10. נדרש עיבוד אמריקאי לטלנובלה מתוחכמת כדי ליצור את החיבור הרגשי הכי גדול שהיה לי לסדרה חדשה השנה. זה נקרא "בטי המכוערת" כדי להדגיש עד כמה היא לא, עד כמה היא מקסימה ומלבבת ועד כמה הסובבים שטחיים. לא ראיתי אף גרסה אחרת, אבל במקרה האמריקאי הם עשו זאת במחי פיילוט מוצלח-במיוחד אחד. פה ושם יש את האלמנטים הטלנובלים המתבקשים, אבל זה לגמרי בסדר כי בסופו של דבר מדובר באגדה מודרנית למבוגרים. לא הפוך על הפוך מתחכם כמו "טלנובלה בע"מ" או "האו-סי", אלא פשוט שלושת רבעי שעה של שרביט עם נצנצים ולכלוכית שאתה יכול לסמוך על זה שבסוף יהיה לה טוב. ואם זה לא מספיק, הכל מתרחש בניו יורק. מה עוד יכול הבנאדם לבקש? (yaddo, פורסם לראשונה בתנועת הצופים 3/10/06)

ואחרי צפייה גם בפרק השני, אני חייב לציין שגם אני מצטרף למתלהבים: מדובר בעיבוד חמוד להפליא לסיפור שלכולנו (או לפחות לרובנו) כבר נשבר ממנו. והעובדה שבכל זאת כיף לי לצפות בזה, אומרת המון. מלבד אמריקה פררה המקסימה, אפשר להגיד שהתאהבתי בשלוש דמויות נוספות: כריסטינה שעובדת ב"ארון", מארק ששייך לדמויות ה"רעות" בסדרה, אבל עושה זאת בצורה נהדרת, וג'סטין, האחיין של בטי שהספיקה לי בדיוק סצנה אחת בהשתתפותו כדי להתלהב מהדינמיקה שלו עם שאר הדמויות בסדרה (ובעיקר עם בטי). לא יודע אם זה שווה את כל הסופרלטיבים שהורעפו (ועדיין מורעפים) על הסדרה, אבל היא בהחלט סדרה מהנה עד מאוד לצפייה.

עוד 10. צמד פרקי סיום העונה (טוב, נו, "חצי עונה") של "הפמליה" ששודרו השבוע ברצף היו פשוט מעולים - כל אחד מהם בפני עצמו. בראשון, קיבלנו שלושה קווי עלילה, שכל אחד מהם היה עשוי נהדר - הטיול בכל רחבי העיר כדי למצוא את הנעליים המיוחדות לטרטל והעובדה שווינס מוכן לעשות הכל כדי שהוא יקבל את הנעליים; היום הראשון לצילומי הפיילוט של דרמה והפאניקה אליה הוא נכנס (כמו גם הצורה המשעשעת שבה הוא מנסה להוציא את עצמו ממנה); וכמובן הפגישות עם האולפנים השונים בניסיון למכור את הסרט של בוב, שיחד עם השארתו של בוב מחוץ לעניינים יצרו את המהלך הדרמטי ביותר של הפרק - בוב שמוכר את התסריט לאלן מהאחים וורנר ודופק לארי את התוכניות. הפרק העוקב שווה את הציון 10 בפני עצמו, בזכות ארי המחקה את אי כדי לבטל לו פגישה אצל סוכן אחר, שלל הפגישות אצל הסוכנויות האחרות שמנסות לשווק את וינס כמותג, כהכנה אל הרגע העצוב - אם כי צפוי - מכולם: ארי מנסה להשאיר אצלו את וינס ועושה לו בדיוק את אותה מצגת שהוא מקבל אצל הסוכנויות האחרות. "אם רק היית אומר שאתה מצטער, היינו נשארים", מטיח לו אי את האמת בפרצוף, ומשאיר את ארי מתוסכל ומהורהר מאחור. וכן, גם הפעם המשחק המושלם של ג'רמי פיבן הוא אחד הדברים החשובים ביותר בעובדה שצמד הפרקים הללו כל כך מוצלח.



ועוד 10, אחרון להפעם. אחרי פרק שגרם לי לחשוב שאולי הקדמתי להתלהב יותר מדי מ"מסודרים", הסדרה הפתיעה עם פרק שלישי מוצלח במיוחד, עם כתיבה מהסוג אליו הייתי מצפה מכל סיטקום מוצלח. קווי העלילה שמתפצלים ואז נפגשים ברגעים המסיימים של הפרק, דמויות משנה מוצלחות וכמה בדיחות מוצלחות במיוחד באמצע הפרק ("מה אתה מפגר?! אה, סליחה... מיוחד") העלו לי חיוך ענק על הפנים (BS).

