תזכורת:
1. מדור זה אינו מעודד הורדות. מטרתו לעסוק בתכנים בלבד. דיונים על הורדות / סוגי קבצים / לינקים או כל דבר אחר הקשור בהורדת פרקים מהאינטרנט - יימחקו לאלתר. הדיונים היחידים שיתאפשרו בתגובות הן על איכות הפרקים עצמם.
2.
3. בתמונות לא יופיעו ספוילרים.
4. אזהרות הספוילרים בתגובות חייבות להיעשות בצורה ברורה, תוך ציון הסדרה עליה אתם מעוניינים לדבר ומספר הפרק בו אתם עוסקים. תגובות שמכילות את הסימון (או את המילה) "ספוילר" בלבד - יימחקו לאלתר.

מדור זה עוסק בתכנים ששודרו בארה"ב בין יום ראשון, 10/12/06 ליום חמישי, 21/12/06. המדור הבא יפורסם במהלך חודש ינואר.





דקסטר, עונה 1, פרק 12 (פרק סיום העונה. שודר ביום א', 17/12/06)
פרק סיום העונה הראשונה של "דקסטר" חתם עונה מדהימה, רבת תהפוכות ועוצמתית, בסדרה, שלפחות מבחינתי היא ההפתעה הנעימה ביותר של השנה. כתיבה מבריקה שממגנטת אותך למסך בנשימה עצורה לכל אורכם של 12 פרקיה. פרק הסיום עשה את זה בענק עם העימות המתבקש (שטרם הסתיים, אגב) בין דקסטר לבין דוקס שיודע שמשהו לגמרי לא בסדר איתו, עם העימות המופלא בין דקסטר לבין מי שהתברר כאחיו הביולוגי, שבסך הכל ניסה לשתף אותו באחת הפעולות שהוא הכי נהנה לעשות. תוך כדי כך קיבלנו הסבר לאופי הרצחני הן של דקסטר והן של ה-ITK, אופי שקיבלנו לגביו רמזים בפרקים הקודמים בסדרה. אחד הקטעים החזקים בפרק קרה כשדקסטר עבד על רודי כדי ללכוד ולחסל אותו, והותיר אותו במצב שגרם לשוטרים להסיק שהוא בעצם התאבד. היה מרגש לראות את דב המסכנה גמורה לגמרי מהידיעה על אופיו האמיתי של האדם שהיא התאהבה בו ועמדה להתחתן איתו, השבירה שלה מול דקסטר היתה אחד הרגעים החזקים בסדרה (יחד עם קפיצות ההתרגשות שלה מהשבוע שעבר). עוד רגע חזק היה סצנת הסיום של הפרק, בו דקסטר מפנטז על אהבת הציבור, תוך שהוא מאמין שמעשי הרצח שהוא עושה הם באמת חיוביים. מה שלמעשה הותיר אותנו עם שאלה קיומית ועם הרבה מחשבות מאוד מעניינות. ציון: 10, לכל העונה.

גם הפרק הקודם זוכה לציון 10, גם בזכות אותן קפיצות התרגשות של דב, וגם בזכות שלוש הדקות האחרונות ומסמרות השיער של הפרק. סדרה פשוט מופתית.

הישרדות, עונה 13, פרקים 15-16 (פרקי סיום העונה. שודרו ביום א', 17/12/06)
העונה ה-13 של "הישרדות", שתוכנית הסיום שלה שודרה ביום ראשון, לא היתה העונה המותחת או המרתקת ביותר בסדרה, אבל היתה אחת המהנות ביותר לצפיה. אם עונות אחרות של האמא של הריאליטי היו דומות לסדרת מתח שבה כולם חושדים בכולם, בריתות מתחלפות, סכינים נתקעים בגב ובכל פרק יש שלושה טוויסטים, העונה הנוכחית היתה דומה יותר לסדרת פיל-גוד שבה החברות, הנאמנות והטובים מנצחים בסוף. והטובים אכן ניצחו. בסופו של דבר, הקרב על מיליון הדולר הצטמצם לראש בראש של שניים מהשחקנים הטובים ביותר בתולדות הסדרה - יול, האסטרטג המבריק, ואוזי, האתלט המדהים. פרק הסיום עבר בלי האשמות קשות, בלי דמעות (אוקיי, קצת) ובלי איומים ברצח, אבל עם הרבה רגעים מצחיקים. היה ממש נחמד. וג'ף פרובסט, המנחה הנצחי, רק משתפר מעונה לעונה. ציון: 8.5 (רד פיש).

