10. פרק סיום העונה השלישית של "לגדול בלי בושה" חתם עונה גדולה נוספת של הסדרה הבריטית ההזויה והמקסימה הזאת. הפרק עצמו היה נפלא עם החתונה המתקרבת של פראנק ושילה, והמידע לגבי הגורל של אחד הבעלים הקודמים שלה, והזהב הקבור, אבל הדבר שהכי הרס אותי היה הרגע הקצרצר הזה שבו ליפ, בעקבות האמירה של מנדי שהוא יגמור כמו אביו, מדמיין את עצמו עם השיער הארוך של אביו שותה את עצמו לעלפון חושים. החיקוי הנפלא הזה היה רגע קומי טהור ונהדר באחת הסדרות המגניבות ביותר שיש. Parteeeeeey!

9. עובדה: אני לא מתעוררת מוקדם סתם ככה. היו ימים אחרים, עת הייתי צעירה ורעננה, בהם קמתי מדי יום בשש כדי לראות עוד פרק של "דביבוני היער הירוק". כיום, תצטרכו בולדוזר עצבני במיוחד כדי להזיז אותי ולו חמש דקות מוקדם יותר. לא עוד. ביום ראשון האחרון הכל השתנה, כשקמתי מוקדם כדי לצפות בפיילוטים של שתי סדרות כיפיות ואהובות: "גולשים בזמן" ו"לויס וקלארק". אי אפשר לתאר במילים את האושר שהציף אותי למראה קווין המקשקש דברים מתמטיים או לויס עטוית השפם. תשכחו מכל מה שאמרו לכם, מסע בזמן אפשרי! ויחד עם סדרות כמו "זינה", "סמולוויל" ו"זהות בדויה" קיבלנו חתיכת רצף ניינטיזי כייפי. קודוס ל-AXN על חבילת הש"חים המרנינה הזו, שגורמת לי לדפוק את הראש בקיר ולתהות למה דווקא השנה נגזר עליי לחיות בלי טלוויזיה. אז... מי מקליט לי עונה ראשונה של "גולשים בזמן"? (גיני)

8. החלק הראשון של פרק הפיילוט של "אאוריקה" הצליח לעניין אותי. יש כאן עיירה קטנה עם סודות, פרויקט מדעי חשאי, כל מיני דברים מוזרים שקורים - קראוון שנחצה לשניים למשל, או כלב מסתורי - כל מיני דמויות מוזרות וקורטוב של הומור - מה צריך יותר? תוסיפו לזה את המעבדה התת-קרקעית שחשפה כל מיני פרויקטים מסקרנים, פרה חתוכה אחת, ופציעה של השריף, וקיבלתם את פרק הפתיחה המסקרן ביותר שראיתי מזה זמן מה.



7. "מלקולם באמצע" ממשיכה לעשות מה שהיא יודעת הכי טוב - לבנות עלילות מופרעות וגאוניות, שלעיתים מצליחות להצחיק עד מאוד, אבל סצנה אחת מוצלחת במיוחד שווה אזכור מיוחד: דיואי מפחיד את ריס עם סאונד של משק כנפי פרפר, ריס בורח בזעקות והאל מזהיר את דיואי שהעסק הזה יעבוד רק במשך שבוע נוסף. רגע מבריק.

6. פרק הפתיחה של "מי רוצה להיות גיבור על?" הפתיע אותי לטובה. אני בדרך כלל לא אוהב סדרות ריאליטי, אני מודה, אבל השילוב הזה בין אנשים שלא אכפת להם שיצחקו עליהם, לגיבורי על, לסדרת ריאליטי שבה כולם מתחרים על פרס אחד (שבמקרה הזה הוא אפילו ביזארי למדי: הזכות לככב בחוברת קומיקס) פשוט עובד. גם הדמויות עצמן מצליחות להיות משעשעות, ופרק הפתיחה היה מהנה למדי. רק מילה אחת למתרגמים: למה יצורית? המילה "יצור" היא שם עצם, ואי אפשר לכתוב אותה בצורת נקבה. טיפשי, לדעתי.

5. אני ממשיך לעקוב בדבקות אחר העונה השלישית של "השמיניה" ואני מוכרח להגיד כמה דברים: קודם כל, זה נחמד שיש כל מיני עלילות אקשן מופרכות עם שודדים ויהלומים, אבל סצנות הפעולה בספרייה נעשו בצורה גרועה במיוחד. שנית, "אני המלך" חייב לעוף ויפה שעה אחת קודם. מעבר לזה, אני לא יודע כמה זה נכון להחיות את עלילת דניאל וסקורפיו. לא נמאס? גם העובדה שאנחנו כמעט באמצע העונה ועדיין לא באמת יודעים מה הסיפור הגדול שלה (מלבד זה שאנשים רעים חוטפים תינוקות) לא ממש תורמת לאווירה הכללית, ועדיין - בשורה התחתונה, נראה שהעסק בכל זאת ממשיך להיות חביב.

