המסך המפוצל

תנועת הצופים, 13/11/06

שתי דעות על דקסטר, פרק ליל כל הקדושים של הסימפסונז, \"סוף עונה\" של אבודים, הישרדות, עקרות בית, סטודיו 60, נמלטים, ורוניקה והאוס

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 13-11-2006
105 תגובות
תזכורת:
1. מדור זה אינו מעודד הורדות. מטרתו לעסוק בתכנים בלבד. דיונים על הורדות / סוגי קבצים / לינקים או כל דבר אחר הקשור בהורדת פרקים מהאינטרנט - יימחקו לאלתר. הדיונים היחידים שיתאפשרו בתגובות הן על איכות הפרקים עצמם.
2.
3. בתמונות לא יופיעו ספוילרים.
4. אזהרות הספוילרים בתגובות חייבות להיעשות בצורה ברורה, תוך ציון הסדרה עליה אתם מעוניינים לדבר ומספר הפרק בו אתם עוסקים. תגובות שמכילות את הסימון (או את המילה) "ספוילר" בלבד - יימחקו לאלתר.

מדור זה עוסק בתכנים ששודרו בארה"ב בין יום ראשון, 5/11/06 ליום שישי, 10/11/06.





עקרות בית נואשות: עונה 3, פרק 7 (שודר ביום א', 5/11/06)
זוכרים את התקופה ש"עקרות בית נואשות" היתה סדרה טובה? זוכרים שהיא היתה מענינת? מצחיקה. מרגשת? מחכימה אפילו? בפרק 7 בעונה השלישית קיבלנו את "עקרות בית נואשות" הישנה והטובה בפרק ששמו, כמה הולם, Bang"". בפרק זה קיבלנו את כל הדמויות מתנהגות כמו שמצפים מהן. קיבלנו סגירת קווי עלילה (לינט-טום-נורה) שגם פותחים קווי עלילה חדשים. קיבלנו שורות מחץ מוצלחות (טום: את באמת רוצה את קיילה? לינט: היי לא רציתי את ארבעת הקודמים אבל הם מתחילים להתחבב עלי). קיבלנו עלילה מותחת ומעניינת. קיבלנו את "עקרות בית נואשות" הישנה והטובה. שרק ימשיכו ככה. ציון: 10 (assafTV).

הישרדות, עונה 13, פרק 9 (שודר ביום ה', 9/11/06)
כל השבוע רחשו שמועות שהפרק הזה יהיה פרק טוב במיוחד. אני כבר מזמן הפסקתי להאמין לשמועות. במיוחד בחודש הסוויפס. אבל השמועה הגשימה את עצמה. העונה הזו מאופיינת בליהוק נוראי של אנשים שכל קשר בינם ובין הסדרה הוא מקרי בהחלט. עונה שמתוך 20 משתתפיה, רק שלושה צפו בסדרה בעבר, לא יכולה להיות עונה טובה. ולראיה, שרשרת הפיהוקים הבלתי פוסקת שמבקרת בדירתי מדי שבוע. הפרק הזה היה שונה. בפרק הזה קיבלו השורדים את הזכות למרוד ולעבור לשבט אחר. ומי בחר לנצל את הזכות? דווקא שניים מהמובילים של הברית היחידה בעונה (מה ששוב מראה על נחיתות אסטרטגית העונה - מובילי ברית לא צריכים לשנות את הברית, אלה שבתחתית הברית ויודחו ראשונים צריכים לשנות את הברית). הצעד של קנדיס וג'ונתן שלח את הפרק לסחרור מעולה - במקום שני שבטים מאוזנים, קיבלנו שמונה אנשים שמתמודדים מול ארבעה אנשים אחרים. יותר אנדרדוג מזה כבר אי אפשר לקבל. ובניגוד לעונה 10 (הנוראית גם היא) כאן האנדרדוג ניצח. אבל האנדרדוג לא ניצח רק את האתגרים. הוא ניצח וזכה בלבבות הצופים. והטוויסטים לא הפסיקו להגיע: במקום שחבר המושבעים הראשון יהיה זה שבמקום התשיעי, גילינו שהשורד שהודח למקום ה-12 הוא כבר חבר המושבעים. מה קורה כאן? האם יש לנו עשרה מושבעים? תשעה מושבעים ושלושה פיינליסטים? רק דבר אחד בטוח - אחרי תשעה פרקים, עונה 13 של "הישרדות" הגיעה למסכים. הגיע הזמן. ציון: 9 (צפניה).

