10. השבוע נפרדנו מאחת מהקומדיות הכי טובות ששודרו אי פעם. "משפחה בהפרעה" היתה קפיצת מדרגה בעולם הקומדיות. קומדיה מטורפת ושנונה שלא חדלה לרגע אחד להצחיק והתעקשה להתכתב עם קהל המעריצים שלה. "ארסטד" (ותסלחו לי שאני זונח את הנוסח העברי הגרוע), היתה יותר ממשב רוח מרענן. אפשר לצפות בה עוד ועוד ולנסות בכל פעם לעלות על רובד אחר בבדיחות שפוספסו. היא היתה מזבח של הומור - כל מי שרצה לצחוק יכול היה לאחוז בקרניה ולצחוק בלי בושה. כמו מייקל בלות', גם לי עצוב לראות את הסדרה נגמרת. אבל אני מתנחם בעובדה שארסטד היא מאותן סדרות שלא מתיישנות, הסגנון שלה שהיה כמה צעדים קדימה מכל תוכנית אחרת על המרקע לא יישכח, ואפשר לקוות שבזכותה נוכל לחזות בקומדיות נוספות כמותה שצצות להן.

9. פרק של מופת היה השבוע ב"הסופרנוס". סדרת החלומות של טוני בתרדמת מביאה אותו לחיים אחרים, בזהות אחרת, באווירה שונה כל כך ממה שאנחנו רגילים לה בפרקים של "הסופרנוס". היה יפה לראות את המעבר בין המציאות של טוני סופרנו וחייו בחלום. שלא לדבר על כל הרגעים הקטנים שעשו את הפרק הזה ליצירת אומנות: הנזירים במלון, כרמלה מדברת אל טוני לצלילי המוזיקה, ההבטחה של איי. ג'יי. או סוף הפרק, בו אנחנו רואים את "קווין פינרטי" יושב לבדו בחדר המלון. "הסופרנוס" היא לא סתם סדרת טלוויזיה, היא סוג של פסל שצריך לשים במוזיאון כדי שסטודנטים לאומנות יוכלו להתעכב ולהשתאות מהיופי שלו.

8. בכל פעם מחדש אני שמח להכריז על הגרסה האמריקנית של "המשרד" כמוצלחת מקודמתה הבריטית. הדמויות שיותר קל לחבב, המרירות הטבעית והאהבה העצמית המנופחת הכה אופיינית לאמריקנים פשוט קורעת אותי מצחוק. הפרק עם הנאום של דוויט ממחיש זאת בצורה נהדרת: האזכור החוזר של מייקל על כך שזכה שנתיים ברציפות, עצם העובדה שג'ים מקנא בדוויט ביודעין שממש אין לו על מה, שלא לדבר על הנאום של דוויט בכנס עצמו - Together that we prevail!

עוד 8. ערוץ 2 נהייה הפכפך בנוגע ללוח השידורים שלו לאור התקופה האחרונה, אבל על דבר אחד הקפידו בשבוע האחרון והוא שידור הפרקים של "בטיפול". למנויי HOT מדובר בשידור חוזר אבל לכל השאר, ביניהם כותב שורות אלה, מדובר בחשיפה ראשונה לאחת מסדרות הדרמה המדוברות בשנים האחרונות. ומה אומר ומה אגיד, "בטיפול" עולה כל הציפיות שלי. בלי הרבה אפקטים, בלי אקשן או טוויסטים בעלילה מצליחה סדרה שהיא בעצם לא יותר מדיאלוג בין שניים-שלושה אנשים באותו לוקיישן להיות הרבה מעבר לזה. האינטימיות המופגנת של "בטיפול" מהדהדת מהמסך ופשוט נוגעת בצופה. כמו נעמה, גם אני התאהבתי בראובן הפסיכולוג ואני שמח לשבת אצלו בקליניקה ארבעה ערבים בשבוע.

עוד 8. נקודה לזכות חברת הלווין: השבוע שודרגה התוכנה של מכשיר ה-MAX בשדרוג המשמעותי החשוב ביותר מאז השקתו. הגרסה החדשה כוללת תכונות חשובות רבות כגון הקלטת שתי תוכניות בו זמנית וצפייה בתוכנית מוקלטת שלישית; הקלטה קבועה של סדרות; הקלטה אוטומטית של כל תוכנית שנצפית עם האפשרות לשמור אותה "בדיעבד"; ולא פחות חשוב - אפשרות להצגת מסך רחב "לטרבוקס". אפשרות זאת תתווסף בקרוב גם למפענחים הרגילים ובכך יושלם המהלך שניתן לייחסו גם לזכות הקמפיין של המסמ"צ. שדרוג זה מביא את MAX לרמה של מתחרהו ה-MAGIC ואולי אף מעבר, וקורה במקביל להפצת הדור הבא עם נפח הקלטה כפול. טוב לראות שהתחרות בדואופול בכל זאת מביאה לשיפורים לצרכן - ומי יודע מה צופן לנו העתיד (אסף רזון).