4. את פרק הפתיחה של "בלייד" לא אהבתי. שתי הסתייגויות: א. לא ראיתי את הסרטים. ב. לא יכולתי שלא להימנע מהשוואה (בתת-מודע לפחות) ל"באפי" ול"אנג'ל" (במיוחד כשסיפרו על מישהו שקוראים לו וויסלר, שלקח את בלייד תחת חסותו). אבל הבעיה שלי עם "בלייד", בלי קשר לקוטלות ערפדים למיניהן, היא שמתחת לכל הרעש, הדם והצלצולים, אין בסדרה הזאת שום דבר. סתם אקשן מטופש על מישהו שמחסל ערפדים בכל מיני דרכים. זה כמו לראות סרט אקשן סוג ד' עם צ'אק נוריס. לא בשביל זה אנחנו מתיישבים מול הטלוויזיה.



3. אני לא מבין את ההתעקשות של ערוץ 10 "להדביק" את "ללא עקבות" ל"24" ובכך להתחיל אותה בשעה כל כך מאוחרת (23:20). עבור אנשים שעובדים או לומדים בימי ראשון קשה מאוד לראות סדרות בשעות כאלה. זה, והעובדה שהסדרה החלה השבוע ב-AXN, גרמו לי להפסיק לצפות בסדרה במשבצת השידור הזאת ולחכות לשידורים של AXN.

אין 2.

1. בפרקי הסדרות "מגרש ביתי" ו"האו.סי" ששודרו בשבת, צומצם המסך בחלקו התחתון כך ששורת התרגום השניה (השפה הנוספת) לא נראתה. המסך חזר לגודלו המקורי במעבר לפרסומות ובסוף הפרק. תמוה ומרגיז (Mr. Wings).


בשולי הממיר
כמה דברים נוספים, בקצרה ובלי ספוילרים: פרק סיום העונה השניה של "האנטומיה של גריי" היה מוצלח, הפרק השני של "לא הבטחתי לך" הציג שיפור מסוים מהפרק הראשון, וגם בפרק השני, "חיים על מאדים" ממשיכה להיות לא פחות מנהדרת.

ב"בוסטון ליגל" גייסו את הבמאי ווס קרייבן ("צעקה") להתארח בפרק ששודר השבוע. גם ג'רי ריאן (סבן מ"וויאג'ר", "שארק") היתה שם.


ממיר מן העבר
9.5. "24". בעיקר בזכות שני דברים. הראשון - טוני שמגלה מה קרה למישל. והשני - ג'ק שמנסה להוציא מידע מכריסטופר באמצעות פגיעה באשתו. הרגע הזה שבו ג'ק מבין שלא משנה מה הוא יעולל לאשתו, זה לא יגרום לכריסטופר לגלות לו לכלום, הוא רגע טלוויזיוני דרמטי נפלא, שמראה שוב שכוחה של הסדרה עודו במותניה. וגם היה קצת מתח עם גז העצבים שכמעט פגע בשוכני בית החולים, שניצלו ברגע האחרון ע"י קרטיס (מתוך הממיר 28/5/06).

8. "עקרות בית נואשות" סיפקה השבוע - מלבד הסצנה המשעשעת בה נפטרת גבריאל מהרהיטים שלה - רגע קריפי אחד בסיועה של הגברת ברי, שהמתינה ליד מיטתו של רקס בבית החולים עד שיתעורר כדי להגיד לו את המילים הארסיות אותם אמרה לו בלחישה מקפיאה. "אני כל כך שמחה שאתה חי, כי הספקתי להגיד לך את הדברים הללו". זוהי תמצית דמותה המרתקת של ברי, עקרת הבית המושלמת מהגיהינום (מתוך הממיר 17/7/05).

4. "ללא עקבות", סדרת המשטרה החדשה שעלתה השבוע בערוץ 10 נראית לא משהו בינתיים. עושה רושם שיוצריה ביקרו בכמה וכמה סדרות - "חוק וסדר" ובנותיה, "זירת הפשע" והבת ממיאמי, "ג'ורדן" - ולקחו כמה מוטיבים מכל אחת ואחת מהן. השילוב לא בהכרח רע, אבל זה ממש לא הדבר הגדול הבא בגזרת סדרות המשטרה, והתוצאה הסופית לא מעניינת במיוחד (מתוך הממיר 22/5/04). אבל בהמשך הדעה שלי השתפרה.