תזכורת:
1. מדור זה אינו מעודד הורדות. מטרתו לעסוק בתכנים בלבד. דיונים על הורדות / סוגי קבצים / לינקים או כל דבר אחר הקשור בהורדת פרקים מהאינטרנט - יימחקו לאלתר. הדיונים היחידים שיתאפשרו בתגובות הן על איכות הפרקים עצמם.
2.
3. בתמונות לא יופיעו ספוילרים.
4. אזהרות הספוילרים בתגובות חייבות להיעשות בצורה ברורה, תוך ציון הסדרה עליה אתם מעוניינים לדבר ומספר הפרק בו אתם עוסקים. תגובות שמכילות את הסימון (או את המילה) "ספוילר" בלבד - יימחקו לאלתר.

מדור זה עוסק בתכנים ששודרו בארה"ב בין יום שלישי, 16/1/07 ליום שבת, 27/1/07.





סקרבס, עונה 6, פרק 6 (פרק המחזמר. שודר ביום ה', 18/1/07)

מוזיקה!
- הי איתן גשם, מה קורה איש?
- הי גם לך בוסקו, איך אתה מרגיש?
- ראית סקרבס?
- ראיתי סקרבס. ראית סקרבס?
- ראיתי סקרבס. היה גדול, היה ענק, היה מדהים!
- טוב, בסדר. בוא לא נגזים.
- להגיע ל-607, היה צריך רק עוד פרק אחד, אבל לפרק הזה היה צבע... כן הוא היה מספיק מיוחד.
- בין זינה לבאפי זה היה די מוצלאאאח... בוא ונסכם את זה כך:

- השירה היתה מוצלחת, הכתיבה היתה קולחת, ונפלתי על התחת. מרוב צחוק.
- כן הקאסט כולו הפתיע, לזאק בראף אני מריע,
- ורק טרק טיפה הפריע.
- אוי תשתוק.

- ומה תאמר על ד"ר קלסו? אוי איזה כשרון! מי ידע שסטאר מברודווי מסתתר שם בארון?
- וקוקסי התותח, כמו תמיד הוא שוב הפגיז. לקטר תמיד מוכרח, כי D gay אותו מרגיז!
- ומה עם השרת, איך הוא שר במלוא גרון. לזה אני קורא ממש "אופרת סבון"...
- אבל השיר הכי מגניב, והקליט, אבל קצת יאקי, זה הדואט המטופש על איך הכל קשור לקקי.
- תשמע היו שם חרא של תאוריייייים.... ואני יותר אהבתי את אהבת הבחורים.

- כן זה היה קיטש משעשע, אם כי קצת מטריד.
- מעניין מה היתה אומרת על זה דוקטור אליוט ריד.
- הקול שלה כמעט ושבר לי את הואזה.
- כן, היא לא ממש קרובה להיות כמו עפרה חזה.
- ובטח לא כמו זאת ששיחקה את החולה.
- סטפני ד'אברוצו! פשוט גדולה!
- ומה תגיד על טד ומקהלת המדוכאים?
- הם היו כמו תמיד מגניבים ומופלאים.

- גם טרק הפליא, בצעדי ריקוד, אוי הוא היה, כזה חמוד, רק עם אשתו, הוא קצת אבוד. היא מקסיקנית?
- גם היא היתה, ממש טובה, מלאת חמלה, ואהבה, שלא לומר, ממש שווה. פורטוריקנית!
- השיר בסוף, טיפה השביז, כשהם עשו, מחווה לגריז, כי לא הבנתי מה אומרים.
- זה מושגים רפואיים!

אז....
- מחזמר בסקרבס זה מאוד התבקש,
- הם הצליחו לשיר להצחיק ולרגש.
- יצא להם פרק אדיר אך קצר,
- ישר כוח לכל העוסקים בדבר.
- נסיים ונגיד להם כל הכבוד,
- נשארנו כולנו עם טעם של עוד.
- כי לכתוב קצת שירים לסדרה על רופאים,
- זה לא קל כמו לכתוב לתנועת הצופים!