אחים ואחיות, עונה 1, פרק 10 (שודר ביום א', 10/12/06)
כדי שסדרת דרמה על יחסים בין דמויות תעבוד, צריך קודם כל שקווי העלילה בה יהיו מעניינים. ברגע שזה קורה, קל יותר להתחבר לדמויות. ואז, ככל שמספר הפרקים יגדל, קשה יותר לעזוב את הסדרה, לצאת מהמשפחה אם תרצו. נראה כי ב"אחים ואחיות" הפנימו את זה, כי קווי העלילה בעשרת הפרקים הראשונים של הסדרה, מצליחים לשמור על עניין גבוה. גם בפרק הנוכחי הצליחו שני קווי העלילה הראשיים לעניין - הניסיון לעבוד על הולי עם מכירת הקרקע והניסיון של ג'סטין לדחות את חזרתו לצבא. קו העלילה עם הקרקע היה טוב, אבל את הסיום שלו קצת פחות אהבתי. מדוע הם נכנעים לדרישות של הולי? מהצד השני, השיחה בין נורה להולי היתה מפתיעה ומרגשת במידה מסוימת. גם הדיון בבית המשפט לגבי החזרה לעירק היה מעניין, אם כי הניסיון של הצבא להציג את שירותו הצבאי של ג'סטין ככזה שעזר לו (ההימנעות מסמים בגלל המשמעת) הוא קצת מגוחך לטעמי. מעבר לזה, נחמדה ההתייחסות לישראל וליהדות, והצגת שני החגים - חג החנוכה וחג המולד - משולבים זה בזה היתה יפה. מזכיר קצת כמה מהרגעים היותר מוצלחים של "האו-סי". נחמד. קו עלילה שלישי, משני, שלא כל כך עבד: כל הקטע עם וורן והפיטורים. ורק הערה כללית קטנה: בעוד קל לי להתייחס אל שרה כאל שרה ולא כאל ברנדה מ"עמוק באדמה", ואפילו הסתדרתי עם העובדה שקיטי היא כבר לא אלי מקביל, הרי שכמעט על כל משפט שסול אומר אני עדיין מנסה לנסות להבין אם סלואן הוא עדיין מהרעים או שהוא "חזר בתשובה". כן, אפילו כשהוא מברך בעברית על הדלקת הנר, או שר ביידיש. ציון: 8.



