10. ב"משמרת שלישית" קיבלנו השבוע פרק יוצא דופן שמבוסס על אירוע אמיתי. אחד הדברים המרשימים ביותר בפרק היה הצורה בה קיבלנו את הסיפור - מעבר לכך שזה התחיל כתעלומה על אדם שנראה קצת אידיוט והתפתח לסיפור מצמרר של רצח, הפרק כולו צולם בארבעה שוטים בני כעשר דקות כל אחד ללא חיתוכים, כשבכל פעם עובר הפוקוס מצמד דמויות אחד לאחר (או לדמות אחת, או לשלוש, לפי הצורך של התסריט). זה היה פשוט מהפנט לצפות בזה. פרק מדהים.

9. זה כבר קצת משעמם לכתוב בכל פעם ש"חיים על מאדים" נפלאה וש"מלקולם באמצע" גאונית. אבל כשמגיע - מגיע. היה מרתק לצפות בסם נפגש עם אמו האמיתית ולא ממש יודע איך להתנהג איתה, והיה היסטרי לחלוטין לראות את ריס מ"מלקולם באמצע" מצטרף אל חבורת כלבים משועממים. שתי סדרות נפלאות שכמעט אין בהן נפילות כלל.

8.5. "עמוק באדמה" ממשיכה את מגמת "אנחנו הסדרה הכי עצובה בטלוויזיה" שאופפת אותה מזה כמה וכמה פרקים, והפעם קיבלנו הצצה אל מחשבותיו של נייט, בשעות האחרונות של חייו. היה מדהים בעיני לראות איך הוא הגיע להבנה שהוא לא אמור להיות עם ברנדה, ולפני מותו הספיק להגיד לה שזה פשוט לא יילך ביניהם, ואין טעם להמשיך את זה. ההחלטה להרוג את נייט היא אולי לא החלטה אמיצה במיוחד לנוכח סיומה של הסדרה, אבל לטעמי היא בהחלט היתה עשויה בצורה מעניינת, בעיקר הניתוק של רות מכל העניינים הללו. מעניין יהיה לראות אם היא תאשים את עצמה במותו לכשתחזור ותגלה מה קרה. עוד מעניין יהיה לראות האם ברנדה תתעמת עם מגי ותגלה את כל האמת על הרגעים שלפני ההתקף הקטלני שעבר על בעלה או לא. ניסיון העבר בסדרה הזאת מראה שהפיצוץ יגיע והוא יהיה גדול.



8. "משמר המדף" ממשיכה להיות סדרה קומית מהדור הישן שמצליחה להצחיק, והפרק של השבוע, שלמעשה פתח את העונה השניה, עשה את זה עם כל סיפור ה"אני אוהבת אותך" של סקיילר, שיצרה שרשרת אירועים משעשעת למדי. המוצלח בהם לטעמי היה סטוארט והבחורה המאוהבת בו, שצילמה אותו בטלפון הסלולארי שלה במשך שנה ועשתה מזה קולאז'ים. משעשע.

עוד 8. פרק טוב של "נמלטים", גם אם לא מסעיר או יוצא דופן, שקידם את העלילה בצורה טובה. לא הסתרתי את דעתי על הכיוון שאליו הלכה העלילה של הסוכן מהון, אבל בפרק הזה הצליחו הכותבים לעשות צעד קטן בכיוון החיובי מהבור העמוק שאליו הכניסו את עצמם. הגילוי שמהון בעצם נסחט ע"י קלרמן לפחות מספק מניע הגיוני לדמות, ולא סתם הופך אותה לחלק מהקונספירציה. אולי בכל זאת מהון יגאל את עצמו בהמשך, מי יודע. וטוב - מה זה טוב, נהדר - לראות שקלרמן לא הפך לרכיכה מאוהבת, אלא ממשיך להיות מנוול אמיתי שעושה הכל למען הנשיאה. שלוות הנפש והביטחון העצמי שמאפיינות את ההתנהלות הקלוקלת שלו הן פשוט פרייסלס. אשר לסוקרה - הם באמת הצליחו לעבוד עליי כאן עם הטוויסט של שיתוף הפעולה שלו עם מייקל. במבט לאחור פתאום ההתנהגות המשונה הזאת נראית הגיונית. מה חבל שהם לא הצליחו לעבוד על טי-באג ששוב יצא תותח. גם כאן היה טוויסט מוצלח מאוד. מה שהכי טוב בכל הסיפור הזה היא העובדה שבליק שוב חזר לתמונה - התגעגעתי אליו. המפגש שלו עם טי-באג צפוי להיות מעניין. אהבתי גם את זה שטי-באג לא שכח את ההבטחה שלו ובא לרדוף את האקסית המיתולוגית. הקטע של סוקרה ומייקל במים היה די משעמם, למי שאינו חובב סלאשים, כמוני, אבל טוב לראות שהם מצאו לסוקרה שוב מוקד עניין שיניע את הדמות בפרקים הקרובים. לינק הראה שהוא לא כזה טמבל כמו שהוא נראה, וגם כאן הטוויסט עם המכות המאורגנות היה באמת מפתיע. שרה לא התגלתה כחכמה במיוחד, ואיזה מזל שבאופן מקרי לחלוטין מישהי שמאוד דומה לה ענתה לטלפון ציבורי. אפשר לנחש שהמפגש שלה עם מייקל יופרע ע"י קלרמן וחבריו, כך שלא ממש תהיה שם רומנטיקה, אבל יהיה מותח. בסך הכל פרק טוב מאוד. סחתיין גדול לכותבים על שלושה טוויסטים שעשו את העבודה ועל כך שכל אחת מן הדמויות עשתה התקדמות בפרק, באופן שבו בהחלט יש למה לצפות בפרק הבא (איתן גשם).