ציון: 10 (איתן גשם ובוסקו).



האנטומיה של גריי, עונה 3, פרק 13 (שודר ביום ה', 25/1/07)
בניגוד לפרק הנוראי של שבוע שעבר (בהמשך), השבוע היה פרק מצוין ב"האנטומיה של גריי". החל מג'ורג' כמכונת סקס ועד המרוץ המשעשע של ארבעת הבכירים לתפקיד הצ'יף. הפרק עסק בנושא של שאיפות, כל אחד והשאיפות שלו, להגיע כמה שיותר רחוק. והם אכן הגיעו רחוק - בהצעת נישואין כפולה, שאני חייב להודות שלא הייתה צפויה. אך מה ששדרג את הפרק מעוד פרק טוב של "האנטומיה" לפרק מצוין היה העיסוק הייחודי בסוגיית האמישים. האמישים לא זכו ליותר מדי התייחסות בטלוויזיה האמריקאית, ואם כבר התייחסו אליהם, אז בתור הלצה או בדיחה קלה. כאן, החולה המרכזית של הפרק הייתה אמישית (לשעבר) והייתה התעסקות מעניינת בדת שלהם, באופן שנעשה נהדר ועם דגש ראוי על הפן הרגשי. עוד דבר נפלא שהתחיל הפרק היה מרפאת החינם. זהו קו עלילה מעניין, שיכול לרענן קצת את הסדרה ולפתח אותה יותר. התפנית (אם כי צפויה) בדמות מקור המימון (שהוא הכסף שהוריש דני דוקט), רק מוסיפה לעניין. אני שואף לעוד כאלו פרקים בסדרה. ציון: 10 (ER).

סמולוויל, עונה 6, פרק 11 (שודר ביום ה', 18/1/07)
"סמולוויל" אף פעם לא הייתה סדרה טובה. לכן, כשאני אומר שהפרק ששודר לפני שבוע הוא ככל הנראה הפרק הכי טוב של הסדרה, צריך להבין שהוא עדיין לא מתקרב לקרסוליהם של פרקים סטנדרטיים בכל סדרה משובחת אחרת. אמנם הוא סובל מהרבה מהרעות החולות של סמולוויל - משחק נוראי וזחוח, סיפור שמסתיים בדקה ה-30, מכשולים שנפתרים בדאוס אקס מכינות אחד אחרי השני ומופרכות כללית של ההתפתחויות העלילתיות - אבל לאנשים כמוני, שנהנים מכל רפרנס ל"עתיד" של הדמויות בפרט ול-DCVerse בכלל, היו בו לא מעט רגעים מענגים. זה התחיל בהופעתם של שלושת הסופר-גיבורים, המשיך בערך שלוש שניות אח"כ כשהבנתי את המשמעות של ה-Justice בשם הפרק ולמשך רוב שאר הפרק, שהיה עמוס בהתייחסויות לעולם המוכר לכל חובבי עולם הקומיקס של DC. אפילו שתי ה-Power Shots של הגיבורים - אותה הליכה איטית ורבת חשיבות לכיוון המצלמה, שלרוב אני סולד ממנה כי היא שיטה מאוד זולה להוציא רגש מהצופים - הגיעו בזמן טוב ולא נראו מגוחכות לגמרי. למרות שזה לא ההרכב המוכר של ה-Justice League (מחסור חמור בבאטמן, קודם כל. ואיפה ה-Martian Manhunter ו-Green Lantern?), טוב לראות שיש איזו התייחסות לעולם שסופרמן חי בו, בניגוד לרשימת הדמויות החד-מימדיות שלרוב חולקות לא יותר משם משותף למקור הקומיקסי שלהן. ציון: 8 (idanyd).