9. "העשב של השכן". והפעם, בזכות שיין המלך, שלא מתבייש לספר, כשסיליה באה לדבר בפני הילדים בבית הספר, שהיא מסתובבת שיכורה בביתו, ואף מסית את שאר חבריו לכיתה עם קריאות ה"מדינת משטרה" ו"את משתמשת בסמים!" שלו. בגזרה אחרת היה מרגש לראות את העימות של הליה עם קונראד, וקצת עצוב לשמוע ש"נושא הליה יטופל".

8. "רחוב ללא מוצא" הסתיימה השבוע בפרק חזק ומעורר מחשבה. אלימות במשפחה היא אף פעם לא נושא קל, והצורה בה טיפלו בעניין, כשהציגו את הבעל כחלאה אמיתית וטוטאלית, שלמעשה אין כמעט מה לעשות נגדו, היה מטלטל ומרתק. סיום הפרק העצוב שבו האם מתה, ושתי האחיות נוקמות את נקמתה ולמעשה מקיימות את מה שהבטיחו, היה פשוט מצוין. סדרה משובחת עם קונספט מאוד מעניין, שאני לא חושב שיצא לי לראות בעבר בטלוויזיה (לפחות לא בצורה כזאת).

7. "ויוה בלאקפול", סרט ההמשך לסדרה "בלאקפול", שודר השבוע. אחד הדברים שאהבתי בסדרה וניתן היה למצוא גם בסרט ההמשך הוא העובדה שבחלק מהשירים לא מראים את האירועים המדויקים, אלא נותנים לצופה לנחש אותם לבד, ורק לאחר מכן, כשהשיר נגמר, מראים לך אם צדקת או רק היית קרוב - כך למשל בסצנת הפריצה לביתה של הקשישה, כשהשוטרת יוצאת מהמיטה וריפלי בורח מהשוטרים ומחביא את הגביע המזויף בשיחים, מתברר רק בסיום השיר שבזמן הפריצה שלו, הגביע כבר נגנב ע"י מישהו אחר, והשוטרים אכן חיכו בבית למקרה שהפושע ישוב למקום הפשע. הדבר היחיד שהיה חסר בסרט ההמשך היה דיוויד טננט הנהדר, שאת עבודתו המצוינת אנחנו ממשיכים לראות ב"דוקטור הו".



6. אנחנו נשארים אצל הבריטים. "מתבגרים" עלתה השבוע ב-Xtra HOT. פרק הפתיחה היה סביר, לא יותר מזה. היו בו כמה בדיחות מוצלחות, וזהו, פחות או יותר. אפשר להגיד על "מתבגרים" שהיא מזכירה קצת סיטקומים אמריקאיים מהדור הישן, וזו לא מחמאה גדולה במיוחד. אבל אם רוצים להעביר חצי שעה חביבה, בהחלט אפשר.

5. ככלל, היתה תוכנית פורים של "ארץ נהדרת" בינונית להפליא. כי לצד הפאנלים המוצלחים באולפן (קופמן היה פשוט ענק הפעם), היו שני המערכונים המצולמים גרועים להחריד, ובכל זאת - שני דברים חשוב לציין: האחד הוא הראפ של השר מג'דלה (אסי כהן המבריק), שהיה פשוט היסטרי, והשני היה הקטע לפני הפתיח שבו התחפשו חלק מאנשי "ארץ נהדרת" לעמיתיהם לתוכנית. וכך קיבלנו את אסי כהן עושה את איל קיציס בצורה מבריקה, את קיציס מחקה את מריאנו בתפקיד פנינה רוזנבלום, וכן הלאה. כמה חבל שזה כנראה היה הקטע המוצלח ביותר בתוכנית.

4. לא טעות תרגומית, אבל משהו ששווה להתעכב עליו: ב"רחוב ללא מוצא", דיברו על "גזר דין מושהה". תקנו אותי אם אני טועה, אבל בעברית אין חיה כזאת, והכוונה היא בעצם ל"מאסר על תנאי", לא?

3. "מסודרים" היא אחלה, באמת, אבל רק הערה אחת קטנה לקשת, אם אפשר: אחרי שמבול הפרומואים לסדרה באמת כבר יצא לי מכל החורים, הדבר האחרון שאני צריך הוא פרומו ל"מסודרים" שמוקרן באמצע "מסודרים". זהו. תפסתם אותי. התיישבתי לראות את הפרק. אתם באמת לא צריכים לגלות לי מה קורה אחרי הפרסומות (BS).

2. אז אחרי ההתלהבות מ"בטי", קשה לי להבין את החלטת השיבוץ של ערוץ 10. ימי שישי ושבת, בשעה 22:15. עזבו את זה שאתם מפספסים את הדתיים. אתם מפספסים גם את כל חובבי "ארץ נהדרת" (וזה המון), את כל חובבי "מועדון לילה" ואת כל חובבי "מסודרים" - שלוש תוכניות מוצלחות במיוחד של קשת. לא חבל?



