כשחושבים על זה לעומק, מעולם לא היה לנו סיטקום ראוי לשמו. בעצם, עזבו "לעומק". מעולם לא היה לנו סיטקום ראוי לשמו. נכון, היתה "קרובים קרובים", אי אז בשנות השמונים, אבל זו היתה היוצאת מהכלל שהעידה על הכלל. אבל מאז, ובמיוחד לאחר מהפכת ערוץ 2 בתחילת שנות התשעים, לא קיבלנו שום סיטקום טוב באמת.

וזה לא שלא היו ניסיונות. "שמש" הצליחה מאוד, אבל היתה מטופשת מדי; "החיים זה לא הכל" נמצאת כבר בעונתה החמישית ואפילו היו לה כמה רגעים טובים, אבל חלק מדמויות המשנה הרסו אותה יותר מדי פעמים; "פאזל" היתה ניסיון כושל לעשות "סיינפלד" בישראלית; "אחד העם 1", "שוטטות", ו"ג'וני" פשוט לא היו מספיק מצחיקות; ואני אפילו לא רוצה לדבר על זוועות כמו "שאול", "איצ'ה" או "קמיצ'לי". הדבר היחיד שהצלחנו לעשות בצורה טובה יחסית, היה תוכניות מערכונים. "זהו זה", "הקומדי סטור", "החמישיה הקאמרית", וכמובן "ארץ נהדרת" עבדו כי הן היו מורכבות מאפיזודות קצרות. מערכון מסוים לא הצליח? לא נורא, עוד שניה יבוא אחד שכן.

והנה, מצפייה בפרק הפתיחה של "החברים של נאור" אמש בערוץ 10, נראה כי סוף סוף נמצאה הנוסחה הנכונה - שילוב של כתיבה טובה, עריכה מהירה וקופצנית, כמעט קליפית, רעיון מקורי וביצוע מעורר הערכה - והופ! יש לנו סיטקום מצחיק, שאפילו עובד.

לצפייה בפרק הגעתי בלי לדעת עליה כמעט כלום. ידעתי שמדובר בסדרה סטייל "תרגיע" של לארי דיוויד, סנונית ראשונה בים של סדרות שמנסות לחקות את דיוויד, בצורה כזאת או אחרת. מהפרומואים הבנתי שאת התפקיד של דיוויד לקח על עצמו הפעם נאור ציון, סטנדאפיסט שבמשך יותר מעשר שנים עושה פחות או יותר את אותם בדיחות באותם מועדוני סטנד-אפ אפלוליים, וקשה להגיד שהציפיות שלי היו בשמיים. באופן מפתיע, הפרק הראשון לא רק שהתעלה על הציפיות הנמוכות שלי, הוא אפילו היה מצחיק. מאוד.

החברים של נאור ציון הם דניאל וייסמן (בני אבני), שבזכות ירושה בה זכה אינו צריך לעבוד, דדי (יובל סמו, "פרוזאק"), טייס בחיל האוויר שלא מצליח לתפוס בחורות, ומיקה (תמר קינן) חברת הילדות של נאור. לכל סיטקום חדש שמשחק על הנוסחה "שלושה רווקים ורווקה אחת משתמשים בדירתו של אחד מהם כבסיס האם שלהם" יש בעיה אחת מרכזית. מיד מנסים להשוות אותה ל"סיינפלד". העובדה ש"החברים של נאור" נפתחת ומסתיימת בקטעי סטנד-אפ מול קהל, עוזרת לאווירת ה"היי! זה ניסיון לעשות סיינפלד בעברית!" שמעלה זיכרונות לא נעימים מ"פאזל". אלא ש"החברים של נאור" מדלגת בקלילות מעל הבעיה הזאת. זה לא שהיא מוצלחת מ"סיינפלד" - היא פשוט נמצאת במישור אחר לגמרי ולוקחת את עצמה לכיוונים אחרים.



קחו למשל את הפרק של אתמול. לחברה החדשה של וייסמן יש שני ידידים - צביקוש ושרגי - שכל הזמן מבלים איתה. היא כל הזמן מספרת על הצרות שלהם, ומבלה את עיקר זמנה בבילויים משותפים עם שני הידידים הללו. בצר לו, מספר וייסמן על העניין לחבריו ומקבל ייעוץ מדלל - דמות אמיתית של בעל פיצרייה, שמסתמן כמו הבחור שיודע הכל על הכל. אותו דלל מכיר בחור בשם "הינשוף", או "מעלים הידידים" (אורי גבריאל, שפשוט תפור לתפקיד ההזוי הזה) שיעלים את צביקוש ואת שרגי בקלילות מחייה של אותה חברה, ומחייו של וייסמן האומלל. תמורת כמה אלפי שקלים, כמובן.

הסיפור המתפתח בעקבות הכנסתו של "הינשוף" לעניינים, הופך הזוי מרגע לרגע, החל מסצנת החקירה המפחידה שעוברים צמד ה"ידידים", שהיתה פשוט נפלאה ("תירגעו, אתם פה בין ידידים"), דרך ההימלטות של אחד הידידים מהשבי של הינשוף ("ידיד בשטח! ידיד בשטח!") וכלה במרדף אחרי הידיד הנמלט ("שלום, ידיד" - ענק), שלרגעים הזכיר אפילו את "מבצע סבתא" המופלא.

עוד אלמנט שהופך את "החברים של" לסוג של תענוג לא צפוי, הוא ההימנעות משימוש בצחוק מוקלט. מלבד בסצנות הפתיחה והסיום, כמובן, בהן נאור ציון מבצע סטנד-אפ מול קהל. זה משדרג את הקומדיה בצורה משמעותית, הופך אותה ל"בוגרת" יותר, זורמת יותר.

ובכל זאת, לא הכל ורוד בממלכת נאור. קודם כל, תמיר - בן זוגה של מיקה - משחק לא מספיק טוב. נראה כאילו הוא מדקלם את הטקסט שלו במקום לשחק אותו. גם דלל, בעל הפיצריה, צועק רוב הזמן, ולעומת ארבע הדמויות הראשיות, המשחק של השניים הללו לא עומד בקריטריונים, בטח לא מול משחקו של אורי גבריאל הנהדר. גם חלק מהבדיחות לא תמיד עובדות (כמו הביקור בדירתו של תמיר, ובדיחות הגמדים) ולפעמים נדמה שנאור ציון מתעקש לחזור למקורות, כלומר לבדיחות שהוא עשה יותר מדי פעמים ביותר מדי מקומות ("שאבתם מים בששון", למשל). עוד דבר שלא ממש עוזר, זה החיתוך הנוראי של ערוץ 10 לפרסומות - באמצע משפט, באמצע סצנה. לא ככה מתנהגים עם פרק הפתיחה של סדרה מקורית חדשה שאתם מנסים לפמפם כבר קרוב לחודש.

ועדיין, "החברים של נאור" היא קומדיה חביבה מאוד, שעשויה היטב. הפתיח נראה לא רע בכלל והשיר שמלווה אותו הוא חידוש קיצבי, אם כי לא מאוד מלהיב, ל"לא נרדמת תל אביב" של דני רובס, והתוצאה הסופית מותירה אותך עם חיוך על השפתיים. וזה מפתיע, ומעודד, במיוחד כשנזכרים בכל הדוגמאות משתי הפסקאות הראשונות.





"החברים של נאור". החל מאתמול, ימי שלישי ב-21:50 בערוץ 10.