ורוניקה מארס, עונה 3, פרק 10 (שודר ביום ג', 23/1/07)
"ורוניקה" שלנו שבה סוף סוף מחופשה
ובפניה עמדה משימה די קשה,
כי אחרי עלילה שעסקה באנס סדרתי
כל פרק נראה פתאום די שגרתי

ולמרות שהיה כזה, הפרק היה די חמוד
ותענוג היה לראות את לוגן בודד וגלמוד
ולמרות (ואולי בגלל) שהיה שוב ילד רע
הוא קיבל את ורוניקה שלו חזרה

כי שני אלה פשוט אין להם סוף
גורלם נגזר להיות כל הזמן ON ו-OFF
זה בדיוק מה שמבקשים הצופים
זה, ושכל פרק יעסוק ב... קופים(?)

תודו שהרעיון נשמע די אידיוטי
ורוניקה? קופים? מה להם ולזאתי?
כיצד ניתן את העניין בתיק כזה לנמק?
אה, זה ברור! מכניסים לעסק את מק!

פתאום היא צצה לה משום מקום, החנונית המתוקה
שאותה לא ראינו מזה תקופה כה ארוכה
נחמד לראות שאחרי אותה שהות בגולה
התסריטאים סידרו לה "אהבה גדולה"

ובל נחשוב שרצח הדיקן הוזנח
הנה, קית', למשל, מצא רמז משובח
לא, זו אינה ראיה ממשית, לפחות עדיין
אבל היי, לפחות הוא מצא בקבוק יין...

הפרק הצליח גם להפתיע וגם לרגש
ושוב הוכח שאחד בשני לא בהכרח מתנגש
הטוויסט עם הקוף היה ממש עשוי היטב
(ואני לא מאמין שמשפט כזה אני כותב...)

ציון: 7.5 (איתן גשם).

סטודיו 60, עונה 1, פרק 12 (שודר ביום ב', 22/1/07)
פרק לא ממש עמוס באירועים
וקשה לקרוא לו "פרק מדהים"
אך היו בו לא מעט רגעים יפים
(רק חבל שהארייט ומאט כל הזמן נדחפים)

ולא שהיה משעמם בפן הרומנטי
כי דני הוכיח שהוא גבר שרמנטי
נראה שעל ג'ורדן הוא לא מתכוון לוותר
אפילו שהיא הבוס שלו - הוא יעדיף להתפטר

הוא השתמש בעבר ב"חומרים" ממריצים
אבל תראו כמה סלבריטיז עליו ממליצים
אז נכון שהאיש כבר נחשב כמחוק
אבל עם ג'ורדן הוא באמת הביא אותה בשיחוק

ומה נאמר על טום ולוסי והדייט הראשון
סרט, מסעדה - והביתה לישון?
הבה נקווה בשבילם שהתסריט יהי שונה
כי יש פה פוטנציאל לזוג מהנה

אבל את ההצגה שוב גנב ידידנו ג'ק
שהקשר בינו לביני כצופה הולך ומתהדק
כי ג'ק התגלה כדמות מורכבת ועגולה
(אפילו יותר מג'ורדן אחרי עוד זלילה...)

הסצנה שבה פגש את איש העסקים היפני
היתה כתובה גם Smart וגם Funny
ובכלל, זה טוב שג'ק תופס את קדמת הבמה
כי אני לגמרי מאחוריו בכל עניין המלחמה

ורק הסיפור של הרייט ומאט
שוב לא הצליח לעניין באמת
והגיע הזמן שסורקין כבר יפנים
ששני אלה כזוג פשוט לא מעניינים

ההתמקדות צריכה להיות - כעניין שבשגרה
דווקא בזוג שהוא לב ליבה של הסדרה
לא במאט והרייט, כי אם במאט ודני
(אבל לא במובן שאתם חושבים, לא כזה הנני)

ציון: 7.5 (איתן גשם).

גיבורים, עונה 1, פרק 12 (שודר ביום ב', 22/1/07)
"גיבורים" שבה השבוע אל המרקע
אחרי שבועות ארוכים של הפסקה
אך אבוי - במשך כל הזמן שעבר
לדמויות שלנו לא קרה בעצם דבר
(מה, האם הירו את הזמן עצר?)

