10. בשבועות האחרונים היה נדמה לי שמשהו באווירה השמחה ב"מועדון לילה" קצת נפגם, כאילו העסק פחות זורם שם. כל מה שהייתי צריך כדי שההרגשה הזאת תחלוף זה מפגש פסגה בין לימור, שמעון, שוקי ומיץ התפוזים. אין ספק, התוכנית של שישי בערב, עם אורנה בנאי המדהימה ועלמה זק המקסימה החזירה לי את חדוות הצפייה ב"מועדון", שהיה פשוט מענג הפעם - אורנה שעושה חיקוי של שרי רז א-לה עדי אשכנזי עם "מה זה התרבות הזאת?", אורנה עושה את ריקוד לימור המפורסם, האיחוד הנוסף, המינורי יותר, של עלמה זק עם רמי הויברגר (בן זוגה ב"בטיפול"), ובין לבין יציאות נחמדות של אורי גוטליב המלך ("גיל ריבה הוא הבנאדם היחיד בארץ שמשלם מס שפתיים") ושל עפר שכטר (על הסטנד-אפ המתקרב של דוד ויצטום: "זה שידור משולב של קשת ורשת. זה קרש"). עונג שבת של ממש.

9. "רחוב ללא מוצא" ממשיכה להעניק לצופיה פרקים חזקים והשבוע, עם סיפורו של בריאן, המורה הותיק והמוערך שנקלע למצב לא נעים בשל אי הבנה, הצליחה להיות מטלטלת ועוכרת שלווה בצורה מיוחדת. היה די מדהים לראות את ההידרדרות הבלתי נמנעת, החל מהבריחה המבוהלת, דרך הפגישה הלא צפויה ביום ההורים, דרך הבעת התמיכה המלאה של ההנהלה, גילוי הפרטים הנוספים - הלא חשובים לכאורה - מהעבר, הפרסום השלילי וההשעייה המתבקשת - ככה בדיוק נראית טלוויזיה מרתקת ומעוררת מחשבה.

8. סיכום שבוע אחרון של "בנות גילמור" לתקופה הקרובה: את הפרק של יום ראשון, עם ההכנות לחתונה של ליין, אהבתי, להוציא הסיום שלו. כל קטעי ליין / מיסיז קים היו פשוט ענקיים, והוכיחו שוב כמה אמא של ליין שולתת!!!1 - מיסיז קים שמספרת לליין על הדברים האיומים שהיא תצטרך לעשות אחרי החתונה והמשפט הגאוני "אם יהיה לך מזל, כמוני, תצטרכי לעשות את זה רק פעם אחת", הריצה של כולם אל החתונה האמיתית, העייפות המעושה של אמא של ליין ש"הולכת לישון מוקדם ולא תשמע כלום" שהתייחס אל המסיבה שליין רצתה להתחיל. קצת פחות אהבתי את לורליי השיכורה שעלתה לבמה וסיפרה לכולם שהיא לא תתחתן לעולם, ובטח לא בשלושה ביוני, מה שהוביל, מספר פרקים לאחר מכן להתפרצות שלה על לוק, שם עברה מקיצוניות אחת - של לא להגיד כלום ללוק, לתמוך בו, לתת לו מרחב ולהסכים לבקשתו לדחות את החתונה - לקיצוניות שניה, מטורפת, לוחצת ולחוצה. אהבתי את הפרק האחרון, את הקישור היפה של תחילתו לסופו (לורליי הכאילו ישנה שומעת את שגרת יומם של סוקי ושל כריס עם צאצאיהם), את הפרידה הדומעת של רורי מלוגאן. זה לא היה פרק סיום עונה נשגב, אבל הוא בהחלט היה מספק, יפה ועצוב.



7. עונת הבכורה של "החברים של נאור" אולי לא היתה אחידה לגמרי ברמתה, ולצד כמה רגעים קומיים משובחים היו בה גם כמה נפילות קטנות, אבל היא סיימה את העונה בפרק טוב (עם בעיית סאונד נוראית באחת הסצנות - זאת שבכותל. לא הולם), ובסופו אפילו הצלחתי להתרגש, כשנאור עולה לבמה בפעם המי יודע כמה, מהרהר מעט ואז פוצח בסטנד-אפ. גם מה שקרה קודם לכן, החיבור בין דדי על הסוס, נאור על הרכבת, ושלושת האחרים הולכים ברגל - כולם עצובים, היה עשוי יפה. אהבתי גם את תמונות הסטילס מההפקה על כותרות הסיום. בהחלט סיום עונה הולם לסיטקום ראוי בהחלט. אני מחכה לעונה הבאה.

6. "משמרת שלישית" סיימה עונה חמישית עם סוג של מלחמה. כבר ראיתי סופי עונות מוצלחים יותר בסדרה הזאת, ועדיין קיבלנו יופי של קליף-האנגר (וכמה טוב שהעונה השישית נפתחת כבר הערב). מעניין לראות את ההתמודדות של בוסקו עם הצרות שנוחתות עליו אחת אחרי השניה. ככה זה כשאתה אחד השוטרים היותר מוסריים שמוצגים בטלוויזיה. מה שהיה קצת פחות טוב היה כל הסיפור על הפרמדיקית הנלהבת שרק רוצה אקשן ומקבלת אותו בדמות אמו של בוסקו מחוסרת ההכרה, ומחליטה לעשות מה שאסור לה כדי להציל את חייה. זה יפה, אבל כבר ראינו דברים כאלה בסדרה בעבר. ועדיין, "משמרת" היא אחד משיאי השבוע בטלוויזיה שלי, כל שבוע.

