גל התרגיע
"בשורות טובות" היא הסדרה השלישית שמנסה לעשות "תרגיע" בעברית. הפעם זהו שי אביבי בתפקיד עצמו. ואיך הסדרה? בשורות טובות
מאת: ברק דיקמן
פורסם: 29-11-2006
19 תגובות
ועכשיו אנחנו בתוך מתקפה אחרת. נכון, העוצמה נמוכה יותר, מספר התוכניות קטן יותר, אבל הוא רחוק מלהסתיים. אני מדבר על גל ה"תרגיע" (שהוא, אגב, חלק מגל גדול ומבורך של סדרות מקור מתוסרטות).
הכל התחיל בלארי דיוויד, טיפוס נרגן ונוירוטי למדי, שבעבר הלא יותר מדי רחוק היה שותף לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של הסיטקום האמריקאי. אחרי שעזב את "סיינפלד" בסוף העונה השביעית בסוג של טריקת דלת, חשב דיוויד שיהיה זה מגניב לכתוב סדרת טלוויזיה קומית אחרת על החיים שלו. הוא יארח פה ושם את הקולגות שלו לשעבר, יצחק מעט על התעשייה, והכי חשוב - יוכל להתעסק שוב בדברים הקטנים של החיים של כולנו. בערך. "תרגיע" שרדה חמש עונות (השישית בדרך, כנראה) ברשת הכבלים היוקרתית HBO, והחיים של דיוויד המשיכו לחייך אליו, אם לא בסדרה עצמה, אז לפחות במציאות באמצעות מנהל הבנק שלו.
לא חלפה אפילו שנה מסיומה של העונה החמישית של "תרגיע" ותעשיית הטלוויזיה הישראלית עוסקת בלא פחות מחמישה פרויקטים שונים (אם הספירה שלי אכן נכונה) שנראים דומים בצורה זו או אחרת לאביהם הרוחני והמקריח. שתי קומדיות כבר עלו למרקע - "קרוב לוודאי" של מאיר סוויסה ו"החברים של נאור" של נאור ציון - והערב עולה השלישית ברשימה - "בשורות טובות" כשבתפקיד הדיוויד הנוכחי: שי אביבי ("החמישיה הקאמרית", "הבורגנים").
אם "קרוב לוודאי" היתה קומדיה מרירה משהו ולא תמיד מצחיקה ו"החברים של נאור" קרובה יותר לסיטקום (מאוד מוצלח, אגב), הרי ש"בשורות טובות" מביאה לנו זווית מעט שונה בעיסוק העצמי הזה, זווית שקרובה יותר ל"תרגיע" עצמה משתי קודמותיה.
שי אביבי הוא שי אביבי, קומיקאי מצליח שבדיוק סיים את צילומי העונה האחרונה של "הבורגנים". השחקנית יסמין קידר היא נטע, בת זוגו, ששמחה מאוד על כך שעבודתו הסתיימה ועכשיו הם סוף סוף יכולים להגשים את עצמם בהודו. שי גולדשטיין (מהצמד שי ודרור) הוא ליאור, חברו המפיק של שי אביבי, שמחפש דרכים לעשות את הכסף הגדול ואלכס אנסקי (שלאחרונה מופיע כמעט בכל פרויקט של יצירה מקורית) הוא רמי מנהל הערוץ הקשוח.
הפרק הראשון מתאר את הדילמה הגדולה ביותר של אביבי בחיים שאחרי - לקחת פסק זמן מהכל ולטוס להודו, או להיכנס מייד לחוזה טאלנט מחייב אצל ה"זכיינית" (בשמה לא נוקבים, כמובן). להקדיש זמן רב יותר לנטע, או לפתח את "התוכנית שלו", סוג של חלום אישי שהוא מנסה להגשים כבר שנים. ואולי אפשר לשלב בין שני הדברים?
הפתיח מקסים (אבל את זה אפשר להגיד כמעט על כל הפקת מקור מתוסרטת בזמן האחרון), השחקנים הראשיים נהדרים (בראשם יסמין קידר המקסימה, אלכס אנסקי שעושה את תפקיד חייו, ושי גולדשטיין הזחוח והנמרץ), העלילה זורמת בצורה מעניינת, והבדיחות מגיעות, אמנם לא בקצב של פאנץ' בכל שבע שניות, כמו בכל סיטקום תחת השמש, ומהבחינה הזאת "בשורות" אכן מזכירה את "תרגיע", אבל הן מגיעות באמצעות טקסט שנון וכתיבה טובה. חכו לסצנה החביבה עם עדי אשכנזי ואיל קיציס, או לסצנת החתימה על החוזה, או לסצנת השיחה המרובעת בין שי, נטע, ליאור וחברתו החדשה.
"בשורות טובות" היא, בדיוק כמו השם שלה, בשורות טובות לטלוויזיה שלנו. היא גם עשויה נכון, גם משודרת במקום הנכון (קשת, מיד אחרי מקפצת הרייטינג של "נולד לרקוד"), ובגל סדרות התרגיע יש בה ייחוד בזכות התחכום שלה. אחרי שלושה פרקים של "החברים של נאור" ופרק אחד של "בשורות טובות" ניתן להגיד שנאור מעורר יותר פרצי צחוק בזכות עלילות מוטרפות יותר, אבל שי אביבי עושה את זה הרבה יותר מעודן, ועם קצת יותר ערך מוסף. מהבחינה הזאת היא יותר קרובה אל "קרוב לוודאי", אבל הרבה יותר מוצלחת ממנה. גם בגלל ששי אביבי הרבה יותר "מעניין" ממאיר סוויסה, דבר שמבטיח הופעות אורח קטנות פה ושם (בפרק הפתיחה זה קורה כבר בהתחלה), והרבה ניימדרופינג שעשוי בצורה משעשעת (שי אביבי שמנסה לבדוק מה עושה שאר הרביעיה אחרי "הבורגנים", למשל), אבל עלול להיות מעיק במינונים גבוהים מדי.
אז יש סיבות להיות מעודדים מהגל הנוכחי. נכון, יותר מדי דברים מאותו סוג עלולים להביא לעומס יתר, אבל מכיוון שכל אחת משלוש הסדרות שכבר עלו נמצאת בנישה משלה, עדיין אין הרגשה של מיצוי. ובכל זאת, היינו שמחים לראות גם סדרות מתוסרטות שלא נראות כמו חיקוי לתוכנית על האיש שעשה את "סיינפלד". הסדרות החדשות הנוכחיות רק מוכיחות שבארץ דווקא יודעים לעשות טלוויזיה טובה.
"בשורות טובות", החל מהערב, ימי רביעי, 22:10, ערוץ 2. הפרק הראשון ניתן לצפייה באתר של קשת.