איך פגשתי את אמא, עונה 2, פרק 7 (שודר ביום ב', 6/11/06)
לפחות בינתיים, העונה השניה של "איך פגשתי" אפילו מוצלחת יותר מהעונה הראשונה. סיפור "העיניים המטורפות" היה חביב, אבל כל מה שנגע להפיכתו של בארני לסווארלי היה פשוט היסטרי, במיוחד בזכות הדרכים המקוריות שהחבורה מצאה כדי להתעלל בו, והסיום הנהדר בו נכנס "סווארלי" אל הפאב וזוכה לקבלת פנים סטייל "חופשי על הבר" כולל המוזיקה והפונט של הכתוביות. איזו סדרה כיפית. ציון: 9.

האוס, עונה 3, פרק 6 (שודר ביום ג', 7/11/06)
עוד פרק משובח של "האוס" קיבלנו השבוע. אפשר להניח שלא כל מעריצי הסדרה יאהבו את העלילה עם השוטר, אבל לטעמי היא באה במקום הנכון ובזמן הנכון. טריטר לא רק מאתגר את האוס, אלא מייצג את החוק - אותו גורם כה זר להאוס שהוא לפעמים שוכח שהוא קיים. השיחה של טריטר עם ווילסון בסוף הפרק היתה חזקה מאוד - הלויאליות של ווילסון כלפי האוס מרשימה, אבל אפשר להניח שהוא מאוד יכעס - ובצדק - על הבגידה של האוס, שמסכנת עכשיו לא רק את האוס אלא גם אותו. יהיה מעניין לראות אם ואיך החברות שלהם תשרוד את המבחן הזה. בגזרת קמרון שוב מעניין. מחד, קמרון הישנה והטובה (מדי?) הופיעה ביתר שאת בפרק - הקמרון שאוהבת בני אדם ולא מסוגלת להגיד עליהם מילה רעה או לפגוע בהם. ומנגד, ראינו את הצד של קמרון שמושפע מהאוס - המהלך עם הכדורים המטשטשים היה מהלך האוסי טיפוסי, וממש לא התאים לדומת שלה לפני עונה-שתיים. הסצנה שלה עם האוס בסיום הפרק היתה טעונה ועשויה היטב, כמו מרבית הסצנות האינטימיות ביניהם. ואיפה צ'ייס בכל הסיפור? קשה לדעת. ההיעלמות שלו באמת היתה תמוהה, ואפשר רק לקוות שיש לך סיבה מסתורית שאותה נגלה בקרוב. הסיפור עם הבחור השמן שעמד במרכז הפרק היה מעניין ומרגש והפתרון היה אירוני ונוגע ללב. עושה רושם שהעלילה של טריטר וההתמכרות של האוס היא רק קצה הקרחון. אני לא יכול לחכות להמשך. ציון: 9 (איתן גשם).

סטודיו 60, עונה 1, פרק 7 (שודר ביום ב', 6/11/06)
אולי זה שילוב של הציפיות שקטנו יחד עם פרק טוב מהרגיל, אבל זה רק אני או ש"סטודיו 60" הביאה את הפרק הכי טוב שלה מאז הפיילוט? נראה לי שכבר הבנו כי הקווים המקבילים לאגף המערבי לא הולכים לשום מקום, וגם הפעם כל העניין הזה הזכיר את טובי, ג'וש ודונה בדרכים אחרי שפספסו את ההסעה הביתה-הלבנה, אבל מה, זה היה טוב. קומדיה משעשעת של טעויות ומקריות, אמנם עם נשיפות בעורף של המאמר ההומופובי של הרייט (עד מתי?), גבהות המצח של התוכנית כלפי נוצרים טובים כמו ג'ון גודמן וכיו"ב, אבל עם יותר קלות דעת שנישבה שם. ככה זה צריך להיראות, רבאק. ציון: 8 (yaddo).



