המסך המפוצל

הממיר 21/1/07

סדרות חדשות השבוע: גברים על עצים, היחידה, אולי הפעם. סוף עונה במחשבות פליליות, והירידה על וויליאם שאטנר

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 21-01-2007
35 תגובות
10. "אד". על הפרק של יום שני, "ההצעה". לאורך כל הפרק התחבט אד בשאלה איך להציע לקרול את הצעת הנישואין. פתיחת הפרק המקסימה היתה רק הראשונה בשרשרת הרעיונות הרומנטיים שהיו לאד והפכו את הפרק לכזה מקסים. אבל הדבר המרגש ביותר היה ההצעה עצמה. כשאד נותן לקרול את הדברים שהיא הכי אוהבת בעולם (הסצנה עם הקונפטי), ממש עמדו לי דמעות של התרגשות בעיניים. ואז הוא נתן לה את הטבעת. פשוט מקסים. איזו סדרה קסומה.

9.5. "בנות גילמור". סופו של הפרק ששודר ביום שני (עונה 6, פרק 5) היה מצוין. אחרי שריצ'רד גילה שלורליי דיברה אמת בכל הנוגע ליחס שקיבלה רורי ממשפחתו של לוגאן, הוכיחה אמילי שוב שהיא מלכה והשפיטה את שירה, אמו של לוגאן. סצנה ענקית. הפרק השמיני בעונה, ששודר ביום חמישי, כבר היה ממש מעולה. קודם כל בזכות שובו של ג'ס, שהפתיע את רורי עם הספר שכתב. אחר כך בזכות הסצנה שבו ג'ס ממש צועק על רורי כי הוא לא מבין למה היא מבזבזת את החיים שלה. אחר כך בזכות הריב הראשון של לוגאן ורורי - מעולם לא ראיתי את לוגאן כל כך מעצבן. הסצנה לקראת סיום כבר היתה מופתית, כשלורליי, מודאגת ממצבו של פול אנקה, בוכה ללוק על כך שהיא אמא רעה, כשבסתר ליבה היא בעצם מתייחסת לבתה. את הפרק חתמה סצנה מעולה נוספת, בו אמילי כועסת על רורי שהלכה לישון אצל ליין מבלי להודיע לה ואומרת לה שמיום ליום היא הופכת לאמא שלה. "מיום ליום את הופכת לאמא של אמא שלי", עונה לה רורי את תשובת המחץ. פשוט מצוין.



9. אין כמעט בדיחה שמותר לצטט כאן מתוך "וויליאם שטנר - הירידה הגדולה", אחד הדברים המצחיקים והוולגאריים ביותר שראיתי בטלוויזיה. במיטב מסורת ה-Roast המפורסמת, התאספה חבורה של קומיקאים לערב שכולו ירידות על השחקן. עם. המשפטים. הכי. קצרים. בעולם. חבל רק שרוב הירידות היו על המנחים עצמם, אבל כמה קליפים הזויים מניסיונות השירה של שאטנר בשנות ה-70 היו פיצוי מעל ומעבר. בלטו במיוחד הבדיחות - גם העצמיות - על ג'ורג "סולו" טאקיי שהשתגר מהארון לפני שנה והיה כרית נוחה לעקיצות ("ביל ואני עשינו היסטוריה בנשיקה הבין-גזעית הראשונה בטלוויזיה האמריקנית. אני לא אשכח מה אמר לי ביל אחר-כך: סולו משתמש ביותר לשון!", נישל ניקולס "אוהורה"). הרגע המפתיע של הערב - שאטנר עולה כמקובל לנאום סיכום, והוא. פשוט. מצוין. כשהפייזר כוון ל"הרוג", וצלף בכל המארחים תוך שהוא מפגין הומור עצמי משובח והגשה קומית מדויקת להפליא. ואולי הוא הוחלף סופסוף ע"י Evil Kirk? (אסף רזון)

8.5. "אאוריקה" הציגה פרק משעשע ומלבב במיוחד, כשכל תושבי העיירה התנהגו בצורה לא אופיינית. אהבתי במיוחד את ג'ו עם השיער הפזור, החיוך הממזרי על השפתיים ואקדח המים. אבל גם אליסון ובברלי הולכות מכות היה חביב למדי. אני מאוד אוהב את הגישה הקלילה שיש לכל הסדרה הזאת. זה משדרג אותה מעט.

8. תמיד אמרתי ש"מחשבות פליליות" היא אחלה סדרת פשע, ופרק סיום העונה הוכיח זאת שוב עם המשחק החולני ששיחק "האיש הרע" עם הצוות המיוחד שבסך הכל רצה לצאת לחופשה. הרמזים המעוותים, האישה הכלואה במשך שנתיים, הרצח והראש הקטוע, הקליף האנגר, גרסיה שיוצאת מהשלווה התמידית שלה - הכל היה עשוי מצוין, מלבד פרט אחד קטן: נו, באמת, אתם יודעים שהיתה לו גישה למידע הכי מסווג, אז אתם שולחים את אל לבד הביתה כדי "לנוח"? אבל למרות זה, אחלה פרק ואחלה פינאלה לעונה.

