10. אז אחרי פרק כזה של "משפחה בהפרעה", איך זה הגיוני שאף אחד לא טרח להציל את משפחת בלות'? אין לי צל של ספק, שמדובר במשפחה הטלוויזיונית המצחיקה ביותר בכל ההיסטוריה של הטלוויזיה. וזאת מבלי לצפות בחלק נכבד מהמשפחות שעשו דברים על מסך הטלוויזיה מאז ומעולם ומתוך היכרות מעמיקה עם מועמדות רבות אחרות (כן, כולל זו הצהובה והמצוירת). והפרק של השבוע היה אחד מאותם פרקים נפלאים שהעונה השלישית כל כך עמוסה בהם. זה לא רק הרפרנסים המבריקים ל-HBO ול-Showtime, זה לא רק שלל הכוכבים האורחים שפרצו לפרק לשניה וחצי כל אחד רק כדי להביע תמיכה והזדהות, זו לא רק הכתיבה הגאונית, אלו לא רק הבדיחות הקורעות או האירועים המופרעים, זו לא רק הקריינות הנפלאה ("בבקשה ספרו לחבריכם על התוכנית". נו? למה לא סיפרתם?), זה הכל ביחד. זה השילוב הנהדר והמבריק הזה, שנאלץ ללכת הבית הרבה הרבה זמן לפני השיא. אני יודע שאני עושה את זה כמעט בכל שבוע, אבל אם היה קצת צדק בעולם, "ארסטד" היתה זוכה להצלחה מטורפת, לתהילת עולם, למקום של כבוד בהיכל הטלוויזיה, ממש ליד "סיינפלד". אבל אין צדק. ונותרו לנו רק עוד שלושה פרקים. זה לא חוקי כמה שזה עצוב.

9.5. ומקומדיה מבריקה אחת לאחרת. "המשרד" ממשיכה לענג. פשוט כך. הפעם קיבלנו את הדבר שהיה צפוי שיקרה לאחר אותו שיט, בו התוודה ג'ים השיכור על אהבתו לפאם באוזניו של מייקל, וג'ים המסכן נהיה מסכן אפילו עוד יותר כשהסוד יצא החוצה. וגם אחרי שג'ים הצליח איכשהו להפוך את זה לסיפור קטן יותר ממה שזה באמת, מייקל הצליח לדפוק את העסק שוב. ובגזרת דוויט - העסקים כרגיל. למשימת הריגול שלקח על עצמו היה חלק בכמה פנינים אמיתיות במהלך הפרק, כולל מייקל שמבקש ממנו פשוט ללכת לשם וזהו, וכולל הטיפשות של דוויט שלא מצליח להבין על מה הוא באמת עלה. אחלה סדרה.



9. רצף האירועים האחרונים ב"בנות גילמור" הצליח להעלות את הסדרה לשיאים חדשים, והפרידה העצובה של לורליי מלוק הפכה את הפרק לנוגה, עצוב ואף מדמיע, כשלורליי פשוט לא הצליחה לעצור את הדמעות. סצנת החלום הקצרה של לורליי בבית הקולנוע היתה קסומה ומבריקה. יהיה מעניין לראות איך ישפיעו האירועים הללו על היחסים בין לורליי ללוק ועל היחסים בין לורליי לאמה.

8.5. "אבודים" סטתה קצת מהפורמט הרגיל שלנו, כדי להראות לנו פלאשבקים מסוג שונה במקצת. קלייר הצליחה סוף סוף להעיר את הזכרונות המודחקים שלה והעניקה לנו פרק טוב, שהסביר כמה דברים ופתח אינספור שאלות חדשות. ל"אבודים" יש את היכולת הזאת, שיש למעט מאוד סדרות, לטלטל אותי, להדהים אותי, או בקיצור - להטריף אותי לגמרי. מה זו התרופה הזאת? מפני מה היא מגינה? מה זה הדברים הללו שקייט מצאה בבונקר? האם הנרי גייל הוא אכן מ"האחרים"?

8. כצפוי, היה פרק סוף העונה של "הצילו" עמוס באירועים, בעיקר קטנים, אבל מאוד משמעותיים. משחק ההוקי בין הכבאים לשוטרים, יחד עם כל ההכנה שקיבלנו לפניו, היה מענג. אבל הדברים החשובים באמת קרו אחרי שכולם גילו על הרומן של טומי ולא קיבלו את זה בצורה טובה במיוחד. במיוחד אשתו, שפשוט לקחה הכל ונטשה אותו. היה ברור שהנטייה הזאת של טומי לראות אנשים מתים לא תסתיים בצורה טובה והפציעה החמורה של פרנקו הוכיחה לנו את זה סופית. איזה כיף שהעונה הבאה מתחילה כבר הערב.