וגם: פרק נחמד מאוד של "סטודיו 60" הפעם. נכון, הפרק היה רחוק מלהיות חף מפגמים - העלילה והקצב הזכירו באופן חשוד דברים שסורקין כבר עשה ב"הבית הלבן", הבנייה של הסיפור לא תמיד היתה מעניינת (למה טום לבש את המעיל של סיימון? כי היה לו קר! גאוני!), והחיבור בין כל האירועים הרגיש לפעמים מאולץ במקרה הטוב (במקרה הבת של המשקיע היא מעריצה דווקא של טום שבמקרה נעצר באותו יום וכו'). חוץ מזה, הפרק שוב המשיך לעסוק ביחסי שמרנים-ליברלים, וזה מתחיל כבר להעיק. יש מספיק נושאים אחרים שהסדרה יכולה לדעת בהם. אבל כל החסרונות האלה לא פגעו בהנאה שלי מהפרק, פשוט כי הוא עבד איכשהו. אולי זה בזכות היציאה מהאולפן לשטח, שעשתה לסדרה טוב. אולי זה בזכות ההופעה העסיסית של ג'ון גודמן המצוין כתמיד. אולי כי העובדה שהקצב והכתיבה הזכירו את "הבית הלבן" היא דווקא סימן טוב. ואולי זה בזכות סטיבן וובר שפשוט עושה עבודה פנומנלית וגונב את ההצגה בקלילות. בכלל, הדמות של ג'ק הופכת לאט לאט להיות החביבה עליי בסדרה. במיוחד אהבתי את השיחה שלו עם דני שבה התברר שהוא לא כזה שמוק כמו שהוא נראה, ושהוא אפילו מחבב את ג'ורדן ונותן לה יותר גיבוי ממה שחשבנו, ודווקא היא זאת שמזלזלת בו ומתנשאת כלפיו. זה היה עשוי מצוין, ויהיה מעניין לראות אם מה שג'ק אמר על העתיד הלא מבטיח של ג'ורדן יתגשם. עכשיו נותר רק לראות כיצד טום והחברים ייצאו מהתסבוכת הזאת והאם מט יצטרך באמת לכתוב תוכנית שלמה בכמה שעות מחדש (אה... הוא חשב על הרעיון המטורף פשוט להחליף חלק מהשחקנים במערכונים הכתובים?). ציון: 8.5 (איתן גשם).

המשרד, עונה 3, פרק 7 (שודר ביום ה', 9/11/06)
עוד פרק משובח של "המשרד". הפעם נראה כי הקיץ הקץ על עובדי המשרד כאשר ההנהלה מחליטה לסגור את הסניף. היה מצחיק לראות את התגובות המעורבות בין העובדים למשמע הבשורה. חלק, בעיקר ריאן, שמחו לשמוע על השחרור מתפקידם ואחרים, בעיקר מייקל, נבהלו עד מאוד. קטעים מצחיקים בפרק: המסע של דוויט ומייקל לבית בעלי החברה, התגובה של הסניף המתחרה, הפקסים מהעתיד. עוד פרק נהדר לאוסף. ציון: 8 (עידו f. כהן).