אבל עכשיו העניינים חזרו לשגרה
וזה לא בהכרח דבר כל כך רע
כי כשהירו נקאמורה בשטח
הצרות מחכות להן בפתח

הירו החליט לבלות את הערב
בניסיון להשיג בכל מחיר את החרב
וכשהירו רוצה משהו, שום דבר לא יעזור
אפילו הזמן אותו לא יוכל לעצור
(ומחסום השפה? גם אותו ניתן לפתור)

ומה נאמר ומה נגיד על אבא בנט
שחשב כנראה שהבת שלו מעצבנת
ולכן החליט למחוק לכולם את הזיכרון
ובגללו זאק שכח שיצא מהארון

אבל לקלייר-בייר הזיכרון צרוב לו במוח
כי הבחור מהאיטי לא אפשר לה כלל לשכוח
והיא מתעדת מחדש את כל מה שאבד
וצריכה את זאק כדי לא להיות לבד

ופיטר המסכן חווה את אותו חלום
מתעורר פתאום, ויוצא בלי להגיד שלום
האם זה אומר שהוא יהיה זה שמת?
כי בכל חלום יש גרעין של אמת

וניקי בכלא, את עצמה היא הסגירה
ואת ג'סיקה עד עכשיו די הסתירה
אבל עכשיו ג'סי צוברת עוצמה
וניקי? היא כבר לא מכירה את עצמה

מה חבל שמוהינדר עדיין מעיק
וגם אם הבחור לא כל כך מזיק
לא יקרה אסון אם יהיה בלתי נראה
במקום ד"ר הו, או מי שהוא לא יהיה

פיטר הצליח בד"ר הו להבחין בנקל
והדוקטור התקשה את זאת לעכל
כל הקטע היה עשוי ממש מגניב
במיוחד הדרך שבה הדוקטור הגיב

בסך הכל הפרק היה בסדר גמור
ולא נפל בו שום פגם חמור
אבל בשבוע הבא תחזרו להפגיז, חברים
כי התרגלנו לקצת יותר מ"גיבורים".

ציון: 7 (איתן גשם).



נמלטים, עונה 2, פרק 14 (שודר ביום ב', 22/1/07)
"נמלטים" ממשיכה לעשות בדיוק מה שהיא עשתה כל הזמן: למתוח, לספק הרבה אקשן, ו... לעשות עוד משהו, שאני רוצה להתייחס אליו בהרחבה הפעם. אז נכון, הפרק היה מצוין. בעיקר מייקל ולינקולן שמקבלים סיוע מקלרמן, ומצליחים לעקוף את כל ההגנות של אנשי הקונספירציה, ולמעשה לחטוף סוף סוף את ההוכחה לחפותו של לינק. נהדר. איזה כיף שזה קרה. חיכיתי כבר שהעסקים יתקדמו בסדרה הזאת, ושהעלילה אשכרה תתקדם לאנשהו. במישורים אחרים אפשר לדבר על העלילות האחרות, שממשיכות לעבוד לא רע (בעיקר הסיפורים של בליק ושל טי-באג. זה של סי-נוט לא ממש התקדם לשומקום, ומה שכבר כן קרה שם היה משעמם), ולספק כמה רגעים טובים של מתח (בעיקר בגזרת בליק האסיר). אבל, וזה אבל ענק, הסדרה הזאת יכולה לקבל את תואר "אלופת מריחות הזמן". כי קצת כמו שב"24" לפעמים אוהבים לעשות, ב"נמלטים" הולכים בכל פעם צעד קדימה, ושלושת אלפים אחורה. והפעם, לקחו את העסק הזה, לטעמי, קצת רחוק מדי. אז לקחתם איתכם את מה-שמו-אחיה-של-הנשיאה, וזה יפה, כי אתם צריכים אותו חי כדי שלא ימות כג'ון דו (שוב, רעיון יפה), אבל אחרי שבמשך קרוב לשלוש שנים, כל מה שהבנאדם רצה זה לצאת מהמקום שבו הוא היה למעשה כלוא, ואחרי שהאור שבקצה המנהרה כבר הפך לממש בוהק, דווקא בשלב הזה של חייו הוא מחליט להתאבד. היה לו אקדח חבוי לכל אורך הדרך ודווקא עכשיו, כשלינקולן כל כך קרוב למטרה, הוא מחליט להתאבד? אין שום היגיון במהלך הזה מצידה של הדמות. זו פשוט הדרך של יוצרי הסדרה להאריך אותה. וכשזה מגיע בצורה כל כך שקופה, וללא שום הצדקה תסריטאית הגיונית, זה הופך את כל ההצלחות הקטנות של הפרק (וכאמור, היו כאלה) לזניחות. ציון: עד הדקה האחרונה של הפרק, סוג של 10. לדקה האחרונה - סוג של 0. ולכן - 5.