עוד 8. "מגרש ביתי" הפתיעה אותי בפרק מבריק, שעסק בנושא קשה במיוחד - נער שיורה באקדח שהוא הביא לבית הספר. רק על האומץ להקדיש פרק מיוחד לעניין הזה, מגיע צל"ש ל"מגרש", והפרק עצמו עשה זאת בצורה מצוינת, כששילב מצוין דרמה ומתח. נכון, היו שם כמה חלקים מוגזמים, אבל הסיכום הכללי היה חיובי ביותר, והסצנה בסיום היתה מדהימה לחלוטין. כמה לא צפוי, ככה הגיוני להפליא.

7.5. אחרי היעדרות ארוכה (או לא כל כך, למי שהתוודע אליו רק בסבב היומי ביס פלוס בתחילת השנה) חזר לחיינו הפסיכולוג פיץ. מסתבר שבשבע השנים האחרונות פיץ גר עם אשתו ג'ודית באוסטרליה. לרגל חתונת בתו חוזרים השניים למנצ'סטר שהשתנתה עד מאוד במהלך השנים. פיץ לא מתאפק ובשהותו הקצרה באנגליה הוא מסייע למשטרה בחקירת רצח. כרגיל ב"המפצח" זהות הרוצח איננה החלק העיקרי (והיא גם ידועה לצופים כבר מהרגעים הראשונים). מה שחשוב כאן זו הדרך בה פיץ מצליח להיכנס לראשם של האנשים. בסרט החדש של "המפצח" נעדרו דמויות ותיקות כמו ג'יין פנהליגן ולמעשה כל דמויות אנשי המשטרה הן חדשות ורק פיץ ובני משפחתו חזרו בהרכב מלא. לצופים ותיקים היה בסרט משהו חסר (כאמור, פנהליגן). גם העובדה שיוצר הסדרה ג'ימי מק'גוורן התעקש לשלב בסיפור אג'נדה פוליטית בצורה גסה למדי לא עזרה. אבל בשורה התחתונה: פיץ חזר. וזה היה אותו פיץ אהוב: שותה, מעשן, בוטה, אבל פיקח, חכם, חריף, חד וישיר. התגעגענו (assafTV).

7. "מונדיאל 2006" הוא חוויה אדירה עבורי ועבור מיליונים (שלא לומר מיליארדים) ברחבי העולם. יום חמישי האחרון שילב בתוכו כמה דברים בבת-אחת, כשבמקביל שודרה גם התוכנית הראשונה בשלב ההופעות החיות של העונה הנוכחית של "כוכב נולד". כך יצא ששני משחקים דרמטיים ומרתקים (השיוויון של הקרואטים עם אוסטרליה, שהעלה את האחרונים לשמינית הגמר, ההובלה המפתיעה של יפן על ברזיל והחזרה המרשימה שלהם למשחק עם שני שערים של רונאלדו), קרו במקביל להדחה המפתיעה של נועה בן שושן ב"כוכב". ככה אני אוהב את הטלוויזיה שלי: סוחפת, מרתקת, מפתיעה, קצבית. בקצב הסמבה, אם אפשר.

6. בעונה הנוכחית של "הישרדות" לא היו תהפוכות מפתיעות או רגעים שערורייתים, אבל היא היתה מהנה למדי (אלמנט אי הגלות, נדבך אכזרי שהוצג העונה, התגלה כמרענן וחדשני). טרי טייס הקרב, אחד המתמודדים הטובים בתולדות התוכנית, זכה בכל חסינות אפשרית וכמעט גם בכל הקופה, אלמלא דניאל בגדה בו ברגע האחרון והמכריע. דניאל היתה מתמודדת נגררת קלאסית, אחת שלא עשתה מהלכים אסטרטגים במהלך המשחק אך דאגה ברוב עורמתה להידבק לאראס וסרי, המתמודדים היחידים בעונה שגילו חוש טקטי מסוים (מה שעזר לאראס לזכות במיליון). נפילה רצינית העונה התרחשה במשימה האחרונה, שבדרך כלל מהווה אתגר נפשי ופיזי קשה מנשוא ומורט עצבים והפעם הפתיעה ברמת המגוחכות שלה (עמידה על משטח צף וקטן, דניאל - קטנה וקלה כנוצה - ניצחה ללא בעיות אך בחוסר הגינות משווע). דמויות נוספות שבלטו העונה הם שיין, בחור גועלי הסובל מ-ADHD, וקורטני, שסביבת המחייה הטבעית שלה נמצאת בפסטיבלי שנטיפי למיניהם וכלל לא ברור לי כיצד מצאה דרכה לתוכנית (okok4).