ורוניקה מארס, עונה 3, פרק 6 (שודר ביום ג', 7/11/06)
העונה השלישית לא מאכזבת אותי ולו לרגע. כל כך כיף לראות שרוב תומאס וחבריו למדו מטעויות העונה הקודמת, והעונה הזאת הם מצליחים שוב ושוב למצוא דרכים לערב את ורוניקה אישית בתעלומות הקצרות, כמו גם הארוכות, ובה בעת לאמלל אותה ולגרום לה להרגיש דחויה, וככה היא במיטבה. פיז היה משעשע, גם אם נראה כאילו בלע כף של שמן סויה כשהיה עם פארקר, אבל אפשר לסלוח זו, כי זה ברור שהוא דלוק על ורוניקה, ואפשר להבין אותו. פארקר היתה פשוט מקסימה בפרק הזה. טוב לראות שרוח החיים חזרה אליה אחרי האונס. גם הבונדינג שלה עם ורוניקה היה חמוד, במיוחד לאור אי-הנוחות של ורוניקה שידעה שפיז לא מעוניין בפארקר. ובכל זאת היו כמה דברים שלא אהבתי: המשטרה, בראשות שריף לאמב, מחפשת את עזרת הציבור בחיפוש אחר גיקית מחשבים חמודה בשם ווי.. סליחה, מק. המוצא הישר מתבקש למסור לה אהבה גדולה מצד המעריצים של "ורוניקה" שמתגעגעים אליה נורא. ובאותה הזדמנות שיחפשו את דיק. חוץ מזה, נראה קצת תמוה שאחרי אירועי הפרק הקודם וויביל ייתן לורוניקה את המפתחות שלו - הוא לא אמור לכעוס עליה? ומה שהכי פחות אהבתי היתה ה"תאונה" של קית'. הרעיון ברור - אירוע של "כמעט מוות" פותח את עיניו והוא מבין שהוא צריך ריגוש בחיים. בלה בלה. זה פשוט היה עשוי מאולץ, במיוחד הטיימינג. חבל. ציון: 8 (איתן גשם).

אבודים, עונה 3, פרק 6 (שודר ביום ד', 8/11/06)
השבוע נגמר החלק הראשון בעונה של אבודים, ולפנינו 13 שבועות הפוגה עד ההמשך. אני, שבאתי עם ציפיות לאיזה קליף האנגר מפוצץ וכמה התרות, איכשהו לא התאכזבתי על אף שלא לזה פיללתי. רציתי לראות את ג'ק, קייט וסויר בשלב מעט יותר מתקדם, מתחילים במנוסה אולי, אבל קיבלתי משהו אחר שבדיעבד לא היה פחות טוב. שנתיים פלוס של מתח מיני הגיעו סוף סוף אל שיאם עם בחירתה של קייט בילד הרע על פני הילד הטוב. לא כל כך טוב, כיף היה לגלות; אני חושב שהרבה משונאי ג'ק קיבלו כאן אישור לכך שהוא לא הדמות האנמית והחד צדדית שהכרנו עד כה - האקט שלו באמצע הניתוח היה אכזרי ולא משהו שמצפים לו מהרופא הטוב, ועל כן ההתמוגגות היתה כה רבה. קייט, שמסתבר כי ברחה בעבר מנתן פיליון המסכן כדי להגן על עצמה, בחרה הפעם לא להימלט ולהותיר מאחוריה את סויר, ונקלעה לדילמה עם ג'ק שממש מקריב את עצמו למענה וצועק לה לברוח לאלתר. סיטואציה לא פשוטה, יש יאמרו. ציון: 8 (yaddo).



נמלטים, עונה 2, פרק 10 (שודר ביום ב', 6/11/06)
כבר הזכרתי שבליק שולת!!!1? כי בפרק הזה - אפילו יותר מתמיד. כמעט ריחמתי על טי באג. הכניסה מחדש של אבא של מייקל ולינק למשחק הופכת את העסק למעניין מאוד, רק חבל שלינק לא מעניין, אבל לפחות יש את השתול-ששייך-לקונספירציה שבזכותו יהיה קצת מתח. המפגש בין מייקל לשרה לא הביא את הניצוצות המקווים, אבל המפגש בין מייקל למאהון - הנה ג'סטה לחובבי הסלאשים - דווקא כן סיפק את הסחורה (למרות שניצוץ זה הדבר האחרון שמאהון היה צריך בסצנה ההיא). היה מעניין לראות את ההיסוס של שרה, את חוסר האמון הבסיסי שלה במייקל מחד, והמשיכה העזה אליו מנגד. את הכניסה למכונית, היציאה ממנה, ו... קלרמן שתופס אותה. הוא כל כך סליזי שזה פשוט תענוג. יופי של דרך לסיים את הפרק. ציון: 8 (איתן גשם).

