפעיל את המזגן המרכזי וכשל אל הספה. זה היה יום מעייף. השרקרק שלנו, ששמו היה סניץ', היה פקח פנטזיה. בכל יום עבר על סיפורי פנטזיה ואישר או דחה את הדמויות שבהם. בדרך-כלל זה היה נחמד; אבל היום נאלץ לקרוא פסקאות ארוכות על מגהץ שחצה את האוקיינוס בתוך ארונית-הזיה. אויה! והגרוע מכול היה שהסופר השתמש בשם העט "אפרסמון-חוצפן"! לא היה סיכוי שהספר יימכר! וכשסניץ' ניסה להסביר לו את המצב, הכותב איים לפשוט את עורו ולקרקף אותו. הוא נאנח. אולי מעכשיו יחליט להפנט את הסופרים, כדי שיכתבו דמויות נורמליות. כך הכול יהיה קל יותר.
(ברית)





בממלכה רחוקה מעבר לאוקיינוס הסגול חי לו בשלווה עם הז'רגון. בראש הממלכה מלך ברוב הוד והדר שרקרק מיוחד. מספרים שבעבר היו לממלכה אויבים שנהגו לטלטל את הבללייקה עליה חיו הז'רגונים, על מנת להציל את עמו קרא השרקרק לסגנו האפרסמון ושלחו למסע נקם לקרקף את אויביהם ולהסיר מהם את כל העור בעזרת מגהץ. האפרסמון החוצפן נהג לתפוס את משתפי הפעולה, להכניסם לארונית הזיה עד שנשמעו זעקות "אויה!" ואז בסניץ' אחד היה פותח את דלתות הארונית עם המפתחות המיוחדים וברוב חוצפתו נהג להפנט אותם שיחשבו שהם מזגן מרכזי.
(לירון)





אני מגהץ, כלומר זהו תפקידי, אין לשכמותי ז'רגון מיוחד, כולם יודעים מה אני עושה וזה לא מסובך, מכניס את הסניץ' לארונית הזיה ואם נשמעות זעקות "אויה!" כנראה גיהצתי את העור יותר מדי, פשוט. מנהל העבודה שלי הוא שרקרק אמיתי, עם בללייקה והכל, רוב הזמן הוא מתנהג כמו אפרסמון חוצפן שמנסה להפנט אותי לגהץ כפול, לפעמים פשוט בא לי לטלטל אותו לצד השני של האוקיינוס, שהאלים יעזרו לי, אם עוד פעם אחת הוא מנסה לקרקף אותי אני אנעל אותו בארונית הזיה ואזרוק את המפתחות למזגן המרכזי!
(לירון, פעם שניה)



מקום עשירי:
זה תמיד נגמר אותו דבר - הם מתחילים לטלטל אותי, ואז לאט לאט העור שלי נקרע ונשפך ממנו אוקיינוס של מפתחות. ההתחלה זה מה ששונה כל פעם. פעם אני שרקרק, אבוד בתוך תעלות המיזוג של מזגן מרכזי, ופעם אחרת אני סניץ', בורח מחבורה של מגהצים מעופפים, רכובים על מטאטאים. לא משנה מה קרה הפעם, כרגע שאני מתעורר במעבדה, כל מה שאני יכול לחשוב עליו זה "חייב לקרקף מישהו." זה חזק ממני. זו השיטה שלהם להפנט אותי. היום זה קרה שוב, אבל משהו השתנה. יש איזה שם שתקוע לי בראש, שאין לי מושג מה לעשות איתו. מי זאת לעזאזל שרה קונור?
(ג'ק סלייטר)





מקום תשיעי:
בצעירותי הורי נעלו אותי בארונית הזיה. הדברים המוזרים בהם נתקלתי יכלו לטלטל אוקיינוס שלם! באחת הפעמים הזיתי אפרסמון חוצפן שניסה להפנט שרקרק לחשוב שהוא סניץ', השרקרק המסכן התעופף לו בהיסטריה עד שמצא עצמו תקוע במזגן המרכזי, כשניסיתי לחלצו משם הוא נבהל והחל לדבר בז'רגון לא מוכר. בפעם אחרת ניסיתי לקרקף את העור מגברת בללייקה בעזרת מגהץ. אויה! אני צריכה להפסיק לשתות דברים רק כי כתוב עליהם "שתי אותי". רגע, יש לכם במקרה את המפתחות של הארונית? שמישהו יוציא אותי מפה כבר.
(לירון, פעם שלישית)





