רשימת התפוצה של המסך המפוצל חוזרת. תשאלו, "למה התעכבנו עד עכשיו?", נענה, "כי יש לנו את הקופסא שעושה את מלאכתה נאמנה ומחליפה בצורה די מחמיאה את הרשימה", אבל עם מצבור האנקדוטות שמידפקות על לבלבי בדקה האחרונה, איני יכול להימנע מלהעלותן על הכתובים למען יראו וייראו. אולי בכל זאת יש מצב לקאמבק, נראה.

1. אז בראש ובראשונה, למי שפספס את יציאת השנה של ריקי לייק וגיבוביה על ישראל רבתי, הנה לינק. גם הישראלי ששלחנו לתחרות הגבר ההורס זכה, אגב, אבל כבר הסכמנו שזה פחות חשוב.

2. סדרה חדשה עולה לשידור ונישאת על כנפי הזכיינית טלעד, "המשאית" שמה, ובמרכזה סיפור נוגע-לב על החיים הקשים בפריפריית ירוחם. "זה לא אותו גימיק של תיק סגור שמסתלבטת על באר-שבע" שאלתם? כן, גם אנחנו לא יכולנו שלא לשים לב. מסתבר שלהיות דרומניק זה פתאום קול. יי לי.

3. גיל ריבה, המחומצן והאלוהים למחצה, משנה מקום ומשנה מזל. למרות שאתר הבית של ערוץ 10 עדיין מתעקש שהתוכנית משודרת ביום שני באחת-עשרה לעת זקנה, התוכנית למעשה עשתה רילוקיישן ליום חמישי בשעה 21:30 וקוצרה לחצי שעה. מה נאמר? אכזבה. גיל ריבה, שיצר בשתיים-עד-שלוש תוכניות, תדמית של רב-כונף, מגיח עם תוכנית חלשה מתמיד בה הוא נתפס - ושמנו לב שזו איזו אהבה כמוסה שלו - לאושיות עבר מרקיבות, שדי פוגעות בלוק הנוצץ במהות שלו. אריק סיני?





4. גם "שחר", הפקת המקור הדי אחרונה של ערוץ 3, משנה מקום ועוברת לשעה הרבה יותר הולמת עבורה, היא שש בערב, אחרי "ערב טוב עם גיא פינס" (ששינתה בעצמה שעה, לחמש-וחצי). רק חבל שזו עדיין סדרה חרא.

5. ואפרופו "ערב טוב", הרי לפניה ירשם הישג, הצלחתה של אחת מהכתבות לדובב את דודי בלסר, קולב הצמרת, לראיון ראשון בו אינו נתפס לביישנות מפתיעה. אומנם הוא לא אמר שום דבר מעניין במיוחד, אבל לפחות הוא הוציא יותר משלוש מילים.

6. עושה רושם ש"לחיי האהבה", הטלנובלה של ערוץ 3, שהיו לה קצת קשיים להמריא, פורשת כנפיים ומבססת את מעמדה כטלנובלה די איכותית ואפילו קוסמת, או כך מוסרים לי מקורות יודעי דבר (כוסיות). לעומתה, סיטי טאוור, שנוצצת הרבה יותר - יאמר לזכותה, מתעתעת בצופיה בכך שהיא משודרת שבוע כן שבוע לא (ככה זה עם כל הפיגועים מסביבנו). יחד עם זאת, היא לא מוותרת על עשיית רעש מקומי, ובכל חור, בידורון ורכילון ניתן למצוא תמונות של כוכביה הזוטרים מענטזים משל היו כולם אילנה אביטל בעצמם. בין המתקרצצים: רועי הודס, נו זה, הילד, לירון לב והאחות השניה, זאת שדומה לה. את שתיהן, אגב, אפשר גם למצוא עכשיו בשלטי חוצות לפרסומת של ראש אינדיאני.

7. ובמצעד הפרסומות, השבוע כובשת אותנו פרסומת חדשה לבורגר ראנץ`, עשויה בטוב טעם. על המסך: פרסומת פארודית שיורדת בלי בושה (והגיע הזמן) על הפרסומות הסקנדינביות של אורביט, קינדר ושות`, עם דיבובי שפתיים לא מתואמים ומלבושי קולג` אמריקאים ו/או בלונדינים. וואו, אני מרגישה נהדר.

ובמעבר חד,

8. שידורי קשת שידרו השבוע ספיישל עם נתן זהבי, על הפיגוע שארע במסעדת סי-פוד בעת שהתרחשה בה מסיבת רווקות, ובמסמך המצולם רואיינו מיני נוכחים ששהו בערב האתמול במסיבה. פרט לכך שזהבי הוא אולי הטיפוס הכי פחות מתאים למשימה הרגישה, יותר צורמת מכך, העובדה שיש הרגשה שמישהו מנסה למסחר את הצער שלנו ולעשות ממנו כסף.




9. כולם כבר הביעו את הזדעזעותם מהמסך המפוצל ששידרה טלעד בשבת האחרונה עם בוא הידיעות על הפיגוע בירושלים. שני שליש מהמסך וכן הסאונד נשארו על הדיווחים החיים מהאזור ואילו השליש הנותר של המסך הוקצה להמשך של משחק הכדורגל הסנסציוני בקרית אליעזר. אז נכון שהתמונות הללו הן בלתי מתקבלות על הדעת (מזל שלא היה איזה גול, אחרת היה מצב אבסורדי שבו צופה היה צורח "יש!!" היסטרי בזמן שמדווחים שעוד פצוע אנוש נפטר מפצעיו), אבל למה אי אפשר להגיע לאיזה הסכם עם ערוץ הספורט לפיו במקרים כאלה עובר השידור לידיהם? (ברק דיקמן)

10. ועוד משהו בנושא פיגועים - ביום שלישי אמור היה להיות משודר הפרק "סיפורים לשעת לילה מיותרת" בזהו זה, אחד הפרקים הכי טובים שקיימים (ויסלחו לי חובבי הסרט הערבי), אבל השידור בוטל בגלל האירועים. אין עם זה שום בעיה עקרונית, אבל למה ביטלו את שידור הפרק לגמרי? למחרת שודר פרק אחר, והפרק הנפלא נעלם כלא היה. העם דורש פיצוי! (ברק דיקמן)