1. yes הגזימו בטירוף עם פרסום המיתוג החדש של ערוצי הסדרות שלהם. ביום חמישי המילים "ב-4/3 מתחיל עידן חדש" הושתלו בכוח לתוך תיאורי הפרקים ב-EPG, אבל חמור מכך - בסדרות רבות הופיע על המסך מסר "הודעה חשובה! לקריאה לחצו על הכפתור הירוק, לביטול לחצו אחורה". המסר נשאר ולא נעלם עד שהמשתמש לחץ על הכפתור, לשמחת כל המקליטים ששמחו לגלות אותו תקוע בסדרות שלהם לדראון עולם. וכאילו החוצפה הזו לא הספיקה, ביטול הלכלוך על המסך עבד רק לאותה תוכנית, וחזר בכל פעם שחזרת לערוץ. על דברים כאלה צריך לפטר מישהו וגם לקנוס את החברה - לא עושים דברים כאלה, בשום תירוץ שהוא (אסף רזון).

והערה נוספת על אמצעי השיווק המוגזמים של העניין הזה: החל מיום שני שעבר הוחלפו הלוגואים של שני ערוצי הסדרות בלוגו גדול בהרבה שבו נכתב משהו בסגנון "yes stars בעוד חמישה ימים" (הטקסט השתנה עם כל יום שחלף, כמובן). אז בעוד בחלק מהסדרות (אלו שלא משודרות במסך רחב), הלוגו הזה עוד היה נסבל, הרי שבסדרות המסך הרחב, הלוגו כבר הפך להיות בגודל משמעותי בהרבה וממש הפריע לצפייה עצמה. תוסיפו לזה את הבאנר "משודר במסך רחב" שמופיע פעמיים למספר שניות בכל פרק, ותקבלו "לכלוכים" מרגיזים על המסך בגודל בלתי סביר ומקומם.

משהו נוסף, נטול ציון
אנחנו נשארים ב-yes. ביום חמישי האחרון נשברתי והחלטתי להזמין MAX. המחירים הנוכחיים באמת מאוד מפתים, ומבצע השיווק החדש למכשירים החדשים מפתה אפילו יותר. מגניב, נכון? אז זהו, שלא כל כך. כדי להתקין את המכשיר, אני צריך לחכות שיביאו לי אותו באמצעות דואר שליחים, ולאחר מכן אמור להגיע אליי טכנאי של yes להתקנה עצמה. ולמתי נקבע לי הביקור של הטכנאי? "לא לפני תחילת אפריל", הודיעה לי נציגת yes. "אבל אני אנסה להקדים את זה", היא מיהרה להרגיע. כששאלתי למה צריך לחכות כל כך הרבה זמן, סיפרה לי הנציגה (הבאמת נחמדה, אגב. וזמן ההמתנה בטלפון הוא קצר במיוחד) שיש לחץ כבד של מזמיני המכשיר, והם לא עומדים בעומס. אז נכון, יש סיכוי שאני לא אצטרך להמתין חודש, כי תהיה להם אפשרות לחבר אותי לפני זה, ועדיין קשה לי לקבל את התירוצים הללו של "עומס". יצאתם במבצע מפתה - כל הכבוד לכם. באמת. אבל למה אני צריך לחכות למעלה מחודש?

משפט השבוע:
ברלד ב"מסודרים" צריך לעכב את שלמה מלשחק גולף עם קפלינסקי: "אתה לא מכיר אותי, אבל אם תכיר אותי, אתה תצטער שהכרת אותי. אבל כבר הכרת אותי, אז אתה יכול להתחיל להצטער".

ריפלי הולדן, "ויוה בלאקפול": "שקרים הם מה שמפריד אותנו מהבהמות".

בשולי הממיר
ב-"4400" התארח קרטר ג'נקינס, מיילס מ"ממעמקים".

ב"העשב של השכן" התארח סנופ דוג.

בפרק הלפני האחרון של "הפמליה" התארחו (שוב) אדוארד ברנז בתפקיד עצמו ומרטין לנדאו כבוב ריאן, אבל מעבר לזה. היה נדמה לי שאני מזהה שם גם דמות בשם בראד, אבל לא הצלחתי לאתר מהיכן. בדיקה ב-IMDB הפילה לי את האסימון. קוראים לו ג'ק קולמן והוא מתקרב אלינו בצעדי ענק עם ה"גיבורים".

ב"גברים" על עצים" התארחה אבר קרדין ("להתחיל מחדש", "גבירתי הנשיא"), כלייזה, אחותה של מרין.

ב"החיים בלופ" התארח אדם ברודי, סת' כהן, כבנו של ראס.

ב"הף" התארחה אנג'ליקה יוסטון כד"ר לינה מרקובה, המטפלת של מלודי. סאם מק'מארי, מנהל המשמרת או'בויל של דאג ב"מלך השכונה", היה ד"ר הופמן.