7. הפרק האחרון של השמיניה (סוף עונה?) היה עשוי בצורה טובה. הוא לא היה חף מבעיות (שוב המשחק עם הזמנים, שדי מיצה את עצמו, ה"מלך"), אבל אני חייב להודות שעיניי לא משו מהמסך והפרק נגמר תוך שניות. הקליף-האנגר בסוף הפרק שהודיע שהפרק "מי רצח את יואל?" (על משקל "מי ירה בג'יי.אר?", מן הסתם) ישודר בעוד חודש וחצי (7/1/07) ושגלש לכתוביות הסיום כשלכל אחד מהשמיניה הוצמד הכיתוב "חשוד/ה מס' X" (אפילו לאיה שכלל לא היתה קשורה למבצע), גרם לי לצעוק על הטלוויזיה "איך הם עושים את זה לעזאזל?!" (Mr. Wings).



6. "אאוריקה" מתחילה להזכיר לי קצת את הסיפורים הלא תמיד מוצלחים של "תיקים באפלה". הפעם זה היה סיפור על רוח רפאים שהיה נדוש ומשעמם. מה שהציל את הפרק מבחינתי היה כל העניין עם הבית החכם, שהיה עשוי פשוט נפלא. הייתי רוצה לראות יותר דברים שמבוצעים בצורה מקורית, כמו זה, מאשר כל מיני סיפורים לא ממש מעניינים שכבר ראינו באינספור מקומות.

אין 5.

4. מישהו יכול להסביר לי על מה הסדרה "לא הבטחתי לך"? ובאותה הזדמנות הוא יכול להסביר לי את ההצדקה לקיומה? אם זו קומדיה - היא לא מספיק מצחיקה. אם מדובר בדרמה - זה לא מספיק מעניין. אם זו סתם סדרה על יחסים ודמויות שאני אמור להתחבר אליהן ולאהוב אותן - הרי שזה רחוק מלקרות. אז מה זו הסדרה הזאת? חבל, כי השחקנים נחמדים, הצילום משובח, אבל הסדרה היא פשוט על כלום, ולא מהזווית הנכונה של הכלום. הרגעים היחידים שעובדים בסדרה מגיעים כששלישיית הגברים נמצאת בו זמנית על המסך, כמו אמש עם עלילת הפריצה למשרד או סצנת הסיום. כל היתר - זוועה. אני מבלה את רוב זמן הצפייה בציפייה שיקרה כבר משהו בסדרה הזאת, וכלום פשוט לא קורה. גם הסצנה במונית היתה מטומטמת להפליא - אני אמור להאמין א. שהנהג לא שמע אותן מדברות גם בעברית, וב. שהוא לא קלט שהמבטא של בוימולד רחוק מלהיות אמין? עצוב.

3. השבוע עלתה בערוץ 3 "פפר דניס" ולמען האמת לא הצלחתי לשרוד יותר משבע דקות מהמוצר הנחות והמטופש הזה. נכון, אני יודע, זה לא ראוי לשפוט סדרת טלוויזיה מצפייה בכל כך מעט דקות, אבל משהו בשילוב הזה של "עיתונאית חוקרת", סוג של ניסיון להיות "מאג-ניבים", ו"סדרה שנכשלה" וממילא הגיעה לארץ זמן רב אחרי הכישלון שלה - פשוט לא עשה לי את זה.

2. אח, דקסטר פלטשר יקירי, איך הגעת לדבר האווילי הזה המתכנה "מלון בבילון", אל המעידה הבריטית היורקת על הציטוט השגור ההוא שמהלל את הטלוויזיה הנהדרת שלונדון ניחנה בה. אין לי דבר נגד סדרות כיף לאוורור המוח, אבל לא כאשר התסריט שלהן שרירותי ו/או מחורר, ששום דבר מקורי לא מוביל אל הסוף הצפוי, שבה כמעט כל דמות סותרת את עצמה ממעשה אחד למשנהו. עזבת את המלון ההוא כי לא התקדמת שם? כמה הגיוני שתתפשרי על אותו תפקיד במלון המתחרה שבו האקס שלך עובד. רווחת האורחים היא האורים והתומים שלך? כמובן שתעיף אותם בשביל לפנות קומה ללהקה, גם אם זה דורש ללכוד עכברוש (במהירות שיא) ולשחרר אותו כדי שיבהיל (במהירות שיא) את הזוג המזדווג. כמו כן, האופן שבו נכפתה המסיבה בסוף הפרק היה מופלץ להפליא, וממנו אין אלא להסיק שהיוצר הבינוני לא ראה פרק של האו.סי מעודו (yaddo).

1. אמש, בתוכניתו של אורי גלר, עצר אחד המשתתפים את הדופק שלו למשך דקה והוכיח לכולנו שהטלוויזיה עוד לא אמרה את המילה האחרונה בשאלה הגדולה "כמה נמוך עוד אפשר לרדת?". וד"ש מדודו טופז, שמכה על חטא שהוא לא חשב על זה קודם.


בשולי הממיר
ב"פילדלפיה זורחת" התארח דיוויד הורנסבי, קני מ"ג'ייק מתקדם" ככומר שהחבורה התעללה בו בילדותה.

זה רק אני או שפרק הקריוקי של "השמיניה" היה בעצם סוג של אודישנים שערכו ב"טדי הפקות" עבור "השיר שלנו 5"?