7. השבוע שודרו בערוץ יס דוקו שני חלקי הסרט "אריה בבית". הסרט עוקב ומתעד את חייהן של חמש משפחות אשר ילדיהן מאובחנים כחולי סרטן. הסרט בוחר שלא לעקוב מקרוב אחרי הטיפול האינטנסיבי של הילדים אלא דרך ההתמודדות של כלל חברי המשפחה עם המחלה. כמו כן, הוא מתמקד בצוות הרופאים הסובבים את הילדים החולים ומביא את זווית ראייתו של המטפל. מה שיפה בסרט הוא ההבדל בתגובות בין משפחות שבאות ממעמדות וחברות שונים וכיצד כל אחת מהן מגיבה בשונה למצב. בעוד שבשביל משפחה אחת הסרטן מסמן את סיום החיים, בשביל אחרת הסרטן בעצם מקרב את המשפחה ונותן להם הזדמנות שנייה. זהו ללא ספק אחד הסרטים הטובים ששודרו ביס דוקו בשנה החולפת.

6.5. עוד שבוע ועוד פרק של "האוס". אולם לא הסיפור הרפואי הוא מה שמצדיק את כניסתו של הפרק לממיר. דווקא המשך עלילותיהם של ווילסון והאוס תחת אותה קורת גג היו העניין המעניין באמת. זה התחיל מצחיק, במתיחות והתעלולים שהאוס המטיר על ווילסון שהובילו לגילוי וההבנה של ווילסון שחיי הנישואין שלו נגמרים. מסתבר שהאוס הוא לא רק רופא טוב לגוף, אלא גם רופא טוב לנפש.

6. המגמה החיובית שנחתה על "אבודים" בפרק שעבר המשיכה גם השבוע בפרק שלא נופל באיכותו. העלילה הפעם התמקדה בסיפורם של רוז וברנרד, מהרגע בו הם הכירו ועד רגעים ספורים לפני שעלו לטיסה שהביאה אותם לאי. היה מאוד מרגש לגלות את הסיבה בגלל רוז לא רוצה לעזוב את האי למרות ניסיונותיו העקשניים של ברנרד. אולם רגע השיא האמיתי של הפרק היה חזרתו של מייקל אל שאר הניצולים לאחר היעדרות ארוכה בג'ונגלים של "האחרים".

5. השבוע האחרון הוציא את המיטב מתוכניות הסאטירה בארץ. גם ב"רצועה" וגם ב"מועדון לילה" זכינו להפוגה מבורכת משגרת היום הרגילה שלנו שכוללת בעיקר מבזקים. נחמד לדעת שברגעים הקשים אפשר לסמוך על ההומור השחור והגזעני של עם ישראל שירגיע אותנו. רק אציין לטובה את אורי גוטליב, שהשתתף בשתי התוכניות והיה מצחיק במיוחד. אורי גוטליב מגניב!

4. אני יודע שזה ישמע מוזר, אבל השבוע "קוראים לי ארל" לא הצליחה להצחיק אותי בכלל. אמנם הסיטואציה של ארל ושות' עוסקים בעבודה משרדית זה רעיון נהדר, אבל הסיפור עצמו פשוט היה צפוי מדי. כולל הפיתרון בסוף הפרק, שאולי הפחיד את דרנל והילדים, אבל אותי הוא לא הצחיק.

3. "המירוץ למיליון" היא סדרת ריאליטי מצוינת, על איכותה אפשר להעיד בשבע עונות מרתקות וכמה פסלוני אמי שמכריזים עליה כסדרת הריאלטי הטובה בטלוויזיה. לעומת זאת, הבחירה בעונה הנוכחית לזנוח את הנוסחה המקורית הכוללת זוגות ולשלב במקומן משפחות מתחרות מתגלה כרעיון משעמם למדי. מרבית המשפחות אנמיות ולא ייחודיות. הייתי מתרץ ואומר שהילדים סתם גונבים את הפוקוס אבל אפילו זה לא נכון, הם פשוט משעממים. תוחזר הנוסחה הזוגית לאלתר! ואם אנחנו כבר בשוונג, יסופר פיל קוגן בהקדם!

2. ושוב באנרים שלא במקום - הפעם קצת לפני סיום הפרק של "סמולוויל" בשידור החוזר של יום שישי בלילה. כבר נמאס שהתוכן נפגע בגלל הבאנרים (ברק דיקמן).

1. שיתוף פעולה מרגיז בין ynet ו-HOT הביא לכך שמנויי HOT שניסו לראות טלוויזיה בשקט קיבלו טיקר חדשות מטריד בכל ערוצי הבית של HOT. מדובר בחוצפה חוצה גבולות במיוחד כשדבר כזה נעשה גם לערוצים בתשלום כגון "ביפ" וערוצי הסרטים. מנויי HOT משלמים כסף בשביל חווית צפייה ללא הפרעות, והוספת המבזקים רק פוגעת באותה חוויה. HOT הם ספק טלוויזיה, והם צריכים להתמקד בלספק טלוויזיה.

תוספת: מ-HOT נמסר שהעדכונים אינם אוטומטיים אלא אך ורק לאחר שהמנוי ביקש לצפות בהם על ידי לחיצה על המקש הירוק בשלט. אם המנוי לא לחץ על המקש הירוק הוא ימשיך לצפות בשידורי הטלוויזיה ללא כל הפרעה.


בשולי הממיר
לכבוד הפרק האחרון של "משפחה בהפרעה" רון האוורד הקריין יצא מאחורי הוילון ושיחק את המפיק שלא חושב שהסיפור של משפחתה של מייבי יצליח בתור סדרת טלוויזיה.



החולה השבועית של האוס המשיכה את מסורת יוצאי הבאפי-וורס והפעם היתה זו מישל טרכטנברג. שום מפתח לא נפגע במהלך צילומי הפרק.

ב"האנטומיה של גריי" התארחה רוזאנה ארקט.