אין 5 השבוע.

4. ביס פלוס רעננו את הפרומואים לכמה מהסדרות הרצות. בעוד "וויל וגרייס" ו"הבית הלבן" זכו לפרומואים ראויים, "קוראים לי ארל" עדיין לא זכתה לפרומו הראוי לה. גם הפרומו החדש לא ממש עוזר לצופה ההדיוט להבין בכלל על מה הסדרה ולהעביר את רוחה של הסדרה. מדובר בפספוס אדיר. טוב, אולי היא מתוחכמת מדי לאנשי "פרומותיאוס" (assafTV).

3. עוד מילה על המונדיאל (אחרונה בממיר זה, לא לדאוג). כבר דיברנו כאן על הבינוניות של "ספורט 1" ולא נחזור שוב על הדברים הללו, אבל על משהו אחד שהיה במשחקי השבוע צריך לדבר. יום רביעי. צמד המשחקים של השעה 17:00 בין פורטוגל למכסיקו ובין אירן לאנגולה. מצב הטבלה בבית מסובך. חישוב הנקודות ויחס השערים הוא לא פשוט במיוחד, אבל זה עדיין לא מסביר איך קורה ששני השדרים בשני המשחקים המקבילים טוענים דברים אחרים לגמרי. מבחינת מאיר אינשטיין לאנגולה מספיקים שני שערים כדי לעלות במקום מכסיקו. השדר השני בטוח שמדובר בשער אחד (אינשטיין צדק, אגב), אבל למה אי אפשר לדייק? לבדוק בצורה מעמיקה יותר את הנתונים? פאשלה של ממש, מבחינתי. כי כל התקלות הטכניות האחרות היו זניחות יחסית לזאת.

2. "נמלטים" היא סדרת מתח מצוינת. השבוע היא ניסתה להכניס קצת יותר עומק, כשהראתה לנו את הדברים שהובילו אל מעצרם של הגיבורים הכלואים שלנו. אין לי בעיה עקרונית עם שינוי סגנון / אווירה בצורה חד-פעמית, התנאי היחיד הוא שהעסק צריך להתבצע בצורה טובה. היציאה מהשגרה הנוכחית, של "נמלטים", היתה רעה, כי היא נעשתה בצורה משעממת, סטריאוטיפית ורדודה. כל כך הרבה פעמים במהלך הפרק נאמרו שם דיאלוגים שטחיים בסגנון "אני שחור ולכן אני מקופח ולכן אין לי ברירה", שכבר ממש היה לי קשה להמשיך ולצפות בזה. אני מצטער, אבל זה לא היה פרק טוב, לטעמי. הוא אפילו היה גרוע, שלא לומר נוראי.



1. "המשרד" משודרת בערוץ 3 בצמוד ל"מופע שנות השבעים". אפילו אין שם הפסקת פרומואים. כעיקרון, אני לא אוהב את הרעיון הזה. המנהג הזה להכניס פרומואים בין סדרה לסדרה, הוא מנהג נכון לטעמי. אז נכון, אני לא אתקומם אם לא אקבל הפסקות בין סדרות לצורך פרומו, אבל אם אתם לא מסוגלים "להדביק" כמו שצריך בין סדרות, אז אל תעשו את זה. כי השבוע, קיבלנו את "המשרד" קטוע, כשהפרק התחיל כמה שניות לאחר הפתיחה האמיתית שלו, ולא זכינו לשמוע חצי משפט, אולי אפילו יותר. וזה דבר פשוט לא מתקבל על הדעת.


בשולי הממיר
ב"עקרות בית נואשות" התארח גרג גרמן (פיש מ"אלי מקביל") כג'ים, דייט לא ממש מוצלח של סוזן.

ב"טירוף בבית" התארח דילן ניל (דאג וויטר, אח של פייסי ב"דוסון קריק") כגניקולוג.

"אבודים". זו לא הפעם הראשונה בה הנרי גייל משחק תפקיד של דמות קריפית. בעברו, הספיק להיות וויליאם הינקס המופרע ב"הפרקליטים". אית'ן, קריפי ידוע בעצמו, שקפץ לבקר אמש, התארח גם בפרק הפתיחה של "על הסף", בעוד אחד מאותם צירופי מקרים שאנחנו חווים כאן לעיתים.

ואם כבר צירופי מקרים: שמתם לב לרצף הלוגנים של אמש? זה התחיל עם החבר של רורי ב"גילמור", המשיך עם החבר של ורוניקה ב"ורוניקה" והסתיים עם אבא של ג'סי ב"פוינט פלזנט" (Mr. Wings).