10. פרק הסיום של "אברווד" שודר ביום חמישי האחרון. רצה הגורל ויצא לי לצפות באותו השבוע גם בצמד פרקי הסיום וגם בצמד פרקי הפתיחה של הסדרה, וזו היתה אחת החוויות הטלוויזיוניות היותר מענגות שעברו עליי בזמן האחרון - ולא רק בגלל המעגליות המקסימה (ההבטחה לפוני שקוימה סוף סוף, הקישור לגלגל הענק). פרק הסיום היה מרגש עד דמעות בזכות נינה שאומרת כן, בגלל הקליפ המקסים לארבע שנות אפרם ואיימי, על כל התהפוכות שעברו היחסים ביניהם, בגלל עדנה שנשברת סופית רק כדי לקבל הצעה שאי אפשר לסרב לה, בזכות ברייט שמשיג את האנה בחזרה רק אחרי שהוא מוותר עליה, בזכות דמויות אהובות, אמינות, עגולות ומקסימות שעזבנו לנצח באותה עיירה מושלגת וציורית. קסם של סדרה.

9. אמש שודר החלק הראשון (מתוך שניים) של "מישהו לרוץ איתו", דרמה מרתקת ועשויה היטב של HOT3. אבל מעבר למשחק המרגש, לסיפור המעניין ולשתי הדמויות הראשיות המקסימות, היה רגע קורע-לב אחד שפשוט הרס אותי: תמר שרה את "היום יום הולדת" באודישן במעון של פסח, כשהיא רק בת 16 (ושבוע). מפעים.



8. פרק הפיילוט הארוך של "אינטלג'נס" שואב את השראתו באופן די ברור מ"הסופרנוס" ושאר סדרות הפשע הרבות שבאו בעקבותיה. למרות העלילה הלא מאוד חדשנית, הפיילוט היה מעניין ומותח, בעיקר מרגע גניבת התיק עם שמות המלשינים. אמנם סיום הפרק היה מעט צפוי (מישהו באמת האמין שהילדה שנחטפה היא הבת שלו?), אבל רוב הפרק זרם באופן חלק ומסקרן. צמד השחקנים הראשיים, קליאה סקוט (כמנהלת הסוכנות מרי ספולדינג) ואיאן טרייסי (כמאפיונר ג'ימי רירדון) עושים עבודתם נאמנה, אולם את ההצגה גונב ללא ספק מאט "מקס הדרום" פרואר, כטד אלטמן - הסגן החתרן של מרי, שאינו בוחל בשיטות מלוכלכות כדי להשיג את מטרותיו הסופיות. בסיכומו של דבר, הטלוויזיה הקנדית (שוב) מראה לנו שטלוויזיה אפשר לעשות גם מחוץ לגבולות ארה"ב ובריטניה. אפילו קיבלנו בפרק כמות נכבדה של עקיצות לכיוונה של ארה"ב וארגוני הביון שלה. ולסיום - מילה קטנה למתרגם היקר יורי יוגב. אנא, בפעם הבאה פתח את המילון הקרוב ובדוק את ההבדל בין המילים "להועיל" ו"להואיל", כי לעשות חמש(!) פעמים בפרק את אותה טעות - זה כבר סוג של חובבנות מסוג חדש לגמרי (ניר תל-אור).

7. "עונת החורף של ביפ נפתחה בקול תרועה דקה. שלל של שידורים חוזרים לצד הומור בריטי זול. בתוך ההיצע הדל בולטת תוכנית אחת מצחיקה באמת. נכון, מצלמות נסתרות הן כל כך נינטייז, אבל "כוכב הכביש" היא פשוט תוכנית מצחיקה. מן שילוב מוצלח בין מצלמה נסתרת לאודישנים המצחיקים של "כוכב נולד" ו"אמריקן איידול" (טיימר).

6. "אהבה גדולה" סיימה עונה השבוע עם אירוע צפוי, אך קצת עצוב - המשפחה המורחבת נחשפה. כשהסדרה הזאת רק התחילה היא נראתה לי כמו הדבר המרגש ביותר שקרה השנה בטלוויזיה, אך עם התקדמות הפרקים, נראה היה כאילו לא קורה שם כלום. כלומר, דברים קרו, אבל היה חסר הערך המוסף שמעבר ל"איש אחד נשוי לשלוש נשים, בואו תראו איך הם חיים". והפרק האחרון רק העצים את התחושה הזאת. כן, הקטע שבו ברברה נפסלת מתחרות "אם השנה" היה עשוי בצורה מרגשת, והרגע בו נשאל ביל "מה עכשיו?" ואין לו ממש תשובה לכך, הוא רגע טוב, אבל לאורך כל הסדרה, וגם בפרק הסיום של העונה, היה מחסור ברגעים כאלה, מה שהפך אותה לסדרה בינונית מאוד בסופו של דבר.