דקסטר, עונה 1, פרק 6 (שודר ביום א', 5/11/06)
נהניתי מאוד מפי הפחת שהגיע אליה דקסטר בפרק הקודם, במה שהתחיל בעין המציצה דרך מנעול פתוח של מכונית והפך לעד אפשרי למעלליו של דקס. עד כה תמיד ראינו אותו עושה את מה שהוא עושה בלי הפרעות מיוחדות ובלי שמישהו יחשוד (מלבד הרוצח במשאית הקרח, כמובן), וזה היה נחמד ומבדר אבל לא מותח מדי. הפרק הזה הציג את האפשרות שהחיים של דקסטר יהיו קצת פחות פשוטים, שהוא יצטרך לעמוד מול אחותו והמפקדת שלו ולהסביר כמה דברים לאור הקלסתרון שבנה הילד. היה אפשר להפוך את זה למשהו דמוי "המגן", להטיל עליו כמה משקולות, וסוף סוף להתכתב עם תיעובו האינסטינקטיבי של הסמל כלפיו כפי שנחשפנו אליו בפרק הראשון, אבל לא עשו את זה. ממש התאכזבתי כשראיתי את הציור של חזוס על הדף. איזה בזבוז של הזדמנות. ציון: 6.5 (yaddo).

ואילו אני לא מסכים. קודם כל, אני בטוח שהיוצרים לוקחים את זה לכיוון מסוים. לא לחינם קיבלנו את תמונתו של ג'קו אייזנברג, כלומר ישו, כקלסתרון שהילד ראה כביכול. יהיה לזה הסבר, ואין לי ספק שהוא יהיה מוצלח. אבל בלי קשר, אני מוכרח לציין כמה דברים שאהבתי מאוד: החלום של דקסטר, למשל, שהיה סצנה מדהימה, או הפרופיל המדויק שאחותו בנתה - שלא במודע - עליו, דבר שגרם לו להתנהג אליה בצורה מגעילה, ולה להיעלב ממנו - אבל פשוט לא היתה לו ברירה. עוד דבר שאהבתי: הנכונות של רוצח מכונית הקרח להגיע למקומות רחוקים (הצלילה להביא את גופת האישה) כדי "להתעלל" בדקסטר. גם ההתחברות של מריה עם הילד היתה מקסימה, כמו גם העובדה שריטה אזרה אומץ ואיימה על פול בצורה מעוררת הערכה. "דקסטר" ממשיכה להיות מבריקה ומשובחת. ציון: 9.5.

משפחת סימפסון, עונה 18, פרק 4 (ליל כל הקדושים 17. שודר ביום א', 5/11/06)
בכל שנה, בליל כל הקדושים, משודר פרק חדש של "משפחת סימפסון" ובו שלושה סיפורי אימה מיוחדים לחג. בכל שנה, הפרק הזה הוא פרק שאני מצפה לו במיוחד, בעיקר בזכות היסטוריה של סיפורים כמו
"העורב", "כף המשאלות", "העת ועונשה", או זה בו הומר מגלה את התלת-מימד. הפרק הנוכחי היה מאכזב. הוא הציג שלושה סיפורים שכל אחד מהם היה גרוע יותר מהשני. ב"נשואה לבועה" עוד היו חלקים סבירים עם בדיחת לני הגבוה וזו על ד"ר פיל ("היי! הוא יש לו טעם כמו לג'פרי טמבור!"), אבל הוא הכיל כמה קטעים מגעילים (הומר מנסה לאכול את הבועה). גם הסיפור השני, על הגולם, הכיל כמה קטעים מצחיקים (וגם הביא את פראן דרשר בתפקיד חביב למדי), אבל רובו היה משעמם למדי. גם הסיפור השלישי היה משעמם, ולמרות פוטנציאל גדול - קנג וקודוס פולשים לספרינגפילד המבוהלת בעקבות מתיחת "מלחמת העולמות" המפורסמת - לא הצליח להיות משעשע כלל והכיל כמה קטעים מטופשים (אנשי העיירה מתפלשים בבוץ, למשל). אחרי מגמת שיפור ברמת הפרקים בעונה ה-17, בא פרק "ליל כל הקדושים" הנוכחי והראה שהמצב לא כל כך טוב אצל המשפחה הצהובה. חבל. ציון: 4.