5. גילוי נאות: את פרק הפתיחה של "החיים בלופ" שנפתחה השבוע ראיתי לראשונה לפני כשנה וחצי. באותה צפייה ראשונה, מאוד התלהבתי מהסדרה, מהדמויות, מהפסקול הכיפי. מאז, יצא לי לראות את הפרק הראשון הזה לפחות שלוש פעמים (ואחת הפעמים היתה השבוע, בשידור ב-yes), ואני מוכרח להודות שהקסם של הסדרה קצת נעלם במהלך השנה וחצי האחרונות. אולי זה בגלל קומדיות מעולות כמו "משפחה בהפרעה" או "המשרד" ואולי פשוט כי הסדרה עצמה לא מאוד מוצלחת. היא חמודה, נכון, ומאוד קל להזדהות עם הדמות הראשית, והיא בהחלט מהירה, קלילה וחביבה, ובכל זאת, דמותו של האח קל הדעת פתאום נראית לי קצת סתמית, דמותו של הבוס הרגזן - שהיא בהחלט דמות מוצלחת - פתאום מעצבנת אותי, והמוצר הסופי נראה לי לא רע במיוחד, אבל גם לא מאוד מוצלח. אולי צפייה נוספת בפרקים הבאים תחזיר לי את ההתלהבות מהסדרה.

4. עניין קטן של תרגום: רינת זוהר-מנחם תרגמה את פרק סיום העונה של "משמרת שלישית", ושם מזכירים הרבה פעמים את ה-Wake שנעשה לדמות כלשהי. די ברור מבחינת ההקשר של הסצנות הקשורות לאותו wake שהכוונה היא לטקס אשכבה. אז נכון, אחד התרגומים למילה הוא "ליל שימורים", אבל במקרה הנוכחי ממש לא מדובר על זה, אלא על אותו טקס אשכבה שראינו כמעט בכל פרק של "עמוק באדמה".

3. "הף". בגלל רגע מעצבן אחד. אתה הרי יודע שאחיך לא לגמרי בסדר. אתה שומע ממנו שהוא מתנגד לחזור איתך למוסד בו הוא היה מאושפז. אז למה אתה מסובב אליו את הגב ונותן לו לברוח? זה לא הדבר האלמנטרי ביותר שהיית צריך לחשוב עליו? תגידו שזה חוסר תשומת לב של אדם שמדבר עם חבר טוב איתו הוא רב. אני לא מקבל את זה. לא חמש דקות אחרי שהוא הצליח למצוא את אחיו הבעייתי. אה, וגם ההומלס המעצבן חזר. שאר הפרק דווקא לא היה רע במיוחד, אבל חבל לי שאת רוב העלילה מניע אירוע לא מאוד הגיוני.



2. קשת מפקששת. התוכנית של מוצאי שבת ב"מועדון לילה" היתה אמורה להיפתח בשעה 22:00. אז נכון, לוחות השידורים עודכנו בזמן לשעת השידור החדשה 21:45, אלא שבפרומואים, ששודרו עד כעשר דקות לפני פתיחת התוכנית, אומר ארז טל במפורש ש"הערב בעשר". בפועל התוכנית נפתחה קצת לפני 21:42 (כלומר שלוש דקות לפני השעה המעודכנת, 18 דקות לפני מה שאמרו לפני רגע בפרומו). אה, ואם רציתם לבדוק את שעת השידור באתר של קשת, שם בכלל היה כתוב 22:30.

1. אבל השיא השלילי של השבוע שייך לערוץ 1. ביום רביעי לא שודר פרק חדש של "משפחת סימפסון" עקב אירוע חדשותי שהאריך את מהדורת חדשות חצות. אין לי בעיה עקרונית עם דחיית הפרק, אלא שבמקום לשדר את הפרק יום למחרת, שודר הפרק שאמור היה להיות משודר ביום חמישי, כשלמעשה הערוץ דילג על הפרק שנדחה. מתי הוא ישודר? האם הוא ישודר? שאלה מצוינת.

משפט השבוע
זה לא בדיוק משפט, אלא דיאלוג, ובכל זאת - לורליי וליני הפסיכולוגית ב"בנות גילמור":
לורליי: ליני, כפסיכולוגית, תגידי לי, מה דעתך על הסופרנוס?
ליני: למען האמת, אני מתגעגעת לאדריאנה.
לורליי: גם אני!

בשולי הממיר
איזה איחוד מרגש בין HOT ל-yes: אמנם תפקיד קטן, אבל ליפ מ"לגדול בלי בושה" הגיח פתאום בפרק של "רחוב ללא מוצא" להגיד שתיים-שלוש שורות. נחמד.

בפרק סיום העונה של "בנות גילמור" התארחה השחקנית מלורה הארדין, ג'ן מ"המשרד", כליני הפסיכולוגית. גם קלואי מ"24" היתה שם בתפקיד הזוי למדי כטרובדורית.