5. פרק פתיחת העונה החמישית של "תרגיע" הזכיר לי גם את הדברים שאני אוהב בסדרה (תחרות המבטים של לארי, למשל) וגם את הדברים שאני קצת פחות אוהב בה - האירוע המשמעותי של הפרק נסב סביב הסנדוויץ' החדש שנקרא על שם לארי דיוויד. הבעיה: הסנדוויץ' עצמו לא נראה לדיוויד, אז הוא מנסה "להחליף סנדוויצ'ים" עם טד דנסון, וכאן מגיעה מבחינתי הנקודה הבעייתית: כל הויכוח הזה עם דנסון והניסיון להסביר לו למה הסנדוויץ' כן שווה, והסיבות שדנסון נותן בגללן הוא לא מוכן לחילופים הללו - כל הסצנה הזאת היתה יכולה להיות מבוצעת בצורה הרבה יותר מצחיקה. בכלל, לעיתים יש הרגשה שסצנות בסדרה הזאת נמתחות מעבר לזמן הנכון, וכך הופכות קטעים מצחיקים למצחיקים פחות, כמו הסצנה החביבה בבית הכנסת, כשהילד שלארי הסתכסך איתו מלשין עליו, ומאלץ אותם לעזוב את התפילה. בסך הכל היה פרק חביב, לא מבריק במיוחד, אבל עם כמה רגעים טובים, ועם לא מעט בעיות. נקווה שהמשך העונה יהיה טוב יותר.

4. השבוע שודרו בערוץ 3 הפרקים שסיימו את העונה השלישית של "אד" ואלו שפתחו את העונה הרביעית. במשך כל הפרקים האחרונים של העונה השלישית היה לי ברור שפרנקי עומדת לעזוב אותנו עם סיום העונה, ומרגע לרגע זה היה לי עצוב יותר ויותר, כי פרנקי היתה כל כך מושלמת לאד, הרבה יותר מקרול "אוי, פתאום שמתי לב שאני מאוהבת באד" ווסי. כבר הרבה זמן לא חשתי כזאת שנאה לדמות שפעם אהבתי. וככל שרגע הסיום של העונה הלך והתקרב, היה לי ברור שאד עומד לעשות את הבחירה הלא נכונה (כן, אני יודע. האהבה של החיים שלו ושטויות כאלה. אבל פרנקי היתה כזאת מגניבה!). וכשזה קרה, זה היה ממש עצוב. בכלל, פרק פתיחת העונה הרביעית רק הוכיח לי שצדקתי עם ה"אולי נישאר ידידים" המטופש והלא אמין של קרול. הרי רק לפני עשר דקות הלכת למות מרוב אושר כשאד אמר לך שהוא אוהב אותך, אז מה קרה לך פתאום? למזלם של יוצרי הסדרה, הקטע הזה הסתיים טוב, ועכשיו הם ביחד, במערכת יחסים מוזרה (הפרק השני עם הסרט הדוקומנטרי החזיר לי את האמון שקצת איבדתי בסדרה) ואני מוכן לתת צ'אנס.

אין 3.

2. אז "חטוף" הגיעה ל-AXN, שרכשה אותה בכל זאת, למרות הביטול המוקדם. והאמת? אני ממש לא מבין למה. מדובר - לפחות על פי הפרק הראשון - בסדרה סתמית לחלוטין, עם אירוע שאנחנו רואים אלפים כמוהו מבוצעים בצורה טובה בהרבה בסדרות ובסרטי משטרה אחרים. אז כן, יש כמה שחקנים מעניינים (בעיקר בילי), אבל באמת שלא היתה סיבה להביא את המוצר הטלוויזיוני הלא מעניין, לא מחדש, לא מרתק ולא סקסי הזה.



1. שני ערוצים יורדים, האחד ממסכי HOT והשני ממסכי yes. מנויי HOT מאבדים את BBC פריים, ואילו מנויי yes מאבדים את סטאר וורלד. תגידו שלום ולא להתראות לממלכה הבריטית (ולא, תכני ה-VOD הם לא תחליף ראוי), ולשידורים היומיים של הסימפסונז. למען האמת, מדובר בשני ערוצים שאני כמעט לא צופה בהם אף פעם (וברצינות, בשביל מה?), אבל מקוממת אותי הגישה הזאת של HOT עם ה"מה אתם רוצים? קיבלתם בתמורה ערוץ קזחסטני!" המזעזע שלהם. גם ב-yes לא ראיתי שהורידו - אפילו במעט - את מחיר החבילה הכוללת את הערוץ או איזה משהו הגיוני אחר במקום זה.

משפט השבוע
שוב מ"מועדון לילה", הפעם שי גולדשטיין: "לעונה הבאה - אורי גלר מחפש בואש, כי משהו בטוח מסריח שם".

בשולי הממיר
ב"שני גברים וחצי" של השבוע הופיעו גייל או'גריידי (הלן פריור מ"חלום אמריקאי") וקווין סורבו ("הרקולס"), בפרק רווי אי-הבנות והורמונים. היה חם (אסף רזון).

אורחי השבוע ב"אד": ביום ראשון הגיעו כריסטופר לויד (פעם דוקטור אמט בראון ב"בחזרה לעתיד", והיום הרולד מ"משמר המדף") כדי לעשות סרט עם מייקל וינסלואו (בתפקיד עצמו), "ההוא שעושה קולות" בסדרת "בית ספר לשוטרים". ביום רביעי התארח מארק מרגוליס (נאפה ב"אוז") כמר מזולה.

ב"תרגיע" התארח טד דנסון בתפקיד עצמו, אבל גם אד או'רוס (ניקולאי מ"עמוק באדמה") כליאו, בעל המסעדה עם השמות של הסנדוויצ'ים.

"הפמליה": דום, חבר הילדות של וינס, הוא השחקן עם השם הבלתי אפשרי דומיניק לומברדוזי, שהוא גם תומאס מ"הסמויה".