האוס, עונה 3, פרק 10 (שודר ביום ג', 12/12/06)
פרק חג המולד של "האוס" לא היה שונה מפרקי חג המולד המקובלים בטלוויזיה האמריקאית: שמח, אופטימי, מלאת אהבת אדם וקיטשי להפליא. טוב, לא ממש. במקום זה קיבלנו פרק אפל, קודר, מדכא ופסימי. וטוב שכך. כי "האוס" במיטבה כשהיא נוגעת ביצר ההרס העצמי ובאומללות של גיבורה, ובפרק הזה הגיע התהליך הזה לשיא. למעשה, המצב היה כה חמור, שבסיום הפרק האוס קיבל החלטה שנוגדת לחלוטין את אופיו העקשני כל כך. ואכן, במשך 41 וחצי דקות קיבלנו פרק משובח, מלא בדרמה אנושית מרתקת שהשתלבה יפה עם העלילה הראשית של חולה-השבוע. המאבק האישי של האוס בהתמכרות שלו, הדרך שבה ווילסון מנסה לעזור לו, הדילמה המוסרית של חברי הצוות - האם לסכן את החולה על מנת שהאוס לא ייכנס לכלא ויוכל להציל חיים אחרים או לתת לו את הכדורים שלו, העימות של קמרון ווילסון (וכמה שקמרון הזאת מתחסדת מעצבנת, אפשר לחשוב שווילסון הוא איזה אגואיסט קטנוני והיא מלכת הצדק), שיתוף הפעולה המשעשע של פורמן והאוס (דווקא פורמן היה אחלה בפרק הזה), ההתעלמות הנמשכת מצ'ייס ומאבחנותיו הנכונות (טוב, זה קצת מעצבן, האמת), האמביוולנטיות של קמרון כלפי העזרה להאוס (נשלחה ע"י קאדי?) ושיא השיאים: אובדן ההכרה של האוס שסימנה את הגיעו לתחתית הבאר והעובדה שווילסון בחר להשאיר אותו שם מתבוסס בקיא של עצמו, שהיתה לטעמי קצת מוגזמת, לא מתאימה לדמות ומאוד לא אתית בשביל רופא. אבל אז באה הדקה וחצי האחרונה של הפרק והרסה את הטעם הטוב. אם יש דבר שאני לא סובל בטלוויזיה האמריקאית זו הנטייה להציג את כל מי שיש לו יריבות עם גיבור הסדרה כמישהו "רע" שמונע ממניעים לא טהורים או ענייניים. דווקא אחרי פרק שנמנע מלהידרדר לקלישאות חג המולד, באה סצינת הסיום ולקחה את העלילה לכיוון הקלישאה הכה שחוקה - טריטר הוא, בעצם, סתם מניאק שעושה הכל כדי לנקום בהאוס ולא מעניין אותו מהחולים שלו. אז כן, זה ייקח את הקונפליקט למחוזות מעניינים ויהיה מעניין לראות מה יעשה האוס עכשיו, אבל למה ככה, אנשים? אי אפשר היה למצוא דרך קצת יותר טובה כדי להגיע לנקודה הרצויה? אה כן - וקמרון מעצבנת. נורא. ציון: 7.5 (איתן גשם).

סקרבס, עונה 6, פרק 3 (שודר ביום ה', 14/12/06)
לא אחד הפרקים הגדולים של הסדרה, ובולט במיוחד היה חוסר האיזון שבו. מצד אחד, היו לא מעט רעיונות ורגעים מוצלחים: הפרודיה המצוינת על השורות הכל כך שחוקות מה"סיטקומים" ("מי אתה ומה עשית עם...?", "מישהו פה צריך להחליף לנטול קפאין"), ה"סמוקאצ'ינו" והילד ששתה אותו, הטוד כ"משגיח הבלתי נראה" על תהליך ההנקה של קרלה (מתבקש כל כך), הקטעים שעסקו בהיסטריית-הקפה שרמזו ל"סטארבאקס", הרעיון של השביתה של השרת ויתר העובדים, וכמובן, "בובת המאפין" הקורעת. אין ספק, השרת שולת!!!1 מצד שני, הפרק לא היה קרוב להצחיק כמו קודמו, העלילה הייתה קצת פחות מוצלחת מהרגיל, ההתנהגות של ג'יי די מעצבנת, סיום הפרק עם "הצעת העבודה" של קים נראה מאולץ מאד ומרגיש כמו דרך "לכתוב מחוץ לסדרה" את הדמות, והבעיה הגדולה מכולן - השיער של ד"ר קוקס. מה עובר עליו? הוא באמת נראה כמו קוקס ככה. ציון: 6 (איתן גשם).





ועוד משהו קטן על פרק ששודר לפני כחודש:

The Class, עונה 1, פרק 10 (שודר ביום ב', 27/11/06)
פרק מוצלח במיוחד של "הכיתה" - כל הסיפור בין ריצ'י ולינה פשוט עובד. במיוחד אחרי שהיא גילתה בפרק שעבר את האמת על ריצ'י, דבר ששבר אותה וגם אותו. ממש אכפת לי ממערכת היחסים המקסימה הזאת. כל הסצנה עם שיחות הטלפון הסימולטניות היתה פשוט מצוינת, כמו גם הולי המדווחת בהתרגשות על כל "התפתחות בפרשה" (ובמיוחד הקטעים שבהם היא מדווחת מהרכב). בכלל, הבדיחות בפרק היו מצחיקות, ואת הדמויות - כרגיל בסדרה הזאת - מאוד קל לחבב. במיוחד אני אוהב את קאת, ואת היחסים שלה עם אית'ן. אחלה פרק באחת הקומדיות החדשות היותר מפתיעות בעונה החדשה. ציון: 9.