מקום שמיני:
שלום, קוראים.
כאן ז'רגון הדרקון (כן, אני צרפתי).
התכוונתי לספר לכם על ארונית-הזייה,
אך אבוי ואויה! הארונית נגנבה.
אני חושד במגהץ, הוא טיפוס חלקלק
והבללייקה מספרת שהוא בכלל שרקרק.
הוא לא גנב לבדו,
לא כך הדבר
לעזרתו בא הסניץ' ואמר:
"צריך לפרוץ את הדלת, יש את המספר של הפריטי?"
אך המגהץ השיב:
"זה בסדר, את עונה 1 כבר ראיתי".
ובעודם מדברים על פרק 1.22
בא אפרסמון-חוצפן, והזה פעמיים.
ראשית חשב שהארונית היא האוקיינוס השקט
ושנית טען שהמזגן המרכזי משתוקק לבגט.
אולי בגלל שהמזגן מקולקל?
אולי בגלל שלתוך האוקיינוס נפל?
ואיך נפל לתוך אוקיינוס שבכלל לא שם?
זה היופי בארונית-הזייה מתוחכם.
(ofer j. simpson)





מקום שביעי:
יושבת פה ומביטה בו מולי, האקס המיתולוגי שלי, האפרסמון החוצפן הירקרק (שלמען האמת מזכיר קצת שרקרק). הוא נוהג כאילו כלום לא קרה, מטלטל את הבללייקה ומזמר את שיר העם הנודע: "אויה! לו רק הייתי מגהץ, יפה ונוצץ, פנננה-נה, ווהו, הייתם קהל נהדר, לכו להפנט את עצמכם בשירותים!". אוח, אני אומרת לכם, הייתי מהפנטת אותו כדי שיקרקף לעצמו את העור ויינעל בארונית הזיה, יזרוק את המפתח לאוקיינוס ויעזוב אותי כבר במנוחה, מה לא הייתי נותנת בשביל זה, אפילו את המזגן המרכזי הייתי נותנת. נו מילא, לא היה סיכוי שזה יעבוד בינינו, הרי אפרסמונים מאנטרקטיקה, סניצ'יות מהוגוורת'.
(לירון, פעם רביעית)





מקום שישי:
בז'רגון המקצועי, קוראים לזה "ארונית הזייה". לאף אחד אין מושג מאיפה הגיע השם. שמעתי פעם משהו על לטלטל מפתחות מול פרות ים. בכל מקרה, זו התחושה הזו מתחת לעור, שאתה מנסה לצאת מאוקיינוס בזמן שמגהץ לוחץ עליך מלמעלה. זה מוזר שיש ז'רגון מקצועי לבעיות פסיכולוגיות של אנדרואידים, כשבכל היקום יש בערך שלושה כמונו, אבל אחרי שהאח שלי, לור, החליט שמעכשיו הוא אנדרואידית בשם בללייקה, ד"ר סונג הבין שזה או זה, או להפוך אותו למזגן מרכזי. הדרך הסטנדרטית לטיפול היא להפנט את מושא הפסיכוזה. זה מוציא אותם מהמצב מיידית. עכשיו רק נותרה השאלה של איך מהפנטים אנדרואיד.
(דאטה)





מקום חמישי:
או-יה היא בחורה רגילה. באמת. פותחת את היום בכעס על המזגן המרכזי ששוב התקלקל, מבלה את הנסיעה לעבודה בהרהורים על האוקיינוס, ונזכרת להוציא את המפתחות מכיס מעיל העור רק כשהיא עומדת, חסרת אונים, מול דלת המשרד. או-יה לא מבינה למה צוחקים עליה. הם משתמשים בשמות גנאי שלא מופיעים בז'רגון שלה: חייזרית, עוף מוזר. חיפוש המילה "עוף" במאגר הנתונים העלה לאו-יה תמונה של שרקרק. או-יה לא חושבת שהיא שרקרק. נכון, ידיה הן זוג מגהצים, אצבעותיה מורכבות מסניצ'ים ובטנה משולשת כבללייקה. אז? האם ראשה הכתום הוא סיבה מספקת לכך שהדקלום "אפרסמון-חוצפן-הלך-לגן" ליווה אותה במשך כל ילדותה? בני אדם הם בהחלט גזע מרושע.
(Saffron)