7. "החברים של נאור" (שחודשה אגב לעונה שניה, כמה משמח) ראויה לאזכור מיוחד השבוע רק בזכות סצנת החלום ההזויה של נאור שמדמיין את עצמו יוצא מהשירותים, ניגש אל מתקן ייבוש הידיים ומגלה במקומם את ראשו של פלוטו, המעריץ המסור שלו, שנפתח כדי לייבש את ידיו באמצעות האוויר שיוצא פיו. אי אפשר היה שלא לצחוק בקול רם מהרעיון המקורי המשעשע הזה.

6. "גברים על עצים" נפתחה השבוע בפרק חביב. היא הציגה דמויות שנראה שיש לאן לפתח אותן, היו בה כמה אירועים נחמדים (הדביבון, למשל), ובסך הכל הצליחה לעניין ולא לשעמם במשך רוב הפרק. אבל ממש לא מעבר לזה, בינתיים. נחמד כזה.

עוד 6. "נחמד" זה בדיוק מה שאפשר להגיד גם על "אולי הפעם" דרמת הדייטים היומית שעלתה השבוע ב-yes. לא הספקתי לצפות בכל חמשת הפרקים, אבל מהשניים שראיתי ניכר שמדובר בסדרה חביבה, עם דיאלוגים שנונים ברמה כזאת או אחרת, וכמה רעיונות מוצלחים. אהבתי במיוחד את הפרק השני בזכות העלילה עם המשקיע הצרפתי, את הדיון על הקפה, ואת הויכוח על "מי מוצלח יותר, שלמה ארצי או שלום חנוך", אם כי אני מוכרח לציין שדמותו של אקי אבני, לפחות משני הפרקים הללו, קצת משעממת אותי.

5. "היחידה" נפתחה השבוע בשני פרקים. זה נחמד לדעת שנואל מ"פליסיטי" התאמן בעצם כל חייו כדי לעשות את ההיסטוריה של העולם (איזו שורה מטופשת, ג'יז), ושנשיא ארה"ב רוצה להיות ג'ק באוור (הסצנה על המטוס היתה מופרכת לגמרי, בעיקר פירוק הפצצה בשלוש שניות, אבל מגניבה לאללה) ועושה כל מה שמתחשק לו בניגוד להוראות, כשאייג'נט דוגט נובח ברקע. מה צריך יותר מזה? אהבתי גם את המעקב אחר נשותיהם של הלוחמים ביחידה, שאגב, לא ממש ברור מה התפקיד שלה בדיוק. גם הרמה של הפרק השני היתה דומה לזו של הראשון, עם סצנה אחת חזקה - כשקישה, שאיבדה את בעלה, תוקפת את קים שהיא כבר לא יודעת מה זה שבעלה מסכן את החיים שלו כל יום, וקים שומרת על סיפור הכיסוי שלה, למרות העלבון. בסך הכל לא סדרה דגולה או גדולה מהחיים, אבל בהחלט כזו שנחמד לצפות בה. היא מופרכת לחלוטין ולא רק בקונספט שלה (למשל, המחבל הפצוע משתחרר במטוס וקופץ אל מותו כדי לא להיחקר. נו ב'מת), אבל זה לא ממש משנה.



אין 4.

3. מוזרה הטלוויזיה אצלנו. באמת. בשבוע שעבר שודרו חמישה פרקים חדשים של "גילמור", חמישה של "אד", חמישה בסדרה ישראלית חדשה ("אולי הפעם"), שניים בסדרת רכש חדשה ("היחידה"), ואני כבר לא מדבר על השידור היומי של "השמיניה", "השיר שלנו" ועוד. מישהו צריך להסביר למשבצים בערוצים השונים ששידור יומי הוא אולי נחמד כשמדובר בשידורים חוזרים, אבל כשמדובר בשידור ראשוני - זה קצת מסבך את הצופים, בעיקר במקרים בהם אין שידורים חוזרים (אצל "אד" אין בכלל, ב"גילמור" יש רק שידור חוזר אחד נוסף, וגם הוא באותו יום). מזל שב-yes יש את השידורים הנוספים בסוף השבוע.

2. אני מבין את הצורך של ערוצים 2 ו-10 לשמור על הצופים שלהם. אני גם מבין שכשיוצאים לפרסומות נהוג לספר מה יקרה אחריהן (עיין ערך "ארץ נהדרת"), אבל אני מרגיש שזה ממש מיותר להראות לי סצנות שלמות מתוך המשך הפרק ב"החברים של נאור" או מ"בשורות טובות" (שדווקא לא שודרה השבוע). לא רוצה את הספוילרים האלה!

1. בחוץ גשם וברקים, ובבית מוצגת שקופית "תקלה" של הלווין ב-yes במקום סוף הפרק של "האוס" (כולל טייסת הקרב המפורסמת). מעבר לזה, ערוץ 3 גם ביטלו את השידור הנוסף לטובת "אמריקן איידול". בסה"כ צירוף מקרים ומזל רע, אבל כזה שגורם לך להתעצבן על שני חלקי הדואופול ביחד (אסף רזון).

משפט השבוע
איל קיציס, ארץ נהדרת: "מדעני מחשב הציגו השבוע את הדוגמנית הוירטואלית הראשונה. לאחר הצגתה, החלה הדוגמנית לצאת עם כדורגלן מפיפ"א 2006".

בשולי הממיר
בפרק של יום שני ב"אד" התארח ברט ריינולדס הוותיק כאביו של מייק.

ב"סקרבס" הגיח השבוע פול אדלשטיין (קלרמן מ"נמלטים") בתפקיד אורטופד רגיש או סתם מופרע (אסף רזון).