10. "אהבה גדולה" נפתחה השבוע ב-yes. ההתחלה הזכירה לי קצת את "עמוק באדמה" (לפחות בקצב שלה), ההמשך נראה קצת כמו "עקרות בית נואשות - הגרסה הפוליגמית", אבל מהר מאוד קיבל הפרק ייחוד משל עצמו, מנותק לגמרי משתי הסדרות הללו. קצת קשה לי לנסח במילים מה אני חושב על הפרק הזה ועל הסדרה הזאת. כעיקרון, מדובר במשהו שלא ראיתי קודם לכן בטלוויזיה או בקולנוע - אדם שנשוי לשלוש נשים ומנסה לנהל מערכת יחסים תקינה עם כל אחת מהן. זה עשוי בצורה מרתקת, מגולם ע"י שחקנים מצוינים ברובם, ומלבד הבסיס של הסדרה (הפוליגמיה), יש שם עוד אלמנט שלא זכור לי שראיתי בסדרות אחרות - ההורים של ביל (הגיבור הראשי) שחיים בחברה דתית (כנראה מורמונית) המתנגדת לטיפולים רפואיים (או שאולי מפחדת להשתמש בשירותים הרפואיים הרגילים מחשש שיעלו על אורח החיים האסור). לפחות על פי הפרק הזה מדובר באחלה של דבר. יש אלפי כיוונים שאפשר לקחת אליהם את הסדרה. בהחלט מרתק אותי לראות לאן הם יילכו עם זה (פורסם לראשונה - בשינויים קלים - בפורום zone 1).



9. את פרק פתיחת העונה השנייה של "פילדלפיה זורחת" לא כל כך אהבתי, אבל הפרק השני ששודר השבוע כבר היה סיפור אחר לגמרי. אני מניח שיהיו הרבה אנשים שהתעצבנו מהפרק הזה - שהתחיל בזה שישראלי קנה את האדמה עליה נמצא הפאב של החבורה, ואז סגר אותם בגדר - אבל אותי הוא מאוד הצחיק. במיוחד הפחד של החבורה מלהשתמש במילה jew, הויכוח לגבי הידע שלהם בכל הנוגע למה שקורה עכשיו בישראל, והקטע עם הגדר-חומה ("איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר?"). הקטע שבו הם מציגים את הדרישות שלהם עם מגבות על הפרצופים שלהם היה פשוט היסטרי. גם העלילה המשנית עם הכלב הקטן היתה חביבה מאוד.

עוד 9. אחלה פרק היה לנו השבוע ב"סקרבס" כאשר הפעם קפץ הפרק בין פלאשבקים כדי לנסות להבין מי היה אחראי למותו של חולה. למרות הסוף, בו התברר שבאופן עקיף כל ארבעתם היו אשמים במותו של החולה, דווקא התירוצים שלהם להיעדרותם, במיוחד זה של JD וטורק (יענים זה כזה מגניב!) היו משעשעים. מה שהיה יפה בפרק הוא שההומור היה מגוון, בין הפנטזיות של הצוות לגבי מה יעשו במאה מיליון דולר ("אני יכול לקנות כריש מאולף!") ובין הבדיחות המילוליות הטובות בין JD והחולה שלו ("אני אוהב יענים, הם יצורים נעלים ואצילים... ואני מכין מהצוואר שלהם חגורות"). אין, פשוט קומדיה גדולה (עידו f. כהן).

8.5. "הדקה התשעים" משתפרת מפרק לפרק. עלילה בלשית קלאסית בניסיון לפענח תוכנת מחשב, דמויות עגולות (כמו הוד שמבלה כל הלילה בפיענוח משוואה, אבל לא יודע מה זה exe) וסדרה מדעית שבה המדע משחק רק תפקיד משני. אין ספק - הבריטים יודעים לעשות טלוויזיה (שלמקו GRAS).

8. העונה השלישית והאחרונה של "השמיניה" נפתחה השבוע. הבשורות הטובות: יש התרגשות באוויר. הבשורות הרעות: משהו שם בכל זאת מזכיר את הרשע הקצת מגוחך של העונה הראשונה. ועדיין, למרות כל מיני תחלואי הפקה קטנים שמאפיינים את הסדרה מיומה הראשון, ניכר שהעונה הזאת מגובשת יותר משתי הקודמות לה - קודם כל בזכות צילומי החוץ שנראים ממש מצוין (וכמה חבל שהם מעטים, לפחות בינתיים), ושנית כי עושה רושם ששלושת הפרקים הראשונים של העונה פתחו כמה קווי עלילה מעניינים למדי, שמסקרן אותי מאוד לדעת מה עומד לקרות בהם. גם הפיכתה של השמיניה מ"חבורת ילדים פותרי חידות" למעין יחידה צבאית קטנה עם מפקד מקרבת את הסדרה לאלמנט שמשך אותי אליה מלכתחילה - הדימיון לחסמב"ה, אותה סדרה שבלעתי בשקיקה בילדותי. גם הצפייה ב"השמיניה - רגע לפני העונה השלישית" שהזמנתי ב-VOD ליבתה עוד יותר את הסקרנות שממילא היתה לי כלפי העונה הנוכחית.