בנות גילמור, עונה 7 פרק 11 (שודר ביום ג', 23/1/07)
כש"בנות גילמור" רק התחילה נוצרו הרבה פארודיות עליה, בעיקר על כך שכל הסדרה הבנות מדברות הרבה, הרבה מאד, ובעיקר שטויות. מצער להגיע למסקנה שהמציאות עולה על כל פארודיה. עוד פרק של דיבורים ארוכים חסרי תוכן וחן של הבנות האהובות עלינו. פתאום אני מגלה שכל מה שאני שומע זה באמת "בלה בלה בלה אוי לוק בלה בלה בלה". יש שמועות עקשניות שאלכסיס בלדל (רורי) רוצה לעזוב את הסדרה, ובעקבותיה גם לורן גראהם (לורליי), מה שיביא ככל הנראה לסוף הסדרה. ואני לא חושב כבר שזה נורא במיוחד. אם כבר, כמו שכריסטמס הגיע מאוחר בסטארס הולו, הביטול גם הוא מגיע מאוחר. עם זאת, היה משהו חינני ואף משעשע בפרק - ליין שבהריון, ועצבנית מזה. הדיבורים שלה לפחות משעשעים, ושל אימא שלה אפילו עוד יותר. ציון: 4 (ER).

האנטומיה של גריי, עונה 3, פרק 12 (שודר ביום ה', 18/1/07)
יש פרקים שהם דרמטיים במיוחד. יש פרקים שהם רגשניים במיוחד. שילוב של שניהם עם סיבוב של כפתור העוצמה עד הסוף מוביל לפרק שהיה השבוע ב"האנטומיה של גריי". והתוצאה? מוצר שהתקלקל. זה חודש הסוויפס והכותבים מוציאים את התותח הכבד העכשווי - הבשורה על מותו הבלתי נמנע של אבא ג'ורג'. אובר מלודרמה, אובר מריחה, אובר ניסיון לגרום לנו להתחבר למאורע. אני מחבב את ג'ורג', מחבב אותו למדי, ואיכפת לי שכואב לו, באמת, אבל עד כמה באמת אכפת לי מאבא שלו? אכפת לי עד כדי כך שזה יהיה כזה מרכזי? מבחינתי, זה היה מהלך מאולץ ולא מוצלח של ניסיון לרגש ולהכות על בלוטות הדמעה שלנו. ומה עם אדיסון ומארק והתינוק? עוד לחיצה חסרת בסיס ומיותרת. ואל תתנו לי להתחיל לדבר על אבא של מרדית'. או הילדה שכנגד כל הסיכויים הצליחה סוף סוף לעמוד זקוף על שתי רגליה. ולקינוח, איך אפשר בלי הגילוי הבנאלי של איזי שהיא גם מנתחת וגם מעורבת רגשית. מצטער, יש גבול. פרק ראשון של "האנטומיה של גריי" מזה זמן רב שהרגשתי צורך לעיתים תכופות לברר עוד כמה זמן נשאר לפרק. ציון: 3.5 (ER).