מקום רביעי:
תודה שחזרתם אלינו לחדשות הספורט הבין גלקטים, איתי באולפן פרשננו אוריון קופמן. אוריון תגובתך למה שקורה בהתאחדות לכדורגל בין גלקטי?
כולנו שמענו מה עשו השחקנים עם מגהץ, בללייקה ונערות הליווי מסניץ' פריים לפני המשחק האחרון.
תעשה לי טובה, מה שקורה בהתאחדות זה רק קצה הקרחון, צריך לזרוק אותם לאוקינוס ולהחזיר את המפתחות.
מה עם האדון גוגו גלעיני נשיא כוכב הפירות והשרקרקים, האפרסמון החוצפן הזה מתח ביקורת שלא משתפים שחקנים מהכוכב שלו בליגה הבכירה, אדון גלעיני בא תראה לי פרי עם רגליים שמסוגל לטלטל כדור מבלי שיבעטו בו בטעות!
אויה! מרוב תלונות נקרע לי עור התוף ולי יש 5 אוזניים.
(Shlamko JR)





מקום שלישי:
הצליל של המפתחות שמטלטלות לפני המנעול, השריקה של השרקרק מחוץ לחלון, הקול של האוקיינוס מעבר לרחוב, נגינת הבללייקה מבית השכן, המגהץ היוצר צליל בעודו מאדה מים מבגד, המזגן המרכזי נדלק. צלילים אלו כל בן אדם יכול היה לשמוע אם רק היה מנסה, אבל מעל כולם ישנו קול הדופק של הלב. הוא מהפנט אותי ביופיו. אני לא מאמין כיצד אפילו אני כשהייתי אדם לא שמעתי אותו. אני יוצא מהצללים ומעל צעקתה של סמנתה סניץ' אני שומע את הדופק מתחזק. בעוד אני נועץ את שיני בעור שלה אני מתעצב, עוד לב פועם עומד להפסיק רק בכדי שאני אוכל להרגיש אותו מקרוב.
(nick)





מקום שני:
הרחק הרחק מעבר לאוקיינוס על יד המזגן המרכזי יש ארונית-הזיה ובה אפרסמון שאסור לגעת בו. צריך למצוא את צרור המפתחות, לטלטל אותו ולהגיד בז'רגון של קוסמים: סניץ' סניץ'. כשהארונית נפתחת צריך להיזהר, היא מסוגלת להפנט, ואומרים שמי שלא נזהר מקורקף, זה בטח לא בריא לעור. מי שמצליח זוכה להגשים שלוש משאלות הזויות. השרקרק ביקש שתיים: ששירתו תהא יפה כנגינת בללייקה ושהוא יהיה חזק מספיק להרים מגהץ ברגליו, אך אויה, מרוב שהוא נזהר שלא להתהפנט הוא נגע בטעות בפרי האסור, דממה דקה, ואז יצאה בת קול מחלל הארונית ואמרה - מי שמך לגעת באפרסמון-חוצפן! עוף מפה מהר, והשרקרק עף.
(אורלי)





ובמקום הראשון:
יום ראשון וכבר אני מרוגזת. שיעור ראשון: כיצד להפנט שוטר. שיעור שני: כיצד לקרקף פקיד מס. שיעור שלישי: תעופה (במקום מטאטא יש להביא שני מגהצים). שיעור רביעי: נגינה על בללייקה. אם זה לא מספיק בהפסקה מישהו זרק לי סניץ' לתוך השיער ובמקום השירותים נכנסתי בטעות לארונית-הזייה. אחרי בילוי של שעה באוקיינוס מלא שרקרקים הצלחתי לבסוף לצאת. כמובן שהפסדתי את שיעור הז'רגון המכשפי ומחר אני בטח לא אבין מה כולם אומרים. והסוף היה הכי נוראי - שיעור אחרון, חקלאות, גוזמים ענפים של עצי האפרסמון-חוצפן. חוצפן?!? יותר כמו מרושע! בחיים שלי לא קיללו אותי ככה. זה חרא להיות מכשפה בישראל.
(nick, פעם שניה)





תודה רבה לכל המשתתפים, חג שמח!