7.5. "סימני חיים", דרמה בריטית חדשה, נפתחה השבוע ב-yes. היא מספרת את סיפורה של עובדת סופרמרקט קשת-יום שצריכה לטפל בבעל ובשלושה ילדים, שהגדול בהם חולה ב-CF. תקרית רפואית שעוברת על הבת האמצעית והפחד שאוחז בה בעקבות זה, גורמים לה לנסות לעשות משהו שלא עשתה בגלל שילדיה נולדו בגיל צעיר - ללמוד רפואה. הפרק הראשון היה זורם ומעניין והציג לנו כמה דמויות מעניינות: בראש ובראשונה, את דמותה של האם שמחליטה לעשות את המהפך. אבל גם דמותו של הרופא השחצן והמעצבן בו היא נתקלת (ד"ר לינדזי) כשבתה מתאשפזת, וזה שכמעט עולה לה בסיכוי להתקבל לתוכנית הלימודים המיוחדת, היא דמות מעניינת שמשוחקת ע"י שחקן מוצלח. קטע שאהבתי במיוחד: הילדה שמחליטה לתבוע את המורה על רשלנות (ובסוף מוותרת על כך לאחר שהיא מקבלת ממנה התנצלות) אופה לה עוגות מיוחדות.

7. "האנטומיה של גריי" סיפקה השבוע פרק מוצלח שהתמקד בארבעת חברי משפחה אחת שהיו מעורבים בתאונת דרכים, לה היה אחראי מתמחה צעיר שעבד בבית חולים אחר, ונרדם לשניה על ההגה לאחר משמרת ארוכה במיוחד בה הציל חיים. האירוניה העצובה בסיפור שלו (הציל חיים כדי להרוג אישה בהריון), כמו גם התגובות של בני משפחתה לכל העניין, היו מוצלחים במיוחד. "האנטומיה" מצליחה לא אחת להביא סיפורים מעניינים, ולצאת קצת מהתבנית השבלונית הזאת של דמויות-יחסים-משחקים-שטויות שאופפת אותה דרך-קבע.

עוד 7. ציפיתי ש"משמר המדף" תהיה הדבר המטומטם ביותר בעולם. ציפיתי שזאת תהיה קומדיה מפגרת שכל מה שהיא יודעת לעשות זה הרבה בדיחות על השדיים של פמלה אנדרסון. ב"משמר המדף" יש באמת המון בדיחות על השדיים של הגב' אנדרסון, אבל באופן מפתיע יש בה גם הרבה בדיחות חמודות ואפילו מצחיקות, ואת רוב הצפייה העברתי עם חיוך מרוצה על השפתיים. בדיחות כמו הרעיון להחליף אות אחת מספרים מוכרים כדי להפוך אותם למשהו אחר לגמרי ("טום לויר") או כמעט כל משפט שיוצא לכריסטופר לויד מהפה ("זה כאילו שאני קוראת ספר עליי!", "גם לי יש אותה הרגשה", "באמת? מה אתה קורא?", "מאמר עליי"). בכלל, כשפרק בסיטקום כתוב טוב ועם פאנצ'ים מצחיקים באמת, הוא יכול להיות מוצלח במיוחד - וכזה בדיוק היה פרק הפתיחה של "משמר המדף".



6. מי שצפה השבוע בליגת האלופות בטח שם לב שבשידור של יום שלישי הופיע אייקון קטן של שלט בתחתית המסך בכל פעם שבמשחק ששודר בערוץ המקביל הובקע שער. פיצ'ר מגניב (שאני לא בטוח שהחל במחזור הזה, אגב) שחסרונו הורגש מאוד במשחקי יום המחרת. אז מצד אחד, יפה שהכנסתם תוספת חדשה ומועילה, אבל למה הורדתם אותה ביום השידורים השני?

אין 5.

4. בעוד הפרק הקודם של "מלקולם באמצע" היה נפלא, את הפרק הנוכחי לא כל כך אהבתי. קודם כל בגלל הרגל - סיפור שנמשך לכל אורכו של הפרק והיה דוחה במיוחד. שנית, בגלל הויכוחים הבלתי נגמרים של פרנסיס עם אמו ועם הסבתא המעצבנת עוד יותר. די, כמה אפשר עוד להמשיך עם זה? בכלל, דמותה של אידה מעולם לא היתה מגניבה או מוצלחת וטוב אם ישכילו להיפטר ממנה אחת ולתמיד. נקודת האור היחידה: האל מקריא לילדיו מקרה קונדסות ותוהה מאיפה הם מקבלים את הרעיונות לשטויות האלה, מה שגורר קרב חסר-שינה והזוי לחלוטין בין מלקולם לריס.

3. ב"סאמרלנד" יש בעיות תרגום לעיתים תכופות. בפרק השבוע היתה טעות אחת צורמת במיוחד: כשסיימון מספר על המיתולגיה היוונית הוא אומר "The Gods turned them into birds" והתרגום היה "אלוהים הפך אותם לציפורים" הרי ידוע שבמיתולגיה היוונית היו אלים ולא אלוהים (ע"ע זינה והרקולס) (Mr. Wings).

גם 2 אין.

1. מנחם בן כתב בעיתון "פרומו" בגיליון יום שישי האחרון של מעריב על כך שהוא צפה בכמה פרקים של "סיינפלד" ולא ראה "טיפה של גאונות בסדרה החביבה הזאת". אחר כך הוא תהה מה הופך את "סיינפלד" לטובה יותר מ"החיים זה לא הכל", לדוגמא. ניכר שמר בן צפה במספר מועט של פרקים (מן הסתם, אלו שמשודרים בימים אלה בערוץ 2, כלומר הפרקים המוקדמים) ולכן הביקורת שלו היא שלמה ונכונה, כמו גם ההשוואה המגוחכת שלו בין "סיינפלד" לסדרה הישראלית החביבה-במקרה-הטוב הזאת והלא-מצחיקה-בכלל במקרה הקצת פחות טוב. אין לי בעיה עם דעה לא פופולארית. יש לי בעיה אדירה עם דעה לא פופולארית שאין לה יסוד של בסיס או קשר למציאות, וכזאת שנכתבת כלאחר יד ומבלי לצפות כמו שצריך במוצר המבוקר. כדי לכתוב משהו על סדרה כמו "סיינפלד" אי אפשר לצפות בימינו (אוקטובר 2006) בפרקים ששודרו בתחילת שנות התשעים. מה שנחשב בזמנו לחדשני, יכול להיראות היום קצת מיושן. פרקים מאוחרים קצת יותר בסדרה הזאת עדיין עומדים במבחן הזמן, וראוי היה שמבקר מכובד כמו מנחם בן יפסיק לדבר על דברים שהוא פשוט לא מבין בהם שום דבר.


ממיר מן העבר
10. איזה פרק אינטנסיבי קיבלנו ב"24". בראש ובראשונה ניצבת סצנת פינוי הקניון המדהימה, שבה המוני אנשים מנסים להימלט ממנו כמה שיותר מהר - לטעמי אחת מהסצנות החזקות בסדרה. מעבר לזה, נראה כי בעונה הזו המוזיקה נהייתה דומיננטית יותר ושהוכנסו בה מוטיבים חדשים, מה שמעביר בצורה אפילו טובה יותר מבעבר את המתח של האירועים ואת הקצב של הסדרה - זה ניכר בעיקר בסצנת ההגעה לקניון, אבל לא רק. אלמנט חזק נוסף בפרק (ובכלל בעונה הנוכחית) הוא האופי המפוחד של הנשיא, אופי שמנוגד לחלוטין לזה של קודמו בתפקיד, פאלמר. רואים את זה היטב כשהנשיא לוגאן מנסה בהתחלה להתחמק מהחלטה על גורלם של מבקרי הקניון המותקף, ורק לאחר מכן כשהוא מבין שאין לו ברירה, הוא הולך על ההחלטה המפוקפקת לא להציל את 800-900 האנשים שבקניון (וביניהם ילדים) כדי להשאיר לעצמו קצה חוט באיתור 19 המיכלים האחרים. מזל שג'ק מתעלם מההוראה המפורשת של הנשיא, לוקח את העניינים לידיים ונותן להם קוד שגוי (ואחר כך נלחם בהם באופן פעיל יותר). ההחלטה הזאת של הנשיא, על רקע ה"Thanks god" שהוא מפטיר לאחר שהוא שומע שמספר הקורבנות קטן בהרבה ממה שהיה יכול להיות אלמלא ג'ק, מעמיד את הנשיא באור מגוחך עוד יותר. פרק מעולה (מתוך הממיר 7/5/06).


בשולי הממיר
ב"סקרבס" התארח ג'ייסון בייטמן בתור מר סאטון והיה כל כך מגניב שרק יענים הצליחו להיות יותר מגניבים ממנו (עידו f. כהן).

ב"האנטומיה של גריי" התארח ג'ון צ'ו ("על גבול השפיות") כמרשל סטון, המתמחה שהיה אשם בתאונת הדרכים הקטלנית.

אורחים ב"מחשבות פליליות": טדי החולה הפסיכיאטרי היה פרד יוקאס מ"משמרת שלישית (השחקן כריס באוור) וג'ף קובר (ראק מ"באפי", דודג'ר מ"נשים במלחמה") היה ליאו, החבר הדימיוני שלו.

ב"פשע מן העבר" התארחה מרדית' מונרו (אנדי מ"דוסון") כאמא שחשודה במותה של בתה בפלאשבקים לשנות השישים (assafTV).